"לא עמדנו במשימה, לעד אשא עימי את הכאב", כתב ראש אמ"ן היוצא תת אלוף אהרון חליוה במכתב ההתפטרות שלו. מאז השבעה באוקטובר נחשב חליוה אחת הדמויות המרכזיות שהציבור "דרש את ראשו". ומה היה פשעו? חליוה כראש אגף המודיעין היה צריך לדעת על תוכניות האויב ולהתריע, ובשבעה באוקטובר, נטען, הוא לא היה שם. כך נטען גם לגבי רבים אחרים במערכת הביטחון, בצבא ובממשלה.
התקשורת בחברה דמוקרטית נחשבת "הרשות הרביעית", תוספת לשלוש הרשויות המסורתיות (מחוקקת, שופטת ומבצעת) כשתפקידה הוא לחשוף, לחקור, לשאול שאלות, לדווח מהשטח (ומהאולפן), להתעמק ולהשיג תשובות. המנהלים והעורכים הבכירים בחברות החדשות הם ראשי אמ"ן שלנו האזרחים. אלה שמקבלים ואוספים את כל פיסות הפאזל ומרכיבים מהן תמונה בעלת משמעות.
בשנים האחרונות (ובתקופת הממשלה האחרונה ביתר שאת) ניכר כי יש ניסיון מתמיד של הממשלה לכרסם ולנטרל את כוחן של הרשויות האחרות. ההפיכה המשטרית וההפגנות נגדה העמידו את גבולות הכוח של כל הצדדים למבחן. בשבעה באוקטובר היה נדמה לרגע שהכל עצר, אך בפועל מדובר במצג שווא, "סיר הצפרדעים" ממשיך להתקרב לנקודת רתיחה. ניתן לראות זאת בצעדיי הקואליציה נגד מערכת המשפט, בעיגון של אפליה מובנית בנושא גיוס בני נוער, במיסוד מימון מדינתי ללימודי שאינם לימודי ליבה ואינם מפוקחים, במימון מגזרים לא יצרניים ועוד.
חלון הצצה מטריד
גזרה חמה במיוחד היא זו של גופי אכיפת החוק: הפשע משתולל, הרציחות במגזר הערבי מרקיעות שחקים, בן גביר משתלט על עוד ועוד גופים של המשטרה, מעודד שוטרים לנהוג באלימות ולעבור על החוק. בכל שבוע אנחנו רואים את המשטרה הופכת לחסרת רסן ואיך החוק והתקנות הם כבר אפילו לא בגדר המלצה. תאונת הדרכים שעבר השר "לביטחון לאומי" נתנה חלון הצצה מטריד לדרך בה הוא מתייחס לחוקים ולתקנות, דבר שצריך להדליק נורות אדומות אצל אזרח ואזרחית אך גם ליצור דריכות אצל עורכי החדשות והעיתונאים הרלוונטיים במדינת ישראל.
אדם עם רקורד כזה, שלא עוצר באדום מטפורית ופיזית ובדרך עובר על כל חוק אפשרי, אדם כזה עם סמכויות וכוח צריך להדאיג כל שוחר דמוקרטיה בישראל. נשאלת השאלה כיצד ינהג בן גביר בפעם הבאה כשיצטרך להתמודד עם גבולות הכוח והחוק? אלא שזהו רק קצה הקרחון.
במוצאי שבת האחרון צעקה מפגינה בשם רומי נעים במגפון "בן גביר עבריין" ותוך שניות נקטפה בברוטליות על ידי שוטרים למעצר, במוצאי החג (29.4.2024) הגולשים העלו ב- X (טוויטר) כמויות של תיעודים מטרידים מזירות ההפגנה השונות: שוטרים מתיזים על מפגינים על המדרכה במכת"זית, שוטר בכיר, אלים ומוכר משסה פרשים רכובים על סוסים במפגינים, שוטר אחר הודף בכוח חברת כנסת, שוטרים עוצרים ומכים משפחות חטופים ושוטרים רבים מגיעים אל השטח בלי תגי זיהוי. ומה שודר בזמן הזה באולפנים? ב 12 משדר מימונה בהגשת אבי כאכון, ב 13 תוכנית עם דנה פרידר ובכאן 11 סדרת דרמה. הזירה התקשורתית הופקרה על ידי התקשורת לבן גביר לעשות מה שהוא רוצה.
בישראל יש הפגנות כל הזמן, שוטרים כבר השתמשו במכת"זית או בפרשים או עוברים על החוק בצורות שונות, זה מטריד אבל זה לא הסיפור פה, הסיפור הוא "שר לביטחון לאומי" שמתעלם מהחוק ומעודד את שוטריו לעבור על החוק והתקנות. מדובר בסוגיה אסטרטגית שצריכה לשבת בראש של כל עורך ומנכ"ל חברת חדשות בישראל. עורכי החדשות, ה"חליוות" שלנו רואים ומבינים לאן זה הולך ולמרות זאת הם מעדיפים לשדר לנו תוכניות בידור להמונים.
סיקור תקשורתי ומהימן של המחאה, המתבסס על הכרת החוק, יכול ללמד את הצופים בבית כי על פי פקודת המשטרה בין השאר יש לציין כי מותר להשתמש במכת"זית רק במצב שמפגינים חסמו את הכביש, השוטרים ניסו לפנות אותם והם התנגדו באלימות. כשכתבת מדווחת ביובש "ששוטרים השתמשו במכת"זית" היא בעצם מכשירה שימוש מופרע של המשטרה במכת"זית. הציבור לא מכיר את התקנות והחוקים ואין לו כלים להבין שזה לא בסדר.
כמו כן, לפרשים אסור לעלות על המדרכה עם הסוסים, שוטרים חייבים לענוד תג זיהוי ו/או להזדהות ואסור לאנשי משטרה להכות חבר/ת כנסת. הסוגיה היחידה שאינה בעולמות החוק היא יחס מועדף למשפחות חטופים, אבל זו סוגיה מוסרית ראשונה במעלה והתנהגות כזאת היא עליית (או יותר נכון ירידת) מדרגה ערכית. גם לדוד ביטן ומיקי זהר מותר פורמלית לצעוק על אמו של החייל החטוף הדר גולדין, בפועל האם נכון שכך יקרה?
איש תקשורת שבע ניג'וסים שלי אמר לי השבוע ש"לא כל דבר שקורה הוא פרשת ווטרגייט", וכי יש מי שיכול לראות את תגובת המשטרה בצאת החג כמשהו סביר. אבל ההסלמה בפאולים של המשטרה בשבועות האחרונים מעוררת בי הרבה חששות ומחשבות שה"חליוות" שלנו בתקשורת, קוראים את הדו"חות המודיעניים יושבים מול המסכים, שומעים את התצפיתניות צועקות בקשר ומבקשות סיוע ולמרות זאת מחליטים שאולי עדיף שתשודר תוכנית חג למימונה. נכון, התקשורת הישראלית רחוקה מלהיות אמ"ן גם ביכולות וגם במשאבים וגם בתפקיד, לא מדובר בגוף מודיעין. אבל בהחלט אפשר להגיד שתפקידו של העורך הוא לתכלל את האירועים ולייצר לציבור תמונה מהימנה או אחת כזאת שמחדדת את סדר היום.
אבל יש גם אפשרות נוספת, מטרידה ומפחידה: שהמפגין יואב גרובייס שעמד בשולי הדרך באילון וחטף מתז מכת"זית לפרצוף ופונה לאיכילוב, יוחלף במפגין שבעוד חודשיים יירו עליו בירי חי; שרומי נעים שקראה לבן גביר עבריין ונעצרה, תוחלף באמנון אברמוביץ' שיגיד בשידור ש"בן גביר עבריין" וייעצר על ידי שוטר שייכנס לאולפן; שח"כ נעמה לזימי שנהדפה תוחלף במעצר של יאיר לפיד.
המרדף לכוח בלתי מוגבל אינו יודע שובע, ומי שאפשר למפלצת הזאת להרים ראש ולגדול, סיכוי טוב שבסופו של דבר ייאכל על ידיה. פעם המסך המפוצל של טלעד המציג משחק כדורגל במקביל לפיגוע זעזע מדינה שלמה. מי יכול לומר בביטחון שבסוף לא נגיע ליום שבו כל הדברים האלה יקרו - ואנו נישאר רק עם תוכנית מימונה, קטי שטרית ומופלטה מרוחה בדבש.
אורי פז הוא מנכ"ל סוכנות דיגיטל