ההפיכה התקשורתית שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי מגיעה לנקודת רתיחה: חברת ועדת הכלכלה, חה"כ שלי טל מירון (יש עתיד), פנתה הבוקר (שלישי) במכתב בהול ליועצת המשפטית לממשלה כנגד התערבותו של ראש הממשלה לקידום מהלכי החקיקה. גם במכון זולת, החתום על בלימת חלק ממהלכי קרעי, שלחו מכתב דומה.
מעקב וואלה: תכנית הממשלה להשתלטות על התקשורת החופשית >>>
"ראש הממשלה נתניהו נמצא בניגוד עניינים חמור בכל הקשור בתחום התקשורת, מאחר והוא נאשם בשלושה תיקים, שניים מהם בגלל קשריו המעוותים עם בעלי גופי תקשורת. אסור לו לעסוק בכל דרך בהפיכה התקשורתית של קרעי השאוויש שלו, או שעליו לצאת לנבצרות, או שיתפטר.
"ראש ממשלה ששקוע עד צוואר במשפטים פליליים על יחסיו המעוותים עם התקשורת - אין לו מנדט ציבורי לעסוק בשוק התקשורת. התערבותו בנושא מצדיקה את מימוש הסכם ניגוד העניינים שלו ואף להביא להוצאתו לנבצרות", כתבה חה"כ מירון.
הפנייה מגיעה כשברקע מלכוד של קרעי את נתניהו, שבסוף ייאלץ להחליט במי לתמוך - בשר התקשורת או בחברים אחרים בליכוד, בהם יו"ר ועדת כלכלה דוד ביטן שכבר הביע את הסתייגותו מהרפורמה המוצעת. מעל אלו, מרחפת השאלה האם לא מדובר בכלל במחלוקת מבוימת, שנועדה לצרכי "פשרה ליכודית", שתייצב את המפלגה אך תזיק לשוק התקשורת ולציבור.
הפנייה מגיעה בעקבות פרסום בישראל היום לפיו נתניהו מתכוון לזמן את ביטן, יחד עם קרעי, ויו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, בניסיון להגיע להסכמות לקידום חוקים הנוגעים לרפורמות בשוק התקשורת והפרטת תאגיד השידור הציבורי.
קרעי התייחס אתמול בכנס בשבע לרפורמות שלו בשוק התקשורת והאשים את ביטן בעיכובים מתוך הקואליציה, ופתח מסע של חילופי האשמות: "לצערי, יש בתוך הקואליציה מי שמעכב את הרפורמות. יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, הולך עם האופוזיציה, וזה מקשה עלינו לקדם את השינויים. אבל אני לא מתכוון לעצור. אם נקבל אור ירוק - הרפורמות יושלמו עד סוף יולי". קרעי הוסיף כי "ברגע שתוקם ועדת התקשורת, חוק השידורים החדש ייצא לפועל. ערוצי חדשות חדשים יקומו, מחירי חבילות הספורט יירדו, והריכוזיות בשוק הפרסום תישבר. פניתי ליו"ר הרשות השנייה לדון באופן מקצועי על צעדים שיביאו סוף לשליטה של מספר קטן של גורמים בשוק התקשורת", אמר.
בערב התראיין קרעי לערוץ הבית של הממשלה 14, וקרא לו לתמוך במהלכיו: "אתם צריכים - ריקלין - להדהד את זה. ועדת תקשורת בכנסת צריכה לקום כדי להגשים את החלומות של הימין".
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן השיב בתגובה כי הוא "מתנגד בתוקף להקמת ועדה מיוחדת לענייני תקשורת ולצמצום סמכויות ועדת הכלכלה. טוב יעשה שר התקשורת עם יתחיל לעבוד במקום לנהל קמפיינים ריקים מתוכן, להטעות את הציבור, במהלכים שלא יצא מהם דבר".
היום פנה קרעי ליו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ, וכתב: אחרי שנתיים של עבודה מאומצת, כל השינויים בתקשורת שהציבור הישראלי מעוניין בהם - מוכנים לביצוע. חייבים לקדם זאת בכנסת עכשיו! יש לך "אור ירוק" מראש הממשלה - הקם ועדת תקשורת לאלתר! בידיך הדבר!".
עוד הוסיף השר קרעי: "כל עוד לא תהיה ועדה קואליציונית רצינית בכנסת, תאגיד השידור הישראלי ימשיך לבזבז כמיליארד שקל מכספי הציבור ולפעול בניגוד לחוק וללא מגוון הדעות הנדרש ממנו, שוק הרדיו ימשיך לשדר בפריסה ארצית רק את שידורי רשת ב' וגלי צה"ל המוטים, ועדת המדרוג (רייטינג) תמשיך להיות נגועה באינטרסים, שוק הפרסום ימשיך להיות ריכוזי וחוסם תחרות, ורפורמת השידורים הכוללת להרחבת המגוון ולהפחתת המחירים בשוק הטלוויזיה לא תעבור".
באשר להתנגדות יועמ"שית הכנסת להקמת הוועדה, הביע השר קרעי "תמיהה על עמדתה שהיא אף בניגוד לתקנון הכנסת ולנוהג המקובל, והוסיף כי: "היועצת המשפטית לממשלה מסכלת כל שינוי מדיניות של הממשלה. לא יכול להיות שנאפשר ליועמ"שית הכנסת להפוך לאחותה התאומה ולסכל כל הליך חקיקה שאינו מוצא חן בעיניה בכנסת".
ברקע הדברים, השבוע צפויה לעלות בוועדת כלכלה החלטה נוספת שמטרתה להיטיב עם ערוץ 14 - הצעה שהחלה כהחלטה שלא בסמכות של שר התקשורת קרעי שניתנה ב-7.10, לאפשר לערוץ 14 להפיץ את שידוריו על מערך עידן פלוס בחינם. על מנת שניתן יהיה להסדיר בדיעבד את ההוראה הלא חוקית של קרעי, עברה הצעת חוק פרטית של ח"כ קלנר שקבעה פטור מתשלום דמי הפצה על גבי מערך עידן פלוס לכל הערוצים המסחריים, כשהתאגיד הציבורי נדרש לממן זאת. מכיוון שמדובר בהסדר בעייתי, שהופך את קופת התאגיד ל"קופה קטנה" שמחליפה את התשלום של הערוצים המסחריים, הצעת החוק עברה כהוראת שעה בלבד עד סוף ינואר 25.
כעת, במקום לבחון את עתיד השידור הדיגיטלי בישראל באופן מקצועי, הממשלה מבקשת להאריך ההסדרים אלו באמצעות חקיקה ממשלתית.
משרד התקשורת אמנם מציג את ההצעה כצעד רגולטורי טכני של הארכת תוקפה של הוראת שעה קיימת, אך בפועל, מדובר במהלך שנועד להאריך את ההטבות הכלכליות לערוצים המסחריים - ובעיקר לערוץ 14 - על חשבון השידור הציבורי, ובכך לשרת אינטרסים פוליטיים וכלכליים צרים, ללא דיון ציבורי מעמיק וללא עבודת מטה רצינית.