ארגון העיתונאים פנה השבוע ליועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד ברוריה מנדלסון בטענה כי פקחים מטעם משרד התקשורת, ביחד עם שוטרים, פגעו בחופש העיתונות, כאשר במהלך הפגנה שנערכה בת"א ב-11 במאי בעד עסקת חטופים ונגד הממשלה, פנו לעיתונאים דוברי ערבית שסיקרו את האירוע ושאלו אותם לזהות כלי התקשורת עבורו הם עובדים, והאם מדובר בערוץ אל ג'זירה.
היועצים המשפטיים של הארגון עוה"ד אמיר בשה ולילך לוי ציינו במכתב כי: "מדובר בהתנהלות אסורה שיש בה פגיעה בחופש העיתונות ואפקט מצנן על חופש העיתונות ועל עבודת העיתונאים, ואף פגיעה בחופש העיסוק של העיתונאים, מאחר שנבחרו להיבדק עיתונאים דוברי ערבית בלבד.
בארגון העיתונאים והעיתונאיות טוענים כי הוראת השעה שאיפשרה את סגירת ערוץ אל ג'זירה, לא מעניקה סמכויות לפקחי משרד התקשורת ולשוטרים לפנות לעיתונאים ולפגוע בעבודתם רק מכיוון ששפת השידור והדיווח שלהם היא ערבית.
ארגון העיתונאים דורש ממשרד התקשורת לחדול מן הפרקטיקה הפסולה. "אם לא ייעשה כן, ניאלץ לנקוט בצעדים העומדים לרשותנו, לרבות פנייה לערכאות".
לפני כשבוע נחשף בוואלה ברנז'ה גילוי דעת של מספר חוקרי תקשורת בכירים באקדמיה בנוגע לסגירת ערוץ אל ג'זירה. החוקרים גינו בתוקף את החלטת הממשלה מתחילת השבוע לסגור את פעילותו של הערוץ בישראל על בסיס הוראת שעה שנחקקה בחודש אפריל האחרון.
ההחלטה הסמיכה את שר התקשורת להורות על הפסקת שידורי הערוץ בישראל, לסגור את משרדיו בישראל, להחרים את ציודו; ולהגביל את הגישה מישראל לאתר האינטרנט ולערוץ הטלוויזיה של הרשת.
"פעולות אלו חותרות תחת היסודות הבסיסיים ביותר של תקשורת חופשית בחברה דמוקרטית. אין פעולה חריפה ובוטה יותר כנגד חופש הביטוי, כנגד עיתונות חופשית וכנגד זכות הציבור לדעת מאשר מהלך ממשלתי לסגירת הנוכחות של גוף תקשורת במדינה בהליך מזורז, שאינו חייב להישען על תשתית עובדתית-ביטחונית מוצקה בעוד קיימים כלים פוגעניים פחות בחופש הביטוי כדי להתמודד עם סכנה לביטחון המדינה", נכתב בגילוי, עליו חתומים בין היתר ד"ר עמית קמה מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל; פרופ' חיים נוי מאוניברסיטת בר אילן; פרופ' איתן גלבוע מבר-אילן; פרופ' נעם למלשטריך לטר מהמרכז הבינתחומי הרצליה; פרופ' הלל נוסק מהמכללה האקדמית כנרת;.פרופ' רועי דוידזון מאוניברסיטת חיפה; ד"ר יובל גוז'נסקי ממכללת ספיר; ופרופ' ערן לאור מהאוניברסיטה הפתוחה.
לפני כחודש פרסם ארגון העיתונאים את דוח עיתונאים תחת מתקפה 2023. לפי הדוח, בשנת החולפת נרשמו 61 אירועים של תקיפה נגד עיתונאים. 31 מקרים של תקיפה על ידי כוחות הביטחון: 25 בידי כוחות משטרה ו-6 בידי חיילי צה"ל. 25 מקרים של תקיפה בידי קהל ועוד 5 מקרים של הסתה ואיומים. רוב המותקפים (49) היו גברים (11 נשים), רוב המותקפים יהודים (38) אולם יש שיעור גבוה של עיתונאים ערבים שהותקפו (18 עיתונאים). מבחינת פריסה גיאוגרפית, תל אביב היא העיר שבה היו הכי הרבה התקפות נגד עיתונאים (17), אחריה בטבלה נמצאת ירושלים (16 אירועים).
בחודש מרץ נרשם שיא אירועי תקיפה עיתונאים עם 13 אירועי אלימות. חמישה עיתונאים הגישו בשנת 2023 תלונות על תקיפה. מדובר בעלייה של יותר מ-100% לעומת מספר מקרי התקיפה של עיתונאים שארעו בשנת 2022 (28 מקרים).
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "מפקחי המשרד מבצעים פעילות אכיפה בהתאם לסמכויותיהם בפקודת הטלגרף האלחוטי כפי שהוחלו באמצעות חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה - חרבות ברזל) התשפ"ד-2024 ולאחר שנקבע כי ערוץ אלג'זירה המשדר בישראל פוגע באופן ממשי בביטחון המדינה. פעילות המפקחים אינה מתמקדת בעיתונאים דוברי ערבית כפי שנטען".