במציאות התקשורתית הישראלית נראה שכבר ראינו הכל וששום דבר כבר לא יפתיע אותנו. אבל הנה אתמול נפל דבר וחזינו בהודעה נדירה: ערוץ טלוויזיה מודיע בגאווה לצופיו מה לא ישודר בערוץ שלו ולא מה כן ישודר. ממש כך, הבשורה לקהל הרחב בקול תרועה היא לא מה נביא אליכם אל המסך אלא את מי אנחנו מוציאי משם - עבורכם.
התוכנית היומית הפופולארית "אזור מלחמה" הורדה מהמסך בלי שנמסר לצופים מה יעלה במקומה ומדוע דווקא היא זו שממנה הצופים ייפרדו. כל אדם שחי פה בשנים האחרונות מבין בדיוק מה עומד מאחורי צעד כזה, מה הוא בא לסמל ולמי הוא בא לאותת, אבל לפני שניגע בזה, בואו נסתכל שניה על הנתונים היבשים: המשמעות הכלכלית של ההחלטה, ועד כמה היא לא הגיונית מסחרית ועיתונאית:
נתחיל במדד העיקרי, גולת הכותרת של כל ערוץ מסחרי: הרייטינג.
במונחי רצועת 19:00 בערב ובוותק של התכנית על המסך היא נחשבת להצלחה לכל הדעות. היא מנצחת כמעט מדי יום את התכניות המקבילות ב-11 וב-14, שם מעמידים ממול את התותחים הכי כבדים, ושומרת על פער קטן מערוץ 12 ביחס לרוב הרצועות אחרות.
אפילו אני, שמכיר את הנתונים, לא האמנתי כמה השיקול פה פוליטי ולא ענייני. הסבר: כתבתי קודם פה שהרצועה של דרוקר היא בין התחרותיות ביותר של רשת 13, ונתוני הצפייה בה ביחס לרצועות שאחריה ולפניה מאוששים את זה: ב-18:00 רשת 13 מקום 3, ב-19:00 במקום 2 וב-20:00 (מהדורה) במקום 3 - כפי שניתן… pic.twitter.com/k2kTbgiZQQ
— David (Mizrahy) Verthaim (@dverthaim) July 11, 2024
הנה דוגמאות מהימים האחרונים: ביום חמישי התוכנית זכתה ב- 5.7% רייטינג מול 5.2% ב בערוץ 14 ו-3.3% בערוץ 11 באותה שעה. ב-12 9.1%, יממה לפני כן 5.8% מול 4.7% בערוץ 14 ו-2.9% בערוץ 11 באותה שעה. ב-12 8.4%
כאמור שאר הערוצים ממש לא מפקירים את הגזרה, אלא שמים ממול את הטאלנטים הכי חזקים ופופולאריים עם תוכניות עם תוכן שיש לו פוטנציאל לקהל רחב.
לעתים "אזור מלחמה" זוכה ברייטינג גבוה יותר מהמהדורה המרכזית עצמה, ומי שצולל לטבלאות הרייטינג יגלה כי יש ימים שזו התוכנית הנצפית ביותר בערוץ, אפילו יותר מהפקות יקרות מאד בפריים טיים. וכל זה מתכנית אולפנית שעלותה הבסיסית יחסית נמוכה להפקות אחרות בפריים.
הנתונים האלו הם ממש לא דבר מובן מאליו לחדשות 13 ולרשת 13. עד להעלאת התוכנית לאוויר, הערוץ סבל שנים מרייטינג נמוך בשעה 19:00, כמה תוכניות קודמות הורדו אחרי מספר חודשים אחרי שלא הצליחו לסחוף צופים, וההשלכות לערוץ הרסניות. זו אחת הרצועות החשובות ביותר לערוץ טלוויזיה, משום שיש מתאם גבוה בין הרייטינג בשעה הזו למהדורה ואף לפריים טיים.
לכל זה צריך להוסיף נדבך נוסף - לתכנית טלוויזיה חדשה, בטח בשעה 19:00 בערב, לוקח הרבה מאד זמן לצבור קהל צופים נאמן, להעלות את הרייטינג ולהתייצב. גם ל"פטריוטים" הפופולארית בערוץ 14 לקח שנים של עד שהגיעה למספרי הרייטינג הנוכחיים.
ברצועות האלו שם המשחק הוא התמדה. עבודה של שנים בצירוף קהל ושימור קהל, בדיקה מה עובד ומה לא עובד ותחקיר יומיומי. לא תמצא עורך בטלוויזיה שיעיד ששינויים תכופים בלוח השידורים מסייעים ברייטינג, להיפך. לכן הורדה של תכנית כזו שנמצאת במגמת עליה ויצרה לעצמה קהל קבוע - היא צעד לא כלכלי שיביא בוודאות להפסדים כלכליים בטווח הקצר והבינוני. ייקח זמן רב לרצועה חדשה אם בכלל להתייצב.
כשמסתכלים על המספרים והנתונים היבשים, על העיתוי המפתיע של הודעה והיעדר החלופה - קשה מאוד לקבל טענה שמדובר כאן בהחלטה ניהולית ממניעים עיתונאיים וכלכליים ולא החלטה ממניעים זרים.
מה מניע היום את קברניטי רשת? רב הנסתר על הגלוי, אבל כל זה קורה במקביל למינוי יוליה שמאלוב ברקוביץ' למנכ"לית החברה ולעורכת הראשית על אף שהיא אינה עיתונאית, מקורבת לפוליטיקאים שהתבטאה שוב ושוב נגד עיתונאים בערוץ ואף פעלה בעבר לסגירת הערוץ.
כשקרעי מברך
מי מרוויח מהצעדים האלו? מספיק להסתכל על תגובת שר התקשורת שלמה קרעי שחגג אתמול את הורדת התכנית וצייץ "מגוון דעות. שוק פרטי! חופשי! ותחרותי!". לא ברור איך דווקא הורדה של תכנים מהווה הוכחה ל"מגוון דעות" כשלא ידוע מה יגיע במקומו, אלא אם השר כבר יודע משהו שאנחנו לא, ובכל אופן - לצערנו שוק הטלוויזיה היום הוא הכל חוץ מחופשי, פרטי ותחרותי.
החוק מקנה למדינה ולפוליטיקאים דריסת רגל בלתי סבירה בערוצים מסחריים, ברגולציה, במתן רשיונות, באיזה תוכן לשדר ואפילו במינוי דירקטורים מטעם המדינה בחברות החדשות עצמן. המדינה פועלת בידיוק הפוך מהציוץ של השר קרעי, היא מהווה מחסום בפני שחקנים חדשים להיכנס לשוק, מעמיסה חוקים והתניות על חברות החדשות והזכייניות ומכריחה את כל הערוצים לפעול לפי חוקים ארכאיים שחלקם נולדו לפני עשרות שנים. כשזה המצב האיום על העיתונות החופשית הוא ממשי, והוא ייפגע בכולנו.
עיתונות חזקה היא קריטית לכל אזרח להתמודד מול עוולות ולחשוף מחדלים. בשביל עיתונות כזאת צריך עורכים חזקים ועצמאיים שמנותקים מפוליטיקאים ומגורמי כח כלכליים, גב חזק שיודע להתמודד מול לחצים שמגיעים משלל גורמים כדי למנוע שידור תחקירים.
היום הפגיעה תהיה בעיתונאים של ערוץ 13, ומחר זה יהיה כל עיתונאי שלא יסתדר עם אינטרס פוליטי או מסחרי של גורם כח כזה או אחר. זו הסיבה שארגון העיתונאים ועד עובדי חדשות 13 עורך כנס חירום ביום ראשון של עיתונאים מכלי תקשורת שונים. זה ממש לא הסיפור של חדשות 13, אלא של מרקם החיים וחופש הביטוי בישראל בכלל.
על פי פרסום ב"הארץ", בפגישה של דרוקר עם מנכ"ל הערוץ אמיליאנו קזמלוק, כשהאחרון סיפר לו על כך שיש כוונה גם לצמצם את תכנית "המקור" דרוקר ביקש מהמנכ"ל ליצור קשר עם הסוכן שלו, צלי רשף. קלמזוק שאל מי זה, דרוקר הזכיר שמדובר בין היתר באחיו של רפי רשף, וקלמזוק שאל, "מי זה רפי רשף?".
האנקדוטה הזאת אולי נשמעת שולית אבל היא מספרת חלק ניכר מהסיפור. המנכ"ל שמבצע את המהלכים האלו בקושי יודע עברית ומנותק מהיום יום של הישראלי הממוצע. אפשר להניח שהוא גם לא בקיא בעדויות הרבות בתיקי האלפים ובהיסטוריה של כלי התקשורת שהלכו למקומות אנטי עיתונאיים. הוא גם כנראה לא יודע שעורכים ומנהלים שהלכו בדרך הזו הצטערו על כך בדיעבד. ייתכן שהוא חושב שהוא עושה דבר נכון וחיובי, אבל זה הזמן ללמוד מהעבר להשלים פערים ולא מאוחר גם לתקן.
רועי ינובסקי משמש ככתב תחקירים ראשי בחדשות 13