ברקע המלחמה, הדו"ח שחושף: הציבור בורח מהעיתונות הממוסדת

בעידן שבו העולם חווה סערות פוליטיות, שבר אקלימי, קריסות כלכליות ומלחמות הרסניות - הציפיה הייתה שדווקא התקשורת האחראית תפרח. שעיתונים יימכרו שוב כמו פעם, שהרייטינג בטלוויזיה ינסוק, ושהציבור יחפש את עיתונאי התחקיר והכתבים הזרים כדי להבין מה באמת קורה. אלא שהמציאות, כפי שעולה מדו"ח חדשות הדיגיטל לשנת 2025 - רחוקה מלהיות אופטימית. להיפך: מדובר בתמונה מדאיגה של התפרקות האמון בכלי התקשורת המסורתיים, ירידה חדה במנויים הדיגיטליים, ומעבר מואץ לצריכת חדשות ברשתות החברתיות, באפליקציות וידאו - ובעיקר אצל יוצרי תוכן, פודקאסטים ואושיות טיקטוק.

בהנחה כי גם אם באיחור, המגמה מגיעה גם לישראל, מדובר ברעידת אדמה באופן בו הציבור צורך את החדשות ומגבש את תפיסת המציאות שלו לגבי מהלכים פוליטיים. כשמדובר במצב מלחמה, ולצד יותר ויותר ניסיונות פגיעה של פוליטיקאים - המצב מטריד עוד יותר.

הדו"ח, המתפרסם זו השנה ה-14 וכולל נתונים מ-48 מדינות ב-6 יבשות, חושף כי הציבור הולך ומתרחק מהעיתונות המסורתית - עיתונות כתובה, טלוויזיה ואתרי חדשות - ומעדיף את הסיפורים שמסופרים דרך פרצופים מוכרים ולא מערכות חדשות. במקביל, פוליטיקאים - ובראשם פופוליסטים - לומדים כיצד לעקוף את מנגנוני העיתונות המקצועית ולפנות ישירות לציבור דרך משפיענים, יוצרים ברשת, ואפילו דמויות טלוויזיוניות בעלות גישה חלקית לאמת. רבים מהמשפיענים הללו, כך מציין הדו"ח, אינם שואלים שאלות קשות ולעיתים קרובות משתפים בעצמם מידע כוזב.

אחת מהמסקנות המרכזיות של הדו"ח היא שמרבית הציבור כבר אינו מאמין שהתקשורת המסורתית מייצגת את המציאות. למרות ש-40% עדיין מצהירים שהם "סומכים" על חדשות - מדובר בירידה של 4% מאז ימי הקורונה. יותר ממחצית מהמשיבים (58%) ציינו שהם מתקשים להבחין בין מידע אמין למידע כוזב. במדינות כמו ארה"ב וניגריה הנתון הזה קופץ ל-73%. הציבור, כך מסתמן, כבר לא מחפש בהכרח "אמת", אלא תוכן שנראה לו אמין - ולעיתים קרובות הוא מוצא אותו דווקא אצל משפיענים ביוטיוב, טיקטוק או פודקאסטים.

הדוגמא הבולטת ביותר מגיעה מארה"ב, שם הנשיא לשעבר והנבחר מחדש דונלד טראמפ דוחק את העיתונות הממסדית החוצה - ומעדיף להופיע אצל יוטיוברים ואושיות רשת. בפעם הראשונה בהיסטוריה, לפי הדו"ח, יותר אמריקאים צורכים חדשות דרך רשתות חברתיות ווידאו (54%) מאשר דרך טלוויזיה (50%) או אתרי חדשות (48%). בין המשפיענים הפופולריים: ג'ו רוגן (22% מהאמריקאים נחשפו לתכניו בשבוע האחרון), טאקר קרלסון, בן שפירו ומגין קלי מהימין - ודמויות כמו בריאן טיילר כהן ודיוויד פאקמן מהשמאל.

גם מחוץ לארה"ב ניתן לזהות את מגמת ההתרחקות מהתקשורת ה"ישנה". בצרפת, למשל, יוצר התוכן הצעיר הוגו טרבר ("HugoDécrypte") מגיע ליותר מ-22% מהצעירים מתחת לגיל 35 - נתון שמתחרה עם כלי תקשורת לאומיים. בתאילנד, יוצרי תוכן פוליטיים בטיקטוק חוצים את רף ה-5 מיליון עוקבים, ובקניה, תוכניות סאטירה מקומיות של משפיענים מובילים בצפיות על פני ערוצי חדשות ממוסדים. הפורמט החדש משלב בין עיתונות, בידור, מוזיקה ואקטיביזם - מה שמעמעם את הגבולות אך גם מסייע להרחיב את החשיפה.

דו"ח החדשות מציין שמדובר במגמה שאינה אחידה: במדינות סקנדינביה ובמערב אירופה עדיין ניכר חיבור מסוים בין הציבור למותגי תקשורת ותיקים - במיוחד כאשר אלו התאימו עצמם לרשתות. בנורווגיה, למשל, מותגי החדשות VG ו-TV2 מובילים את טיקטוק המקומי עם סרטונים קצרים, מותאמים לדור Z, שמפשטים נושאים מורכבים.

השנה נבחנה לראשונה בדו"ח השפעתם של כלים מבוססי בינה מלאכותית, כמו צ'אטבוטים, על צריכת חדשות. 7% מכלל הנשאלים (ו-15% מבני פחות מ-25) הודו שהם משתמשים בכלים אלו באופן שוטף לצורך עדכונים חדשותיים. עם זאת, הציבור מגלֶה גישה מעורבת: מצד אחד, קיים עניין באפשרויות כמו תרגום כתבות, סיכום, המלצות מותאמות אישית, ושאלות חופשיות למערכת. מצד שני, הרוב סבור שבינה מלאכותית עלולה לפגוע בדיוק, באמינות ובשקיפות הדיווח.

הדו"ח מדגיש: הציבור אמנם פתוח לטכנולוגיה - אך מעדיף לשלב בה נוכחות אנושית. יותר ממחצית המשיבים העדיפו שמידע חדשותי יתבסס על תהליך עם מעורבות עיתונאית, ולא ייווצר כולו באמצעות מכונה.

נתון כלכלי מרכזי שעולה מהדו"ח: שיעור המשלמים עבור חדשות באינטרנט נשאר יציב (18%) - אך רחוק מהציפיות. רק מדינות מעטות כמו נורווגיה (42%) ושבדיה (31%) מובילות בתחום. ברוב המדינות, הרוב המוחלט עדיין מסתפק בחדשות חינמיות.

בתוך כך, מנכ"ל Cloudflare, מתיו פרינס, מזהיר מפני איום ממשי על עתידם של אתרי חדשות ותוכן, בעקבות העלייה בשימוש בצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית. לדבריו, למרות שחברות כמו OpenAI ו-Anthropic מדגישות שהן מצרפות קישורים לתשובות שהבוטים שלהן מייצרים, בפועל - המשתמשים כמעט ולא לוחצים עליהם. הציבור מסתפק יותר ויותר בתשובות המקוצרות שמספק ה-AI, מבלי להעמיק ולבקר באתרי המקור.

בראיון ל-Axios, פרינס ציין כי לפני עשור, גוגל שלחה מבקר אחד לכל שני דפים שנסרקו. לפני שישה חודשים, היחס עמד על מבקר אחד לכל שישה דפים, וכיום מדובר במבקר אחד לכל 18 דפים. אצל OpenAI הנתונים חמורים יותר - לפני חצי שנה היה מדובר במבקר אחד לכל 250 דפים, וכעת מדובר במבקר אחד בלבד לכל 1,500 דפים. Anthropic, לעומת זאת, שלחה בעבר מבקר אחד לכל 6,000 דפים, והיום היחס התדרדר למבקר אחד לכל 60,000 דפים שנסרקו.

הירידה הדרמטית בתעבורה פוגעת משמעותית באתרים, שלא זוכים להכנסה מפרסומות אם הגולשים לא מגיעים אליהם בפועל. פרינס קורא למו"לים להתאגד ולדרוש תגמול הוגן על השימוש שנעשה בתכניהם. לדבריו, Cloudflare שוקדת כעת על כלי חדש שיחסום בוטים שאוספים תוכן עבור מודלי שפה גדולים, גם כאשר מופיעה באתר הוראת "no crawl". הוא טוען כי חברות רבות בתחום הבינה המלאכותית פשוט מתעלמות מהוראות הקובץ robots.txt ולוקחות את התוכן בכל מקרה.