יממות ספורות אחרי עזיבתו המהירה של המנכ"ל אור צלקובניק, ובחדשות 13 למודת הקרבות, חוששים ממאבק נוסף על מקום העבודה, הפעם אולי קרב שאחריו כבר לא תהיה תקומה. בניגוד לגלי קיצוצים קודמים - האחרון בהם, זה שביצע בשנת 2020 המנכ"ל (אז) ישראל טויטו - המציאות התקשורתית הנוכחית, 7 חודשים לשידורי מלחמה, מוצאת את חדשות 13 במצב החמור אי פעם, עם שפל רייטינג, ותחת תחלופה של 4 מנכ"לים תוך חמש שנים. לא פיתוי גדול לאנשי ניהול חפצי עתיד או אופק.
כצעד ראשון, מיד עם עזיבתו של צלקובניק, דירקטוריון חדשות 13 הקים ועדת איתור למנכ"ל. הוועדה תכלול את היו"ר נדב טופולסקי, מנכ"ל הערוץ אמיליאנו קלמזוק, חבר הדירקטוריון אברהם נתן ויו"ר דירקטוריון החדשות אייל דה פאו - שגם ישמש כממלא מקום המנכ"ל עד מינוי מנכ"ל קבע כפי שדורשות תקנות הרשות השנייה. ההחלטה על מינוי ממלא מקום אמנם מתחייבת כאמור מכוח הרגולציה, אבל היא משרתת גם אינטרס ארגוני של רשת ביצירת כתובת, ואם צריך כזו שאולי תצטרך לבצע צעדים כואבים.
באשר למינוי מנכ"ל קבוע, ברשת 13 אומרים שהפעם הלקח נלמד ויתבצע הליך איתור מסודר ויסודי, אך לא מוכנים להתחייב על לוח זמנים וההערכה היא כי גם אם הכוונה איננה לבצע קיצוץ-מחטף, אין כל ביטחון כי בהינתן שיחלפו כמה חודשים ללא מנהל, היא לא תיגרר לכך.
למעשה, המינוי הזמני של דה פאו מציב בפני ההנהלה שתי אופציות: לנצל את התקופה הקרובה לקיצוצים ש"יעשו את העבודה" עבור המנכ"ל העתידי - אבל גם יעמידו אותו בפני עובדה מוגמרת, או לעשות "צילום מצב" ולחתור לשקט וייצוב. כאן חשוב לציין שהתסריט הזה לא טבעי מנקודת המבט של ההנהלה כיוון שהוא כרוך בהקפאה של תוכנית הקיצוצים, אבל האלטרנטיבה שלה גרועה בהרבה: עימות ודאי מול העובדים בתקופה שבה המתחרים, לוטשים עיניים וגל העזיבות נמשך.
ההנהלה לא סגורה על עצמה
גם בארגון העיתונאים נערכים לגל הקיצוצים הצפוי, תחת ההערכה שמרנית שעד שלא ייבחר מנכ"ל חדש, ההנהלה לא תנקוט בצעדים דרמטיים. שיחות עם גורמים שונים ברשת 13 מחדדות את גודל אי-הוודאות באשר להיקף הקיצוץ הצפוי שנע מגל קטן לאירוע מאז'ורי כפי שהיה בתקופת מנכ"ל רשת 13 (אז) אבי בן טל. או כפי שהיטיב לתמצת גורם המעורה בפרטים: ההנהלה לא סגורה על עצמה.
בינתיים, עיתונאי חדשות 13 מחפשים תעודת ביטוח. בהיעדר כזאת, הם נפגשו השבוע עם המנכ"ל קלמזוק (שמסתגל אט-אט ל"חיים עצמם" ברשת 13) ועם דה פאו. העובדים לא הסתפקו בהצהרת כוונות כללית של הנהלת רשת 13, אלא דורשים הבהרה מראש לעובדים שהם מוגנים ל"תקופת המעבר". העובדים, שבשלב זה מביעים אמון בהנהלת רשת 13, מוטרדים מכך שלפני כחודש פג ההסכם הקיבוצי מבלי שתקופת החסינות שלהם חודשה וחוששים מחלון הזדמנויות שיתארך ויאפשר להנהלה לחתוך בבשר החי - זה שעוד נותר.
החשש של העובדים מהתארכות האיתור נשען גם על ההערכה שיהיה קשה לגייס לחדשות 13 מנכ"ל מבחוץ, בוודאי בעל שיעור קומה, כשהמשימה הראשונה על שולחנו היא קיצוץ של מיליונים בחברת החדשות. ההנחה הסבירה היא כי מנהלים לא ירצו לבוא אם יחששו שיהיה קשה לגייס עובדים או לשמר עיתונאים איכותיים שיסייעו להם להצליח בתפקיד.
על עובדה אחת אין מחלוקת: הדרישה של הדירקטוריון שנגזרת מהחלטת בעלי המניות (ובאישור בעל השליטה לן בלווטניק) לבצע קיצוץ בחברת החדשות פוגשת מציאות בשטח של חברה שכולה עור ועצמות: שדרת העריכה דלילה, תפקידי עורכים ומגישים אינם מאוישים ומצבת הכתבים מצומצמת - בוודאי ביחס למי שפעם נחשבה למתחרה, חדשות 12.
בחודשים האחרונים התרכזו בהנהלת החברה באיוש הרצועות היומיות במהלך המלחמה. המחסור החריף בעובדים יצר לוח שידורים מבולבל בתקופה מבולבלת גם ככה. בתקופה בה חברת החדשות שולטת במרבית זמן המסך של הערוץ, מדובר באיבר שהוא לא רק מתבקש, אלא חיוני לקיומו.
כעת, נכנסת חדשות 13 לשבוע המתנה גורלי, שבסופו העובדים אמורים לקבל מהנהלת רשת 13 תשובה, וזו תבהיר לאן פניהם - מאבק, או הסכם שיעניק לחברת החדשות שקט זמני ואת תקופת החסד לה היא זקוקה, ומאמינה שיבלום את ההתדרדרות לתהום ממנה אולי אין חזרה.