נתניהו ויתר על השופטת שאישרה לו מימון הגנה משפטית, עבור מטרה נעלה יותר - תאגיד השידור

השופטת בדימוס נחמה מוניץ, מונתה לפני מספר שבועות על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, לתפקיד יושבת ראש ועדת האיתור למועצת תאגיד השידור הציבורי. מינויה של מוניץ אושר בשבוע שעבר על ידי הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות, אשר בראשה עומדת השופטת בדימוס שולמית דותן.

מוניץ שימשה כשופטת בית משפט המחוזי בנצרת, ולאחר פרישתה לגימלאות מונתה בשנת 2019 על ידי השרה מירי רגב לעמוד בראש "הוועדה הציבורית לקביעת אמות מידה לחלוקת ההזמנות לטקסים הממלכתיים, ובהם טקס המשואות".

לפני כחודש נחשף בוואלה מכתב ששלח המשנה ליועמ"ש לשעבר, עו"ד מלכיאל בלס, למבקר המדינה, בו הוא דורש לבחון מחדש את אפשרות מינוי מוניץ לתפקיד, זאת בשל כהונתה במקביל כיו"ר הוועדה למתן היתרים. הוועדה למתן היתרים מאשרת היתרים שונים לשרים וסגני שרים. כך למשל, החליטה ועדת ההיתרים בראשות השופטת בדימוס מוניץ לאשר לבנימין נתניהו לקבל 270 אלף דולר למימון הגנתה של רעייתו, שרה נתניהו, מבן דודו של נתניהו, נתן מיליקובסקי - אישור שנוי במחלוקת, שהיטיב מאד עם הזוג נתניהו.

בלס טען כי מוניץ נמצאת בניגוד עניינים בין תפקידה בוועדה למתן היתרים, לבין התפקיד אליו היא עתידה הייתה להתמנות בועדת האיתור במשרד התקשורת. הן משרד התקשורת והן תאגיד כאן הינם גופים הכפופים לביקורת מבקר המדינה.

בינתיים, כך נודע לוואלה, מוניץ התפטרה מתפקידה כיו"ר הוועדה למתן היתרים, אלא שהשופטת בדימוס מוניץ חלקה עד להתפטרותה לפני מספר ימים ובמשך מספר שנים את תפקיד יושבת ראש הוועדה לצד שופטת בדימוס אחרת - שולמית דותן. אותה דותן שאישרה כיו"ר הוועדה לבדיקת מינויים, את מינויה של מוניץ ליו"ר ועדת האיתור. לוואלה נודע כי העניין כבר נבדק משפטית על ידי מספר ארגונים חברתיים, הפועלים לניקיון כפיים בשירות הציבורי.

זו לא הטענה היחידה כלפיי מינויה של נחמה מוניץ. לפי פרסום באתר זמן ישראל מלפני חמש שנים, לאחר שנכנסה לתפקיד כיו"ר ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה, השופטת מוניץ הייתה מעורבת בטיוח ובגניזת דוח חמור על אלימות, לכאורה, בקק"ל.

הדוח עסק באירוע אלים אשר מוניץ מונתה לבדוק בקיץ 2015. את מסקנות הבדיקה היא התבקשה להגיש להנהלה ולדירקטוריון של קרן קיימת לישראל. במסגרת האירוע קבלו שתי עובדות על טיוח מתמשך של אירוע אלים כלפי עובדת, שהיו עדות לקיומו כשלוש שנים קודם לכן.

לפי הפרסום, אחרי ארבעה חודשים של עיכוב בלתי מוסבר, הגישה השופטת מוניץ את מסקנותיה ואלה היו רחוקות מאוד מהמסקנות שאליהן נחשפו גורמים בקק"ל. למעשה, מוניץ כמעט שלא התייחסה בדוח המוגש לפרשה המדוברת. הדוח המלא שחיברה מוניץ וממצאיו לא נחשפו רשמית מעולם, וככל הידוע הוא הוצג במלואו רק בפני שלושה אנשים בקק"ל. במקום הדוח פורסמו כמה המלצות כלליות, המתייחסות לתלונות עתידיות, ואינן כוללת את המסקנות החמורות מהאירוע הספציפי שמוניץ נשכרה לבדוק. בכירים בקק"ל מתחו ביקורת קשה על התנהלותה של מוניץ. אחד מהם אף אמר לזמן ישראל: "היא פשוט קברה את החקירה כולה".

במקרה אחר מונתה השופטת מוניץ לבדוק תלונה על הטרדה מינית נגד יו"ר קק"ל דני עטר. בתום בדיקתה, מוניץ ניקתה את עטר מכל חשד, מבלי לדווח למתלוננת על כך שעטר הוא שהמליץ לקק"ל לשכור את שירותיה בעבר.

ועדת האיתור אחראית על המלצה למינויים של חברי מועצת תאגיד השידור וליושב ראש תאגיד השידור. ליושב ראש ועדת האיתור סמכות למנות את שני החברים הנוספים בועדה באופן עצמאי. ברקע המינוי ניצבת כוונתו המוצהרת של קרעי להחליש את תאגיד השידור הציבורי, וסירובו למנות ממלא-מקום זמני לתפקיד יו"ר המועצה המפקחת שלו - תנאי בסיסי לכינוסה והמשך תפקודה, כפי שקבע בג"ץ בצו ביניים בנושא.

נזכיר: לפני כשלושה חודשים התפטר יו"ר ועדת האיתור הקודם, השופט בדימוס משה דרורי, אחרי שגם קודמתו, השופטת נחמה נצר ביקשה לסיים את תפקידה כעבור פחות משנה. מספר חודשים לפני כן נחשף בוואלה אודות תלונות נגד דרורי. קרעי הסביר אז שההתפטרות הגיעה בעקבות החלטת בג"צ להקפיא את עבודת הוועדה.

דרורי התפרסם בין היתר בכך שתקף בעבר את הפרקליטות על רקע תיקי נתניהו והביע תמיכה בהפיכה המשטרית. דרורי אף משמש מטעם הממשלה כיו"ר "ועדת הרוגלות" לבדיקת לפרשת פגסוס, ולא נענה לבקשה להקפיא את עבודתה בזמן המלחמה.