היועמ"שית על החוק להפרטת התאגיד: "מסר ברור וחמור של השלטון נגד ביקורת"

כצפוי, היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת להצעת החוק להפרטת תאגיד השידור שהובאה היום להצבעה בוועדת שרים לחקיקה, שאישרה את הצעת החוק.

"המסר העולה מההצעה ברור וחמור - ביקורת על השלטון או שידור תכנים שאינם מיטיבים עם השלטון תוביל לצעדים נגד גופי תקשורת ולהגבלתם, בלי כל תשתית מקצועית להצדיקם", כתבה בהרב מיארה בהתייחס להצעתם של שר התקשורת שלמה קרעי וחה"כ טלי גוטליב.

במהלך הדיון השרים מתחו ביקורת על חוות הדעת של היועמשית שמתנגדת להצעת החוק. השר לוין: "נפלה תקלה, שגגה, אני בטוח. חוות הדעת הזאת הגיעה לתקשורת לפני שהיא הגיעה במייל למשרדי. בייעוץ המשפטי לא חשבו אפילו להציע לי לעיין בה מראש, אולי להעיר הערות, זה לא קרה. וככה זה נעשה באופן שיטתי, היעדר שיתוף פעולה מוחלט. שולחים חוות דעת לתקשורת, מדלגים עליי. אמרתי כבר כמה פעמים שהיה ראוי להעביר את חוות הדעת אליי קודם, לראות אם יש לשר המשפטים הערות, אולי הוא יוכל להעיר את עיניכם".

השר קרעי: "הייעוץ המשפטי הציע שנביא חוק ממשלתי. אלא שהיום העברנו בממשלה הצעת מחליטים בנוגע לעיתון הארץ, אחרי ששנה וחצי הם סירבו להעביר לי החלטה בעניין. לצערי בלתי אפשרי לממש את המדיניות שלנו באמצעות חוקים פרטיים, ולכן הם מחייבים אותנו לפעול בצירים עוקפים. תהיה עבודת מטה, שקופה, באמצעות נבחרי הציבור".

עוד הוסיף קרעי בוועדה: "אני מאמין שלא צריך שידור ציבורי שממומן על ידי הציבור, בוודאי לא כזה שגם מוטה ולא משקף בכלל חלק גדול מהציבור אבל כל עוד קיים שידור ציבורי, לפחות שהוא יעמוד בדרישות החוק ולא יסית בערוץ מכאן 33 נגד מדינת ישראל, שיעמוד בדרישות האיזון והמגוון שנדרשים ממנו. בוודאי שאני נגד שידור ציבורי בטח בסכומים אדירים שכאלה, אפשר להעמיד אותו כמו שאמרנו בוועדה הקודמת על על סכום מאוד מינימלי, אפשר לקבוע שערוץ הכנסת בכלל הוא השידור הציבורי של מדינת ישראל, אפשר לעשות הרבה דברים, הכל פתוח. אבל סדר היום והמדיניות היא שצריך ללכת לקראת הפרטת השידור הציבורי ויפה שעה אחת קודם".

בהתייחס להתנגדות היועמ"שית אמר קרעי כי: "אנחנו נבחרי ציבור, אנחנו יכולים לשנות את שיטת הממשל אם נרצה".

על פי ההצעה, שידורי הטלוויזיה ושידורי רשת ב' של התאגיד יועברו לידיים פרטיות, והתאגיד יחדל לקבל תקציב ממשלתי. מדובר בהצעה שלישית בסדרת הצעות חוק הנוגעות לתאגיד, לאחר ששתי הצעות קודמות העוסקות בקיצוץ תקציב התאגיד ובפיקוח על שידורי החדשות והאקטואליה כבר אושרו בקריאה טרומית.

בפעם הקודמת שניסה קרעי לסגור את התאגיד, אז בשיא ניסיון ההפיכה המשטרית, הוא לא הצליח לגייס לשם כך רוב בקואליציה, ובצל המחאה נכנע לדרישת נתניהו להסיר את הנושא מסדר היום.

על פי דברי ההסבר להצעת החוק, התאגיד פועל בתקציב שנתי של כ-800 מיליון שקלים, המורכב מתקציב ממשלתי קבוע וצמוד למדד, ומגביית אגרת רדיו לרכב. יוזמי החוק טוענים כי "בעידן של טלוויזיה רב-ערוצית ואינטרנט בנגישות גבוהה, הטענה שנדרש שידור ציבורי כדי לתת מענה לרב-תרבותיות בישראל אינה רלוונטית יותר".ההצעה מבקשת לקבוע כי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו תפרסם מכרז להפעלת שידורי הטלוויזיה והרדיו של התאגיד. במידה ולא ייבחר זוכה במכרז, יופסקו שידורי התאגיד והארכיון יועבר לבעלות המדינה.

על פי ההצעה, ארכיון התאגיד וזכויות הקניין הרוחני יועברו לבעלות המדינה בתום שנתיים מיום תחילת החוק, והמדינה תעמיד אותם לרשות הזכיין שייבחר. החוק מעניק לשר התקשורת סמכות לקבוע הקלות במחויבויות בעל הרישיון לתקופה של עד שלוש שנים מתחילת השידורים. יתר שידורי הרדיו של התאגיד יופסקו לחלוטין בתום שנתיים מיום תחילת החוק, ובמקביל יבוטל סעיף 84 לפקודת התעבורה, המסדיר את העברת התוספת לאגרת רישוי רכב כחלק מתקציב התאגיד.במסגרת החוק, בעל הרישיון החדש יהיה כפוף להוראות הרשות השנייה, בדומה לערוצים המסחריים הקיימים. עם זאת, שר התקשורת יוכל לקבוע הקלות מסוימות בתקופת המעבר. לגבי רשת ב', מי שיזכה במכרז יורשה להשתמש במותג הקיים ויוכל לשדר פרסומות, הודעות חסות ותשדירי שירות בכפוף לכללי הרשות השנייה.

החל מהשבוע שעבר פועל התאגיד ללא מועצה המפקחת על תקציביו ותכניו, זאת בשל שורת מינויים בעייתיים של השר עצמו - שנתקלו בקשיים משפטיים ונידונים כעת בבג"ץ. כעת קרעי מבקש להשתמש בכך כטיעון נוסף לקידום ההפרטה ומתרץ את המצב שנוצר "בחסות היועצת המשפטית לממשלה ובג"ץ".

מוקדם יותר היום, מאות עובדות ועובדי תאגיד השידור הישראלי התאספו להתעדכן על אודות הכוונה לקדם חקיקה להפרטת כאן, ובפועל לסגירת השידור הציבורי בישראל. באסיפת חירום שנערכה היום (ראשון) בדסק החדשות של כאן בירושלים, עדכן מנכ"ל התאגיד, גולן יוכפז את העובדים על הניסיון להפריט את הארגון ועל שורה ארוכה של ניסיונות חקיקה שמובילה הקואליציה שהמשותף לכולם - ניסיון לפגוע בעצמאות התאגיד, וריסוק את השידור הציבורי בישראל.

יוכפז אמר לעובדים כי משמעות ההפרטה היא אחת - סגירה של תאגיד השידור הישראלי, אחת הרפורמות המוצלחות ביותר של השירות הציבורי בישראל בשנים האחרונות: "משמעות ההפרטה היא שלא יהיו יותר קופה ראשית, ואירוויזיון, ומונדיאל ויורו בחינם, לא האחת, לא סדרה כמו המו"לים, שיכולה להיות משודרת רק בתאגיד ציבורי, ולא סדרת מופת כמו היום שלא נגמר, לא אגן הים התיכון ולא שיר אחד, לא כראמל ולא שקשוקה".

"תומכי החקיקה טוענים שאין רייטינג לתאגיד? הם מנסים לבלבל אותנו עם נתוני הצפיות בטלוויזיה הלינארית, נתון שאבד עליו הכלח ולא רלוונטי לטלוויזיה ציבורית שלא צריכה למכור פרסומות - כדאי שיכירו את מספרי הצריכה האמתיים של כאן: בשנה החולפת נרשמו בפלטפורמות הדיגיטל של התאגיד מיליארד ושבע מאות אלף צפיות. כאן BOX, עם מאות אלפי מינויים ומיליוני צפיות".