לא רבים זוכרים, אבל עד לטבח ב-7 באוקטובר, בתוכנית החדשות המובילה של ערב שישי היה שמור כדרך קבע מקום של כבוד לנציג השלטון. הכיסא רשום אחר כבוד על שמו של ח"כ מהליכוד בועז ביסמוט, אז בשבתו כעורך עיתון הבית של נתניהו ישראל היום. תחת נימוקים שונים כמו "מתח", "ויכוחים בריאים" ו"גיוון" ישב ביסמוט - אז "רשמית" כעיתונאי, ודיברר במשך שנים מדי שבוע את משפחת נתניהו והממשלה. לעיתים, את משפחת נתניהו בניגוד לעמדת הממשלה. ההגנה הייתה כל כך מוחלטת ונטולת פסאדה, עד כדי כך שהדוברות הפכה כמעט בהסכמה ל"שקיפות". הליהוק היה עד כדי כך "מדובר" ו"שנוי במחלוקת" (מושגים שבעולם הטלוויזיה אוהבים להשתעשע בהם), עד כדי כך שאפילו קולות של עיתונאים מוערכים ב"חברת החדשות של ישראל", שלא פעם התווכחו איתו כמעט עד זוב דם (מטאפורי) תמכו בה.
גיא פלג לדוגמה, שבחודש האחרון מזכיר לנו מדי שבוע כמה נתניהו לא כשיר ומסוכן, לא ראה שום בעיה בליהוק. להיפך, כשנשאל בשנת 2021 בראיון הארץ, מה הוא חושב על הבחירה בביסמוט כפאנליסט קבוע, השיב: "אני חושב שבועז הוא ליהוק מצוין. בוא לא ניתמם, בסוף אנחנו מוכרים גם שואו. זה ברור. היו כמה ניסיונות בעבר להביא אנשי ימין לאולפן ואני מודה שחשבתי שזה קצת משעמם. ובועז מאוד תיאטרלי וידען וגם מעורר אנטגוניזם גדול. הוא גם מחפש את 'המכות'. אני חושב שלתוכנית זה עושה טוב".
מי שנכווה באבישי בן חיים, נזהר בצוננים
חה"כ ביסמוט הוא תקדים חשוב ומפואר, אבל היסטורי. מאז, ראו ב-12 כי טוב, וליהקו לכיסא גם את איש ערוץ 14 אמיר איבגי, וכשזה קיבל תוכנית בערוץ הממריא המתחרה - הביאו תחתיו את דניאל רוט אבינרי.
ואז פרצה המלחמה.
באחת, היה נראה כי חברות החדשות (מלבד זו של ערוץ 14 שניזונה רק מאותם שופרות), התעלו לגודל השעה והתנערו ממרבית "סמלי השלטון" באולפנים. זו הייתה על פניו החלטה ערכית משמעותית ששידרה מסר חשוב לציבור - אנחנו עובדים אצלכם. כעת, עולה החשש שבחברת החדשות פשוט ניסו לחתוך הפסדים ולברוח מזעם ציבורי פוטנציאלי, תוך שהעלימו את רוט אבנרי באבחת חרב קרה.
תקרית פרשן חדשות 13 אבישי בן חיים שהגיע לביקור באוהל משפחות החטופים שבועות ספורים לאחר הטבח, הוכיחה שוב למי שהיה צריך תזכורת: הציבור יגרש את כל מי שנתפס כאחראי למחדל. בחושיהם המחודדים, בכירי חברות החדשות הבינו את הסנטימנט ופעלו באופן כמעט הישרדותי. הם תפסו מרחק.
במקביל, התפתח הצורך לראיין את שרי הקואליציה - שחששו (בצדק) בתחילת המלחמה להגיע לאולפנים.
לתוך הישות החדשותית ה"אמיצה" שנוצרה, נוצק הפתרון שכבר שימש בעבר את חברת החדשות בתקופת מצוקה שונות ומשונות. בזמן ממשלת בנט-לפיד היה זה ח"כ צחי הנגבי שהתארח כמעט בכל תוכנית, ולאחריו הפכו בו לאורחים קבועים גם פעיל הליכוד גלעד שרון - בנו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון (שזכה ליחס אוהד בתקופת עריכתו של רון ירון את ידיעות אחרונות). למה לא מזמינים, נניח, את חברת הכנסת אפרת רייטן או חבר הכנסת לשעבר יאיר גולן, אתם שואלים? התשובה כותבת את עצמה: אם הליכוד באופוזיציה - יש לו חבר ליכוד קבוע בפאנל; אם הליכוד בקואליציה - אז יש חבר ליכוד קבוע בפאנל.
קרעי הורה, בחדשות מבצעים
בדומה להם, כעת נמצא באולפן דני דנון. מנתוני יפעת עולה כי במהלך החודשיים וחצי שמאז פתיחת המלחמה השתתף דנון ב-9 מתוך עשר תוכניות אולפן שישי ששודרו (ועוד 15 הופעות נוספות במשדרים שונים על מסך חדשות 12). לדנון יש את כל סל התכונות הנדרשות: סימפטיה ציבורית מסוימת - גם בשל היותו "ביקורתי" כלפי ראש הממשלה, סגנון דיבור מתון, מאופק ו"ממלכתי", וכמובן - כרטיס ה-VIP לתוכנית - חברות בליכוד.
למעשה, מדובר כמעט בפתרון קסם שנוח לכל הצדדים (מלבד לציבור). האיש ללא תכונות הוא בדיוק סל התכונות שמתבקש בעת הזו הן על ידי הממשלה המבקשת "לתעל את הזעם הציבורי", והן על ידי חברת חדשות שמנסה לרצות. דנון מאפשר לחדשות 12 להעניק את אותו "קול לבוחרי הליכוד" - כאילו מעולם לא היה פה ניסיון הפיכה או מלחמה, ומהצד השני להחזיק באותה "לגיטימציה ציבורית" על ידי ליהוק ח"כ "ביקורתי" לממשלה (עד כדי כך ביקורתי שהצביע בעד התקציב).
הבעיה היחידה היא המציאות: דנון לא באמת מספק תשובות לציבור כך שאין בליהוק שלו ערך עיתונאי, אלא פוליטי בלבד. אבל זו הבעיה השולית, הבעיה העיקרית היא שדנון לא מייצג את השטח הליכודי ולא רלוונטי לשום מהלך. מה כן יש בו? אבקת הלבנה אפשרית לממשלה תוך שמירה על קשר עין עם תרחיש בו היא תישאר על כנה. דיל לא כתוב, אבל בהחלט לא רע, שעונה גם על אחת המשאלות הגדולות שהביא שר התקשורת שלמה קרעי ממש כאן, לפני כחצי שנה. קרעי נשאל, בהקשר אחר, מה יספק אותו בתאגיד השידור, אותו שאף לסגור. "איילה חסון היא טיפה בים; בכל פאנל בתאגיד צריך שיהיה חרדי וליכודניק", השיב. קרעי הורה, בהנהלת חדשות 12 מבצעים.