"אני מודיע בזאת לבית המשפט הנכבד כי צו הביניים הזה ניתן בחוסר סמכות ובניגוד לחוק. הצו משולל תוקף, אינו מחייב וחסר משמעות. אני כפוף לשלטון החוק - וגם אתם שופטים נכבדים!", תקף אתמול (שני) בלשון משתלחת, יוצאת דופן גם במונחים שלו עצמו, כמעט עבריינית, שר התקשורת שלמה קרעי, את צו הביניים שהוציא בג"ץ לטובת השידור הציבורי, ולטובת הדמוקרטיה הישראלית כולה. שלושת שופטי בית המשפט העליון החליטו להאריך את כהונת שני חברי מועצת תאגיד השידור, פרופ' מנחם בן ששון ומיכל רפאלי-כדורי שכהונתם פגה, ובכך לאפשר את המשך תפקוד מועצת התאגיד - הגוף שעל פי חוק מפקח על עבודת הארגון, תקציבו והנהלתו.
על פניו, מדובר בהחלטה משפטית ביורוקרטית, כמעט יבשה, אלא שהיא מקפלת בתוכה את כל כווונתיו הלא מוסתרות של קרעי להשתלט דרך מועצת התאגיד על השידור הציבורי עצמו, על הנהלתו ועל תכניו, אבל בעיקר מסמנת בצורה ברורה היכן עומד בג"צ בסוגיית ההגנה על השידור הציבורי מכאן והלאה.
במילים אחרות: לקרעי יש סיבה טובה מאד להתעצבן.
אחרי פסיקת בג"ץ הדרמטית וההשתלחות הביריונית (והסהרורית) של קרעי בבית המשפט, יעמוד שר התקשורת למבחן המעשי שמחייב צו הביניים שקיבל או יעבור על החוק. עמותת "הצלחה - לקידום חברה הוגנת" פנתה הבוקר לקרעי, בדרישה למנות ללא דיחוי ממלא מקום ליושב ראש מועצת תאגיד השידור הישראלי.
— David (Mizrahy) Verthaim (@dverthaim) January 7, 2025
הפנייה…
השופטים לא מצמצו
הכרעת השופטים, בהם גם נשיא בית המשפט העליון המיועד עמית, ובהם גם השופט השמרן סולברג - מעמידה מוקש של ממש בפני כוונות קרעי לעשות לתקשורת הישראלית, ובעיקר לשידור הציבורי, את מה שעשה השר בן גביר (בקלי קלות) למשטרה - לנכס אותו לממשלה, לעצמו ובעיקר לבוס - ראש הממשלה, בנימין נתניהו. או במילים אחרות: בית המשפט אותת אתמול מאולם ג' - לכל מי שמבקש לפגוע בדמוקרטיה הישראלית, בשידור הציבורי, ובעיקר לכל מי שיבקש לכונן משטר דיקטטורי בישראל - כי בג"צ יעמוד איתן מול כל אלה. השופטים לא מיצמצו.
פרקטית - הפסיקה תמנע על הדרך (בוודאות גדולה) עוד שני תהליכים שביקש השר קרעי לקדם, בטענה שמועצת התאגיד לא פעילה או לא קיימת (מהלכים שהנהלת התאגיד נלחמה גם בהם מתוך כוונה לשמור על עצמאות הארגון וחופש העיתונות והיצירה בו): התהליך הראשון, פיקוח של ועדת הכלכלה על התאגיד, הצעת חוק של חה"כ קלנר מהליכוד שעדיין תלויה ועומדת, ומבוססת על אותו וואקום רגולטורי שנוצר על ידי קרעי עצמו שמסרב להקים ועדת איתור לחברי מועצה חדשים לתאגיד. השני, תהליך שניסה קרעי עצמו לקדם בוועדת הכלכלה - הכנסת חמישה חברים חיצוניים ממועצת הרשות השנייה (שהם מינויים ממשלתיים) לתוך מועצת תאגיד השידור (הציבורי) וכך ליצור קוורום מלאכותי במועצת התאגיד - יוזמה שגם אותה ניסה לקדם בתירוץ ש"המועצה לא מתפקדת" ונבלמה. אפשר להניח שממילא היתה נזרקת מכל המדרגות על ידי היועצים המשפטיים ו/או בג"צ.
נכון, את הפרטת התאגיד, חוק הדגל של קרעי, שספק אם זוכה לרוב בליכוד (במשפחת נתניהו יש לו רוב ודאי של 2:1) ההתפתחויות המשמעותיות אתמול לא יימנעו. הכנסת, עם רוב קואליציוני של 68 אצבעות, ואם תרצה, תוכל לחוקק כל חוק. אבל המסר מביהמ"ש אתמול היה ברור - לא נאפשר פגיעה בתפקוד התאגיד. הפסיקה היא לא רק ניצחון (חשוב) של מי שביקשו לשמור על מועצה ציבורית מקצועית ולא פוליטית (קו שאותו מובילה הנהלת תאגיד השידור לאורך כל המאבק), אלא מסר מפורש לכל מבקשי רעתו של התאגיד - בית המשפט מתכוון לשמור על עצמאות כאן.