התנגדות נוספת למינוי השופט בדימוס משה דרורי לתפקיד יו"ר ועדת האיתור למועצת התאגיד: במכתב חריף ששלחה התנועה לרגולציה הוגנת, היא מבקשת מוועדת המינויים מכוח חוק החברות הממשלתיות לבדוק מחדש את נסיבות מינויו של דרורי לתפקיד על ידי שר התקשורת שלמה קרעי. בתנועה אומרים כי "החוק ותכליותיו אינם מאפשרים לאשר מועמד זה".
נזכיר: בהתאם לסעיף 29 (א) (1) לחוק השידור הציבורי הישראלי, יו"ר ועדת האיתור ממונה בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון. ועדת האיתור אחראית על המלצה למינויים של חברי מועצת תאגיד השידור וליושב ראש תאגיד השידור. ליושב ראש ועדת האיתור סמכות למנות את שני החברים הנוספים בועדה באופן עצמאי.
במכתב מבססת התנועה את אי התאמתו של דרורי לתפקיד בהמלצות ועדת לנדס (הוועדה לבחינת המתווה לשידור הציבורי שהובילה להקמת תאגיד השידור) שכתבה כך: "באשר למינוי המועצה, הוועדה דנה רבות באפשרות לקבוע הליך מינוי אשר יבטיח חברי מועצה ראויים ובלתי תלויים. לאחר דיון, הוועדה סבורה... כי הליך המינוי צריך שייעשה בהליך פומבי ושקוף, באמצעות ועדת איתור שאף היא תהיה בלתי תלויה....[הוועדה] סבורה שהליך המינוי באמצעות ועדת האיתור יאפשר בחירה של מועמדים שלא רק עומדים בתנאי הכשירות באופן פורמלי, אלא שהם מתאימים לשמש כחברים במועצה של גוף בעל מאפיינים ייחודיים כמשדר הציבורי מבחינת יכולותיהם ומחויבותם לקדם את השידור הציבורי. כמו כן, הוועדה סבורה שההליך המומלץ לעיל נדרש לשם הבטחת עצמאותם של חברי הוועדה, כך שבמילוי תפקידם ישקלו אך ורק את טובתו של השידור הציבורי".
בתנועה מזכירים כי המטרה כפי שפורטה בדו"ח לנדס ובהצעת החוק היא ליצור ניתוק במינוי חברי המועצה מהדרג הפוליטי זאת בהביא בחשבון גם את שידורי חדשות ואקטואליה. נזכיר: הצורך בניתוק בין השר שהוא בעל תפקיד פוליטי לבין חברי המועצה הוא שהוביל לחקיקה המסדירה הקמת ועדת איתור אשר אמורה להוות "באפר", חסם, בין הדרג הפוליטי לחברי המועצה. הליך המינוי נבנה במטרה לנטרל שיקולים פוליטיים ומעורבות. ניתוק כאמור הכרחי בכל תאגיד סטטוטורי מקצועי אך עוד יותר ביחס למינויים בתאגיד השידור הישראלי הנדרש למקצועיות שידורי החדשות של התאגיד הן בטלוויזיה והן ברדיו יוצרים קושי נוסף מבחינת התמריץ להתערבות פוליטית.
עוד נשענים בתנועה גם על תכלית חוק תאגיד השידור, המציב כיעד את קידום פעילות התאגיד וצמיחתו. "ספק של ממש אם כבוד השופט (בדימוס) דרורי, הוא הדמות המתאימה לכך וזאת בהביא בחשבון את תפיסת עולמו והתבטאויותיו כפי שבאו לידי ביטוי בפסיקותיו וראיונותיו", כותבים בתנועה.
"כך למשל, פסק הדין בעניין ת"פ (ירושלים) 2003-06 מדינת ישראל נ' פלוני אשר במסגרתו עמד כבוד השופט בדימוס על תכלית אי ההרשעה ואיסור פרסום שם הדורס והסביר זאת כך: "מטרת אי-ההרשעה הינה, בין היתר, לאפשר לנאשם להציג מועמדותו כדיין בבית-הדין הרבני, ולצורך כך מן הראוי כי פסק זה יפורסם כאשר שמו של הנאשם אינו מפורסם", או התייחסותו לפגיעות המיניות בנערה צעירה (ב"ש (ירושלים) 8485-09 פלונית נ' אלמוני). בנוסף, השופט בדימוס משה דרורי כינה בראיונות את ערוצי הטלוויזיה הישראלים כ-'ערוצי תבהלה' בהקשר למינוי אחר שלו כיו"ר ועדת הרוגלות. נוסיף שהשופט דרורי התבטא בסוגיות פוליטיות ובנושאים המצויים בליבת מחלוקת ציבורית".
במכתב מציינים עוד בתנועה את התפטרותה של יו"ר ועדת האיתור הראשונה שמינה קרעי, השופטת נחמה נצר, פחות משנה לאחר מינויה. על פי פרסומים התפטרותה התרחשה לאחר נסיון התערבות של השר במינוי חברי ועדת האיתור הנוספים.
במכתב מציינים מענה של הייעוץ המשפטי לפניית ארגוני היוצרים לממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, שנחשף בוואלה! ברנז'ה ומרמז כי בפני קרעי עמד מידע נוסף הקשור למינויו: "ביום 11.1.2024 השיב ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון על מכתבו של שר התקשורת, ובמסגרת זו הביא ממלא מקום הנשיא לעיונו של השר, כגורם הממנה, מידע רלוונטי לעניין אפשרות המינוי", נכתב בתשובה. "אם כך, מובן כי עמדתנו של מ"מ נשיא בית המשפט העליון היתה, לכל הפחות, לא נוחה מהמינוי המוצע", טוענים בתנועה.
"התנגדות לעצם קיומו של תאגיד שידור ישראלי בישראל מותרת ועומדת לשר התקשורת האפשרות לקדם חקיקה ראשית בעניין זה. אולם כל עוד התאגיד קיים מכוח החוק הרי שעל ועדת המינויים לבחון האם עוינותו של שר התקשורת לתאגיד השידור הביאה למינוי יו"ר ועדת האיתור. בשל חשיבות הדברים ולאור רגישותם אנו סבורים כי על הוועדה לבחון את כשירותו והתאמות של מר דרורי, וכן לבחון את הטעמים להתפטרותה של יו"ר ועדת האיתור זמן קצר לאחרי מינויה", כך לשון המכתב.