פרשת הדחתו של כוכב פוקס ניוז טאקר קרלסון ממשיכה להדהד ולייצר כותרות בארה"ב ימים ארוכים אחרי שההקשר המיידי שלה - הסדר הפשרה ההיסטורי לפיו פוקס ישלמו 787 מיליון דולר לחברת מכונות ההצבעה דומיניון - הפך לאירוע משני בסיפור. אתמול (רביעי) נחשפה בניו יורק טיימס הודעת הטקסט הגזענית ששלח קרלסון לאחד ממפיקי תוכניתו יום לאחר ההסתערות של תומכי טראמפ על בניין הקונגרס בוושינגטון - הודעה שהציתה את הפתיל שהוביל לפיצוץ בין רשת החדשות למגישה הפופולרי. אבל ברור שההקשר הוא רחב יותר, ומלמד לא מעט גם על יחסי הכוחות בתקשורת ההמונים האמריקאית. לשם כך אנחנו על הקו עם יגאל רביד - כתב כאן חדשות ו-וואלה! ברנז'ה בלוס אנג'לס.
קרלסון התבטא לא אחת באופן פרובוקטיבי, למה הוא הודח דווקא עכשיו?
"צריך לזכור את ההקשר הכולל יותר, הדחתו במקביל של כוכב CNN דון למון. קרלסון ולמון הפכו לבעייה עבור שתי הרשתות היריבות לא רק בגלל היציאות המוזרות והמופרכות שלהם בשידור - אלא בגלל ההיבריס - האגו שגידלו לאורך השנים וההתנהגות האישית של שניהם כלפי עובדים בסביבתם, ולבסוף כלפי הממונים עליהם. ככה זה כשיועצי אחיתופל, סוכנים, מנהלים ויחצנים לוחשים על אוזנך ולבסוף צועקים כמה אתה גדול, גדול יותר מכל מי שסביבך ומולך, ולבסוף גם גדול מהפלטפורמה שמעניקה לך את הפרסום והתהילה. גדולים ורבים נפלו בזה, בחדשות ובבידור, גם בארץ. אחד גם התאבד".
צריך להזכיר שהם לא המציאו את הז'אנר.
"נכון, יש מלא דוגמאות קרובות ורחוקות. כריס קואומו מ-CNN הפך קמפיינר של אחיו מושל מדינת ניו יורק שהסתבך בהטרדות, ולבסוף דרש מהרשת כולה להתיישר לפי הנרטיב שלו. זה היה הזוי. דיברנו על כך. ביל אוריילי מפוקס, קודמו של קרלסון בשעה היוקרתית 20:00 בערב, היה משוכנע שהוא חסין גם כשהחלו להצטבר נגדו עדויות על הטרדות. וטעה. הדוגמה המדהימה מכולן היא הסרט "רשת שידור" שכמעט 50 שנה אחרי שיצא הוא כמו נבואה שמגשימה את עצמה, כאשר הכוכב ראשי של אותה רשת שידור מאבד את זה והולך למקומות מטורפים שחלקם מתגלים לנגד עינינו כיום".
כולם משקרים
יש פה כמובן גם הקשר רחב יותר, של מלחמה בין תקשורת ליברלית לתקשורת שמרנית.
"נכון, זאת מלחמה על התודעה. וכשפורצת מלחמה הקורבן הראשון הוא האמת. כולם משקרים. קרלסון הפך לשערוריה הגדולה ביותר בתולדות שידורי החדשות בגלל התהודה הרבה שהעיתונות הליברלית כמו ניו יורק טיימס ו-CNN עצמה נותנים לנושא - ואף שמחים לסובב את הסכין בגבה המדמם של פוקס. עד היום פרשת דן ראדר נחשבה לגדולה מכולן, אבל היום מחווירה. לפני 20 שנה פרסם ראדר תחקיר "מטלטל ולגמרי לא נכון" על הנשיא דאז בוש הבן, אחרי שהסתכסך גם עם אביו הנשיא בוש האב. CBS גרמו לו להתנצל, העולם המשיך להסתובב, ובעדינות הראו לו את הדלת כעבור כמה חודשים".
ומה הלאה? למון פרסם הודעה בוכיה, קרלסון ייצא למלחמה?
"בסוף אלו הסדרים שמעוגנים בחוזים למקרה של הפסקת עבודה מיידית, ושניהם נזרקו מהיום להיום. לא נתנו להם להיפרד מחשש לפרובוקציה בשידור. ככה זה באמריקה. ברור שתהיינה תביעות ענק, אבל במקרה של קרלסון ראשי הרשת הבינו שהם לא מסוגלים לעמוד במבול תביעות והאיומים בתביעות בגללו. אני שומע שגם חברות הביטוח שאמורות להגן על ארגוני תקשורת במקרים כאלו, ואיתם בעלי המניות, דרשו לנקות את השולחן כחלק מההסכמה לשלם סכום כשלמרדוק ואנשיו אין אפשרות לכתוב צ'ק כזה".
אז מה למדנו מהאירוע, אם בכלל?
"הבעייה גדולה מסך מרכיביה. פרשת הבחירות ב-2020 והטענה של טראמפ לגניבתן היא כר פורה שימשיך להעסיק את אמריקה עוד הרבה, בוודאי גם בבחירות בשנה הבאה. אובדן האמת והאמינות בכל הערוצים משמאל ומימין היא בעייה גדולה שהפכה לנחש שמכיש את עצמו. והכל למען חלקיקי נקודות ברייטינג שמתורגמות (גם בארץ) מיד לכסף. קרלסון ימצא לעצמו אכסניה היכן שירצה בערוצי הימין, או יקים לעצמו ערוץ יוטיוב שיופץ ברשת כפי שעשו קודמיו. אל תופתע אם גם ירוץ לפוליטיקה. בסוף הוא מדבר למיליונים שבולעים את זריזות לשונו גם כשברור שהוא מנותק מהמציאות. השאלה שצריך לשאול היא למה תקשורת המיינסטרים איבדה קהלים כל כך גדולים וכיום מנסה להילחם בפייק של הרשתות החברתיות בכלים שלהן. האירוע בעיצומו".