מעקב וואלה: תכנית הממשלה להשתלטות על התקשורת החופשית

דוברת הבית הלבן הודיעה השבוע כי "אמון הציבור בתקשורת בשפל" אבל בעיקר עוררה עניין כשהוסיפה - "הבית הלבן יפנה את השורה הראשונה למשפיענים ויוצרי תוכן". מאחורי ההכרזה יוצאת הדופן (אולי פחות יוצאת דופן בעידן טראמפ השני), הכיוון ברור: הנשיא החדש-ישן לא אוהב תקשורת ביקורתית ומנסה לצמצם את כוחה באמצעות "פתיחת השורות" לשחקנים שתוצריהם ימצאו הרבה יותר חן בעיניו.

הצעד הזה של נשיא ארה"ב הוא לא סתם "חוליה נוספת", אלא מעבר מתפיסה עוינת-אך-פסיבית לתקשורת - לנקיטת צעדים של ממש. אלא שנתניהו היה שם לפניו, עם פיילוט שנוסה בהצלחה בישראל.

מאז תחילת כהונתו, וביתר שאת בזו האחרונה, נתניהו חותר להציף את השוק ולתעדף את השחקנים הנוחים לשלטונו. בקדנציה האחרונה שלו, במקביל לקידום ההפיכה המשפטית של לוין, מקדם שר התקשורת שלו קרעי הפיכה גם בתחום התקשורת ובראשה חיסול השידור הציבורי, אחת הרפורמות המוצלחות ביותר בשנים האחרונות - שאגב, הליכוד הוביל בעצמו. במקביל, הממשלה נקטה בצעדים משלימים כמו החרמת עיתון "הארץ".

בשנים האחרונות חלק מהערוצים נקנו ונפתחו ערוצים חדשים אוהדי משטר, הרגולטור (בדמות הרשות השנייה) הכביד על הערוצים הותיקים ופינק בהטבות ערוצי פרוקסי חדשים. בישראל, הצעדים האלה חלחלו מלמעלה למטה וכל שכבות ההגנה נפרצו: הרגולטור מיעט באכיפת הפרות, בעלי הערוצים ובעלי אינטרסים שונים דאגו שהערוצים לא יהיו נשכניים מדי.

מלבד הממשל. גם הגולשים ברשתות ואפילו העיתונאים עצמם אחראים למצב הנוכחי. בישראל, בשנים האחרונות, הסימנים כולם היו על הקיר: ברקע המלחמה, ולפניה הקורונה, מסיבות העיתונאים, ככל שאלו בכלל התקיימו, השאלות הלכו והצטמצמו, אחרות נשאלו והוכתבו מראש על ידי "עיתונאיי מחמד", ראש הממשלה השתלח שוב ושוב בעיתונאים שלא מצאו חן בעיניו (זכורה מאד מסיבת העיתונאים בה השתלח במיכאל שמש ויולן כהן), חלק מהעיתונאים הצטרפו לחגיגה והחליפו בטבעיות אג'נדה, חלק אחר ישב בשקט כשראה קולגות נקטפים מהתפקיד מסיבות מופרכות.

בכל אותם שלבים, בחרו ראשי מערכות התקשורת ב"איזון" - ששיאו היה במעין עלה תאנה תומך נתניהו כמעט בכל פאנל. כיום אין גוף תקשורת בישראל שאינו נגוע ב"ביביזם". את המפלצת הזו בחרו כל פעם מחדש העיתונאים בעצמם להאכיל. בין אם מתוך חשש אמיתי לגורלם, שכנוע עצמי שמדובר ב"גיוון" או התקרנפות.

במקביל מכונת הרעל ירתה חצים בכל מבקרי הממשלה וסיפקה מעין סימטריה מזויפת - "הכל מפוזיציה". בהתאמה, הערוצים החדשים שקמו כבר חולקו עוד לפני שעלו לאוויר לשבטים. "נייטרלי", "ימני" וכן הלאה (ערוץ i24 שקם הוא דוגמא מובהקת לכך - ערוץ שמתיימר להיות "מאוזן" ובפועל פועל עבור נתניהו בערבי שבת כגוי של שבת בהיעדר ערוץ 14).

במובנים רבים, בדומה ל"פרדוקס הסבלנות", נראה שהתקשורת הישראלית בחלקה ובריפיונה הביאה את עצמה למצב בו היא מצויה היום - ואיפשרה ל"מפלצת" להמשיך ולנגוס בה. כעת ייתכן שזה מאוחר מדי. לוואקום הזה נכנסו שחקנים עצמאים. גולשים ומשפיענים עם מאות אלפי עוקבים, שהפכו להיות צינור החדשות, לעיתים המרכזי, של הציבור. האמת והפייק התערבבו זה בזה בתוך בליל עצום של קטעי מידע בלתי פוסקים. ההרעשה מצליחה ועכשיו צריך להוסיף לה גם חקיקה שתשתלט סופית על מוקדי הכוח התקשורתיים העצמאיים האחרונים - בעיקר קשת ותאגיד השידור הישראלי.

הצעדים של טראמפ (וגם של נתניהו פה) לא נועדו ולא יביאו לתקשורת חופשית ואיכותית יותר ולא באמת יתרמו לדמוקרטיה, אלא יובילו אותנו ישירות אל עידן הכאוס בתקשורת העולמית. למעשה אנחנו ממש בעיצומו.

מעקב וואלה ומכון זולת חושף תמונת מצב מבהילה ומהירה של שינוי מפת התקשורת הישראלית, שלא רק תסייע בביצור שלטונו של נתניהו, אלא עשויה להקריס את השוק, המדמם גם ככה. צעד אחר צעד, הנה מפת החקיקה שתשנה את פני התקשורת הישראלית.

• נוסח ההצעה (פרטית) - ביטול מנגנון ועדת האיתור למינוי מועצת התאגיד, והעברת סמכות המינוי המלאה לידי הממשלה, לפי המלצת שר התקשורת.
• המטרה האמיתית - החלשת עצמאות התאגיד והכפפתו לשליטה פוליטית.
• סטטוס - אושרה בוועדת השרים ועברה בהצבעה טרומית השבוע.

• נוסח ההצעה (פרטית) - העברת שידורי הטלוויזיה ורשת ב' של תאגיד השידור הציבורי להפעלה בידי גורם פרטי שייבחר במכרז, תוך הפיכתם לשידורים מסחריים, תחת פיקוחה של מועצת הרשות השנייה.
• המטרה האמיתית - סגירת התאגיד וחיסול השידור הציבורי בישראל.
• סטטוס - הכנה לקראת קריאה ראשונה.

• נוסח ההצעה (פרטית) - חיוב תאגיד השידור הציבורי להגיש דו"ח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתשמש כגורם פיקוח נוסף על פעילותו.
• המטרה האמיתית - יצירת השפעה פוליטית על התאגיד ותכניו ופגיעה בעצמאותו המקצועית.
• סטטוס - הכנה לקראת קריאה ראשונה.

• נוסח ההצעה (פרטית) - ביטול התקציב העצמאי הקבוע בחוק לתאגיד השידור הציבורי, והעברתו לאישור שנתי כחלק מתקציב המדינה, בכפוף להחלטת הממשלה.
• המטרה האמיתית - יצירת תלות מתמשכת של התאגיד בדרג הפוליטי, ופגיעה בעצמאותו הכלכלית והמקצועית.
• סטטוס - הכנה לקראת קריאה ראשונה.

• נוסח ההצעה (פרטית) - שינוי מנגנון מימון מערך "עידן פלוס", כך שהערוצים המסחריים פטורים מתשלום עבור הפצת שידוריהם באופן רטרואקטיבי החל מ-7.10.23, כאשר תאגיד השידור הציבורי נושא בתשלום במקומם.
• המטרה האמיתית - לאפשר לערוץ 14 להתחמק מתשלום חובותיו עבור התקופה שבה שידר במערך "עידן פלוס" ללא תשלום.
• סטטוס - אושר כהוראת שעה עד ליום 31.1.25, והשבוע הוארך בחודשיים נוספים.

• נוסח ההצעה (ממשלתית) - הארכת הפטור לתקופה של חודשיים נוספים לערוצים המסחריים מתשלום דמי הפצת שידוריהם במערך "עידן פלוס", כשהעלות מוטלת על תאגיד השידור הציבורי.
• המטרה האמיתית - להמשיך ולאפשר לערוץ 14 להתחמק מתשלום חובותיו שנצברו במהלך הפצת שידוריו ב"עידן פלוס" ללא תשלום.
• סטטוס - פורסמה טיוטת תזכיר החוק.

• נוסח ההצעה (ממשלתית) - הארכת הטבות כלכליות ופטור מחובות אתיקה לערוצים זעירים בשנתיים.
• המטרה האמיתית - הארכת הטבות רגולטוריות לערוץ 14 עד להשלמת הרפורמה בשידורים שתהפוך את ההטבות לקבועות.
• סטטוס - אושר כהוראת שעה עד ליום 25.2.26.

• נוסח ההצעה (ממשלתית) - מתן אפשרות לבעלי זיכיון לשידורי רדיו אזורי להרחיב את שידוריהם אל מחוץ לאזור הזיכיון ולשדר בפריסה ארצית, באישור שר התקשורת וללא מכרז. לא נמצא כל ביסוס להצדקה הרשמית שניתנה, שהיא התמודדות עם מצב חירום שבו הציבור עשוי לשהות במקלטים לפרקי זמן ממושכים.
• המטרה האמיתית - הענקת הטבות לבעלי תחנות מקורבים לשר קרעי והגברת השליטה הפוליטית על תכני תחנות הרדיו המשדרות בפריסה ארצית.
• סטטוס - פורסמה טיוטת תזכיר החוק שנתקלה בהתנגדות מצד גורמים מקצועיים במשרדי הממשלה, והחקיקה נבלמה בשלב זה.

• נוסח ההצעה (פרטית) - מתן אפשרות לבעלי זיכיון לשידורי רדיו אזורי להרחיב את שידוריהם לפריסה ארצית באישור שר התקשורת, ללא צורך במכרז. ההצדקה שניתנה - קידום גיוון בשידורי הרדיו.
• המטרה האמיתית - הענקת הטבות לבעלי תחנות מקורבים לשר קרעי והגברת השליטה הפוליטית על תוכני תחנות הרדיו המשדרות בפריסה ארצית.
• סטטוס - הכנה לקראת קריאה ראשונה.

• נוסח ההצעה (פרטית) - הפרטת תחנת הרדיו גלי צה"ל והעברתה להפעלה בידי גורם פרטי.
• המטרה האמיתית - שחרור התדרים הארציים לטובת חלוקתם לתחנות רדיו אזוריות המקורבות לשר התקשורת, בהתאם לאינטרסים פוליטיים.
• סטטוס - הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם.

• נוסח ההצעה (פרטית) - הפקעת סמכותה של הרשות השנייה לבטל, להגביל או לצמצם זיכיון או רישיון לשידורים, כך שלכל החלטה יידרש אישור מוקדם מוועדת הכלכלה.
• המטרה האמיתית - השגת שליטה פוליטית על זיכיונות השידורים באמצעות הכפפת ההחלטות לאישור גורם פוליטי.
• סטטוס - הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם.

• נוסח ההצעה (פרטית) - הענקת סמכות לשר התקשורת לקבוע את מערכת מדידת נתוני הצפייה. בנוסף, יוטל על הגופים המשדרים לפרסם את נתוני הצפייה בשעות השיא בהתאם להנחיות השר ובאישור ועדת הכלכלה. כמו כן, תחול חובה על המשדרים למסור דוח חודשי לגופים המפקחים, הכולל נתוני צפייה מפורטים עם פילוחים לפי גיל, מגזר, מין ומקום מגורים.
• המטרה האמיתית - השתלטות פוליטית על מערכת מדידת נתוני הצפייה, לצורך השפעה על שוק השידורים והטיית נתונים לטובת גורמים מקורבים.
• סטטוס - חרף בלימה של יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, החוק בהכנה לקראת קריאה ראשונה.

• נוסח ההצעה (ממשלתית) - הוראת שעה זמנית המעניקה לממשלה סמכות לסגור גופי שידור זרים הפועלים בישראל, בטענה לפגיעה בביטחון המדינה.
• המטרה האמיתית - להעניק לדרג הפוליטי שליטה על פעילותם של גופי שידור זרים, ובכך למנוע מהציבור חשיפה למידע שלא תואם את הנרטיב של הממשלה.
• סטטוס - אושר כהוראת שעה עד ליום 31.5.25.

• נוסח ההצעה (פרטית) - הצעה להפיכת הוראת השעה הזמנית, המאפשרת סגירת גופי שידור זרים, להוראת קבע. במסגרת ההצעה, תינתן לשר התקשורת סמכות גורפת להורות לגופי ממשלה לעצור שידורי ערוצים זרים, עם ניסוח רחב במיוחד שמאפשר גם חסימת תכנים ספציפיים ברשתות חברתיות כמו YouTube או Facebook וכן באתרים אחרים המשדרים תכנים של ערוצים זרים.
• המטרה האמיתית - שימוש במגבלות על רשת האינטרנט ורשתות חברתיות, פרקטיקה שמאפיינת דיקטטורות ומשטרים טוטליטריים, תוך פגיעה בחופש המידע וזכות הציבור לדעת.
• סטטוס - הכנה לקראת קריאה ראשונה.

• חוק הדגל של קרעי, שחלקים ממנו כבר נידונים בוועדות הכנסת, ואחרים צפויים לעלות בקרוב על שולחנה. נוסח ההצעה (ממשלתית) - הקמת רשות שידורים חדשה תחת שליטת שר התקשורת, ביטול שיטת הרישיונות, הסרת דרישות לאתיקה עיתונאית, הפחתת חובות ההשקעה בהפקות מקומיות, פגיעה בהכנסותיו של תאגיד השידור הציבורי ושליטה פוליטית במדידת הרייטינג.
• המטרה האמיתית - לרכז שליטה פוליטית מלאה בתקשורת, לפגוע בעצמאות הגופים המשדרים וליצור מערכת שידורים שתפעל בהתאם לאינטרסים פוליטיים וממשלתיים.
• סטטוס - פורסמה טיוטת תזכיר החוק שנתקלה בהתנגדות מצד גורמים מקצועיים במשרדי הממשלה. בימים אלו משרד התקשורת עובד על נוסח מעודכן.