ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, דנה היום (רביעי) בנושא החלטת מפרסמים להימנע מלפרסם בערוץ 14. במכתב תלונה שהגיש ערוץ 14 לרשות התחרות נטען בין היתר, כי פעולת החברות נגד הערוץ היתה מתואמת ומאורגנת בהובלת חברת שטראוס המחזיקה מניות בערוץ 13, במטרה למזער את חלקו של ערוץ 14 בשוק התחרות. דבר שעולה כדי עבירה על דיני התחרות ויש בו משום 'הסדר כובל'.
בדיון לא השתתפו מומחים מענף הפרסום, כמו גם נציגי הערוצים המתחרים. גם מומחים בתחום המשפט המסחרי או הרגולציה לא הוזמנו אליו, כנהוג במקרים דומים.
לפני כחודש נחשף בוואלה! ברנז'ה דוח החושף חברות שפרסמו במיליוני שקלים בקשת 12 ורשת 13 - בזמן שלא השקיעו שקל בערוץ. בין המותגים: פרוקטר & גמבל, קבוצת קרסו, הפניקס, תנובה, טבע, מקס ואחרים. חברות גדולות אחרות שכן פרסמו, עשו זאת לעיתים בסכומים זניחים.
יתרה מזאת, הציפייה הייתה שאירועי מחאה בהיקפים ההיסטוריים הללו יובילו לירידה בהשקעה בפרסום בדומה למה שקרה סביב המחאה החברתית בשנת 2011 - אולם מתברר שהתמונה הפוכה; לפי יפעת מחקרי מדיה קיימת חוסר קורלציה מובהקת בין הגידול הדרמטי בנתוני הצפייה בערוץ מאז תחילת 2023, לבין היקף ההשקעה בפרסום, זאת בהשוואה לתקופה המקבילה (ינואר-יולי) אשתקד.
"להיות יותר נועזים"
יו"ר הוועדה, ח"כ ביטן, אמר בפתח הדיון כי הטענה היא לא שיש חובה לפרסם בערוץ 14 ומדובר בעניין עסקי. יחד עם זאת, אם יש חרם אז זה פוגע בערוץ. "מה רוצים שכל הערוצים יהיו 12, 13, 11? חייבים שיהיה מגוון דעות. אני לא רוצה לנצל את סמכות החקיקה אלא סומך על הרגולציה שתפתור את זה. היום זה 14 מחר זה ערוץ 12. אי אפשר לתת לעסקים לקבוע מה הערוצים יגידו בכל דבר ועניין. יש כאן פגיעה עסקית. אני מתפלא שהרשות השנייה אמרה שזה לא עניינה ולכן אין לה מה להתערב . רק אם הערוץ ייסגר זה יהיה בסמכותם?".
עו"ד יגאל דנינו, יועמ"ש לערוץ 14, טען כי יש פורום עסקים שחברים בו ראשי המשק בהם: בנקים, חברות ביטוח מנכ"לים ובעלי החברות הגדולות. הוא הוסיף, כי הגיעו לידיהם תכתובות מקבוצת הוואצאפ של הפורום לפיהם החרם אורגן בצורה קולקטיבית במטרה לרסק את הערוץ כלכלית.
יו"ר הוועדה ביטן, פנה לנציגי רשות התחרות ושאל האם הם חוקרים קרטלים? לדבריו קרטל זה גם לא לפרסם והתפלא שמשרד המשפטים לא התערב בנושא וביקש כי תתבצע בדיקה מקיפה וחקירה בעניין. הוא הוסיף, והתייחס למניות המיעוט בהן מחזיקה שטראוס ברשת 13, ותהה האם חברה ציבורית שהציבור מחזיק בה מניות יכולה לא לפרסם בגלל עניין פוליטי. "יש כאן קרטל מסוג אחר שאתם צריכים להתערב בו ונקיים עוד ישיבה בעניין. לא נעזוב את זה כי קשור לדמוקרטיה הישראלית. כמו שאומרים שהממשלה לא יכולה לפגוע בתקשורת כך המגזר העסקי לא יכול לפגוע בתקשורת".
ח"כ שלום דנינו, אף הוא מהליכוד, אמר כי "אם משתיקים דעות בכוח הממון זו פגיעה קשה בדמוקרטיה. לדבריו אם שטראוס לא רוצה להביא לידיעת הצופים מוצרים כמו תמי 4 או דנונה זו פגיעה בצרכנים ובצופים להיות מודעים לאפשרויות ולתחרות שיש". הוא פנה לרשות התחרות בדרישה "להיות יותר נועזים ולזמן את כל חברי קבוצת הוואצאפ לחקירה כי לדעתי זה גובל בפלילים ואת זה אתם עליכם לבדוק. "אסור שההיבטים הפוליטיים ימנעו מכם לברר את ההיבטים התחרותיים העסקיים".
עו"ד יעל שיינין, יועמ"ש לרשות התחרות, השיבה כי חוק התחרות תכליתו הקשורה לכלכלה ועסקים ותחרות שאמורה להיטיב עם הציבור. וציינה כי הוא לא עוסק בכל דבר שקשור לתחרות. "השאלה מה הנושא שיש לנו כאן. הנושא כאן הוא בעל היבטים אידאולוגים - פוליטיים. כשאנחנו מנתחים לפי חוק התחרות אנחנו מסתכלים על תמריצים כלכליים - עסקיים. כשחברות סוגרות לעצמן את אחד המתחרים המחירים שלהם בערוצים האחרים עולים ויש משמעות להשלכות התחרות. עליכם לחשוב מה המשמעות לקחת חוק כלכלי וליישם אותו על פוליטיקה, אנחנו עוסקים בהיבטים כלכליים".
יו"ר הוועדה, ביטן דוד, אמר בתגובה לדברים כי במקרה זה יש גם היבטים כלכליים כי ברגע שייסגר ערוץ 14 שוק הפרסום יעלה לגופים אחרים ולכן יש כאן פגיעה בתחרות. "תבדקו את הנושא זה, זה הסמכות שלכם. דווקא בגלל שזה פגיעה בתקשורת ופגיעה בחופש הביטוי, ההתייחסות חייבת להיות שונה ויש לכך חשיבות רבה". הוא ציין כי בית המשפט העליון התייחס בנושא במקרה ערוץ 11 בעבר שכאשר מדובר בתקשורת יש צורך בהגנה רחבה יותר.
"שיקול הדעת המסחרי הוא לגיטימי"
עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה", העוסקת בין השאר ברגולציית תקשורת ודיני תחרות, ניסה להסביר עם הפרסום אודות החרם השקט, מה עומד מאחורי הפניה לרשות התחרות במקרה הזה. מן הזכיר טענות שעסקו במרד מודעות בעבר ותקפו אותו מזוויות שונות. מדובר בפסיקה של בית המשפט העליון מלפני כעשור בעניין חרם מודעות בעקבות תביעה שהוגשה נגד סלקום, מעריב ודנקנר- ונדחתה.
נזכיר: התביעה הוגשה נגד מפרסמים מקבוצת IDB, בטענה שהם עשו שימוש בתקציבי הפרסום שלהם כדי להטיל חרם מודעות על עיתונים מקבוצת "הארץ". במסגרת התביעה עלתה השאלה מהו חרם מודעות והאם השימוש בו הוא פסול או לגיטימי. עוד עלתה בה השאלה האם השימוש בכלי הנשק של חרם מודעות, על ידי מפרסם, כנגד כלי תקשורת, הוא ניסיון לפגוע בעצמאות ובאי התלות של העיתון והעיתונאי, האם הוא יכול להשפיע על אופן הסיקור, ולפגוע ביכולתה של התקשורת לקיים את האתיקה המקצועית שלה עצמה.
"לחרם מודעות של גוף מסחרי אפקט מצנן וחמור על התקשורת כולה", כתב אז ד"ר יובל קרניאל בחוות דעת שהוגשה לבית המשפט במסגרת תביעה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר נגד דנקנר וחברות מקבוצת הענק הממונפת בה שלט.
פסק הדין של העליון באותה תביעה קבע כי שיקול הדעת המסחרי הוא לגיטימי, גם כשהוא מוביל למעשה לפרקטיקה המונעת משיקולי רווח והשפעה כלכלית ויש בו כדי לפגוע בחופש ביטוי או ביכולתו של הציבור לקבל מידע שיש בו חשיבות ציבורית.