באריזה ומיתוג חדשים של מהפכה צרכנית בסגנון כחלון, הסווה שר התקשורת שלמה קרעי השבוע את אותה הפיכה תקשורתית שהמתינה שנתיים על המדף עד שנתניהו ייתן אור ירוק לקידומה: תוכנית שמטרתה העיקרית היא שליטה פוליטית בתקשורת ובעיתונות החופשית, באמצעות ענישה והרתעה לגופי תקשורת ביקורתיים והטבות לגופים המקורבים לשלטון.
מי שציפה שאחרי טיוטת חוק השידורים שהציג אי שם ב-2023, חודשים ספורים אחרי ההפיכה המשפטית שהציג לוין ולפני מחדל אוקטובר, ה"רפורמה" תרוכך, ציפה לשווא. מרבית הסעיפים הם אותם סעיפים, כל הכוונות - אולי נושאות עיניים לפוזיציה נוחה יותר תקשורתית לצאת ממנה לבחירות - נשארו אותן כוונות.
הכלי המרכזי שישרת את קרעי ליצירת שליטה פוליטית הוא סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין לטובת הקמת רשות חדשה שתפקח על שוק השידורים - רגולטור פוליטי עם סמכויות ריכוזיות ונרחבות יותר מאי פעם, שיישלט על ידי שר התקשורת, אשר ימנה 5 מתוך 7 מחבריו, תוך שתפקיד היו"ר ומנכ"ל המועצה יאוחד וכך יצטמצם עוד המרחק בין השר לרגולטור האמון על שוק השידורים.
לרשות החדשה יהיו סמכויות מרחיקות לכת שנמצאות כיום תחת רשות התחרות, עד כדי שלילת רישום של ערוץ במרשם מטעם המדינה ועצירת פעילותו, או איסור על גוף שמחזיק בחברת חדשות להקים פעילות נוספת באינטרנט ללא אישורה של הרשות - לראשונה, הממשלה מקבלת שליטה על מרחבים אינטרנטיים.
בפועל, מדובר בשליטה פוליטית בתקשורת באמצעים כלכליים, בציפיה שתיישר קו עם השלטון. מדובר בקופי-פייסט של חקיקת ויקטור אורבן בהונגריה, שהקים מועצת תקשורת שאת חבריה ממנה הפרלמנט, הנשלט על ידי המפלגה השלטת; מועצת התקשורת הזו עוסקת ב"תחרות" - כלומר מאשרת מיזוגים בין כלי תקשורת גדולים, בתנאי שהם בעד הממשלה כמובן. מי שנגד, ייגזר עליו לקבל מאותה רשות לא, או להתייבש במשך שנים - עד שיקרוס.
לא רק באישורים למהלכי ענק תעסוק אותה רשות-מפקחת-מטעם-השלטון. על כל הפרה, כמו זו לדוגמה שהוטלה (תחת תנאי) לרשת 13 אם לא תמנה בהקדם מנכ"ל קבע לחברת החדשות, תהיה ל"וועדת עיצומים" של הרשות החדשה סמכות להטיל קנס שעומד על 1% לפחות מהכנסותיהם השנתיות של ערוץ או פלטפורמה. יש להבין סעיף זה יאפשר, תוך זמן קצר ובהתאם לרצונו של משרד התקשורת, לסגור ערוץ.
ערוץ אבי רצון
עוד בין הפנינים מקדמי-הדיקטטורה שהכניס קרעי לתוכניתו: הרשות החדשה תהיה רשאית "לקבוע בכללים הוראות בדבר פרסום מידע מצרפי על אודות נתוני צפייה בתכנים, שיחולו על ספק רשום, באופן קבוע או בהתייחס לתקופה מסוימת". כלומר, הרגולטור החדש יוכל לקבוע כללים כפי שהוא רואה לנכון לגבי פרסום נתוני הרייטינג, מה שיאפשר לו לעבד ולפרסם את הנתונים בהתאם לשיקוליו. על-פי הערכות בשוק, חלוקת תקציבי לפ"מ (לשכת הפרסום הממשלתית) בין הערוצים תושפע מכך, והממשלה עושה זאת על מנת שתוכל להשפיע על תקציבי פרסום המופנים לערוץ 14. מספיק לראות כיצד בשנתיים האחרונות זינקו תקציבי הפרסום המופנים לערוץ, כדי להבין שהפיילוט כבר נוסה בהצלחה.
גם במקרה זה, ככל שפלטפורמה רב-ערוצית לא תעביר את נתוני הצפייה הסובייקטיביים לרשות החדשה, הוא יוכל להיקנס במיליוני שקלים. רק בנושא זה ספק אם בג"ץ יוכל שלא להתערב שכן מדובר בהתערבות ממשלתית במודל מסחרי שמוסדר על ידי ועדת המדרוג בשוק הפרטי, ומעורבות דומה בתחום זה קיימת רק בסין וברוסיה. ואם זה לא מספיק, נזכיר כי השבוע כבר החלו לדון בוועדת כלכלה בהלאמת מדד הרייטינג, דרך הצעת החוק הפרטית של ח"כ שלום דנינו מהליכוד.
עוד בסעיפים הקטנים הפרושים בתוך 107 עמודי הצעת "הרפורמה": כל חברת טלוויזיה רב-ערוצית (דוגמת הוט, yes, סלקום TV ופרי TV) תהיה מחויבת לשדר כל ערוץ חדשות חדש שיקום. המשמעות: כל קריין, שדרן ועיתונאי בעיני עצמו יוכל למעשה להקים ערוץ חדשות והפלטפורמות השונות תהיינה מחויבות לשדרו. ומה אם יחליטו לא לשדר, לדוגמה, תוכנית גידופים של אבי רצון? הם יהיו חשופים לקנסות של מיליונים. אגב, בתקנה המקבילה אצל אורבן החקיקה מאפשרת קנסות של עד 750 אלף יורו על כל הפרה.
אבל לא רק מקלות נותן קרעי, הוא מעניק גם גזרים: הרפורמה שזורה בסעיפים ומהלכים שנועדו להיטיב עם טייקונים מקורבי נתניהו - מירילשוילי השולט בערוץ 14 ופטריק דרהי, הבעלים של הוט ו-i24.
הרפורמה מגדירה מחדש את היחסים בין הערוצים (יצרני התוכן) והפלטפורמות (הספקים) - נושא בו דווקא נדרשה רפורמה - אלא שהיא עושה זאת באופן שמפר את האיזון לטובת חברות הטלוויזיה הרב-ערוציות. כיום, מי ששולטת בשוק היא הוט עם למעלה מ-700 אלף לקוחות, כאשר לפי ההערכה, כ-70% מהם עדיין מנויים על שידורים טלוויזיה אנלוגיים, והשאר כבר משדרים בסטרימינג (OTT). שאר החברות כבר נמצאות כולן על הפס הרחב ומשדרות רק על גבי האינטרנט.
לשם בדיוק מכוון קרעי. לפי הרפורמה, הספקים, שעד כה נשענו על מודל של דמי מנוי, יוכלו לשלב פרסומות בשידורים, ולקבל את התוכן הליניארי של הערוצים המסחריים בחינם. שילוב שני הסעיפים הללו יוכל מצד אחד לשבור את היתרון המרכזי ממנו נהנית כיום קשת 12, לדוגמה, ומנגד, להעניק ליריבתה האסטרטגית - הוט - יתרון אדיר. כך לדוגמה, ערוץ i24 שקם לפני כשנה (גם כדי לרצות את משפחת נתניהו ש"סבלה" לטענתה מקיפוח באולפני השבת) ב-OTT בלבד, ישודר לכלל הצופים של הוט. מדובר בתוספת מאסה של מאות אלפי צופים פוטנציאלים, על גבם הוט תוכל להרוויח גם מפרסום. ואם כל זה לא מספיק, הערוצים המסחריים יהיו חייבים לתת לה את התוכן הליניארי שלהם בחינם. ע"פ הערכות בשוק מדובר בהטבה ששווה להוט 180 מיליון שקל בשנה.
פחות תוכן מקורי
בניגוד לדבריו של קרעי בהצגת הרפורמה, גם הצרכן, להלן הצופה עתיד להפסיד אם זו תעבור בכנסת (ובבג"ץ). לפי התוכנית, חובות ההשקעה בתוכן מקורי וסוגה-עילית יצומצמו בהוט ו-yes - עליהן, בניגוד לשאר הספקים, חלה גם כיום רגולציה - מ-8% כיום ל-4% ב-2026, בעוד הערוצים המסחריים קשת ורשת ימשיכו להשקיע ב-2026 את 15% אליהם הם מחויבים כיום. ובעברית: פחות תוכן מקורי לצופים, ויותר רווח נקי לבעלים.
מנגד, גם פלטפורמות ה-OTT (סלקום, פרטנר, ופרי TV שכבר התחייבה להשקיע) וענקיות התוכן הבינלאומיות יחויבו בהשקעה בתוכן. על פניו, תקנה מתבקשת וראויה לטובת התעשייה הישראלית המדממת. אלא שעל פי הערכות בשוק, הסיכוי שמשרד התקשורת יצליח לחייב ענקיות כמו נטפליקס ודיסני להשקיע, אפסי, שכן החוק למעשה מטיל סוג של מיסוי על חברות אמריקאיות - נושא שלא בטוח שממשלת ישראל תשמח לקדם מול טראמפ.
והדובדבן שבקצפת: ביטול ההפרדה המבנית, עבור יקיר השלטון ערוץ 14. רקע קצר: הרגולציה הקיימת מקפידה על הפרדה מבנית. כלומר, חיץ בין האינטרסים המסחריים של כל ערוץ לבין חברת החדשות שלו, שאמורה לשמור על עצמאות חברות החדשות ולהרחיקה מהאינטרסים הכלכליים של בעלי השליטה. לשם כך קיים לחברות החדשות דירקטוריון (ותקציב מינימלי) נפרד, בפיקוח נציגי ציבור. בנוסף, ההפרדה כוללת גם מחויבויות כמו חובת השקעה, מיקום האולפנים בירושלים, ועוד.
כבר כיום, מבט על מסכי קשת ורשת יגלה שההפרדה בקושי נאכפת, והקשר התוכני בין החברות מתהדק. במקום לחזק את אותה הפרדה, שתכליתה שמירה על עיתונות חופשית לטובת הציבור, קרעי עושה בדיוק את ההפך, ומבטלה כליל.
גם כאן, המטרה כפולה: מצד אחד, איתות לבעלי השליטה בטלוויזיה המסחרית שעל תכנים שמשודרים בחדשות - למשל תחקירים שחושפים שחיתויות או אי סדרים בממשלה - יהיו סנקציות כלפי הערוץ. ומהצד השני - להיטיב עם ערוץ 14.
ערוץ 14 מוגדר כיום בחוק כ"ערוץ זעיר" (ההגדרה נשענת על מחזור עסקי ולא על רייטינג), ועל כן אינו מחויב כיום להפרדה מבנית. אלא שקרעי צופה פני עתיד, ועל פי הערכות בשוק, בזמן הקרוב 14 צפוי לעבור את הרף הקבוע בחוק ולהיות מחויב בשורת המחויבויות של בעלי הרישיון בערוצים הרגילים. ביטול ההפרדה המבנית תוכל להסיר דאגות מלבו.
נזכיר שבמקביל לכל אלו, ועדת שרים לחקיקה תדון כבר בשבוע הבא בשני חוקים שמקדמים חברי כנסת מהליכוד שנועדו לפגוע בעצמאות תאגיד השידור הציבורי, לסגור את חטיבת החדשות שלו ולעצב את שוק הפרסום בטלוויזיה לטובת ערוץ 14. במילים אחרות: ייתכן שהמפגש הבא של נתניהו עם אורבן יתקיים בישראל. יש לו בהחלט מה ללמוד.