בזמן שמדינת ישראל מתאוששת מהמתקפה האיראנית ומדממת סביב במלחמה בעזה, הכתב הצבאי של כאן 11, איתי בלומנטל, מתיישב לשיחה בפודקאסט וואלה והמכון הישראלי לעיתונות ותקשורת. בראיון הוא משרטט תמונה מורכבת של מערכת הביטחון, סיקור התקשורת, ומה שהוא מגדיר כ"שבר אמון עמוק" אחרי השביעי באוקטובר.
בלומנטל מגלה כי ערב התקיפה הישראלית באיראן, מערכת כאן חדשות (כמו גם חדשות 12) נערכה מבעוד מועד, גם אם הפרטים המדויקים נשמרו בחשאיות. "ידענו שמשהו הולך לקרות. לא את התאריך המדויק, אבל כל הסימנים היו שם", הוא מספר. לדבריו, אחת האינדיקציות הברורות הייתה סירוב של צמרת מערכת הביטחון להתייחס פומבית לנושא. ברגע שאתה מקבל ברקסים מהצנזורה, אתה מבין שמשהו מתבשל".
לדבריו, גם ההכנות בשטח הצביעו על המצב: "כל הפורום של המטה הכללי התכנס לקריה בכל שישי, מדברים רק על איראן. זה לא מקרי". מתברר כי חדשות כאן 11 נערכו לשידור עם צוותים מלאים גם בשבוע שלפני, כשההערכות המוקדמות לא התממשו. לדבריו, החשש במערכת הביטחון היה מתקפה איראנית הכוללת מאות טילים, שהייתה עלולה להסב הרס נרחב.
עוד על הפרק: השאלות הקשות על ההתנהלות בעזה, הכישלון הצנזורה שהפכה ללא רלוונטית, הפופוליזם של בן גביר בצעדים מול התקשורת הזרה. וגם, על הניסיונות של קרעי לפגוע בתאגיד ולסגור את חטיבת החדשות.
המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת פועל לחיזוק חופש העיתונות, חינוך לצריכה ביקורתית של תקשורת והחזרת אמון הציבור בתקשורת בישראל.
חלק קטן מהשיחה מובא כאן בכתב. האזינו או צפו בשיחה המלאה בפודקאסט תיקטוק המשודר גם בערוץ וואלה+.
"אני לא סומך יותר על מה שאומרים לי מצה"ל"
מחדל 7 באוקטובר במידה רבה היה גם "יום הכיפורים של הכתבים הצבאיים". הם נחשפו במערומיהם, וקנו מבכירי צה"ל את תזת החמאס מורתע. אתה מסכים איתי?
"באופן די הזוי, בערך חודש לפני המתקפה של השבעה באוקטובר, אני צילמתי כתבה בעוטף עזה. הצטרפתי לכוח על הגדר, עשינו שם תרגיל מקסים. כוח של חיילים, טנקים, חירניקים, מסתערים על הגדר כי יש מחבלים שחודרים. בסוף אתה יושב מול מפקד גדוד והוא אומר "התרחיש שלנו זה שיגיעו שלושה מחבלים, יחדרו מקסימום בשלוש נקודות ויפלשו". אתה רואה את התרגיל, אתה אומר "אוקיי, הכוחות ערוכים", אבל מה שקרה בשבעה באוקטובר זה היה מופרך לחלוטין. לי ככתב אין שום יכולת לדעת שהייתה תוכנית שנקראה חומת יריחו. לא ידעתי מה ההתראות המודיעיניות. כן, גם אני מכה על חטא היום, ואני חושב שיש פה שבר. שבר מבחינת האמון שלנו בצה"ל, מה שידענו, מה שלא ידענו".
והנה, שנתיים אחרי, כמעט כולם מכתירים את המבצע באיראן כהצלחה כבירה והתקשורת כמעט ואינה מסקרת את הנעשה ברצועת עזה. הלקח לא נלמד.
"נכון, זו בעיה של התקשורת הישראלית. אבל אני למדתי משבעה באוקטובר שאתה לא מסתמך רק על צה"ל, אתה מסתמך גם על גורמי ביטחון מגופים אחרים. לא תמיד האינטרסים הם זהים. אני חושב שאחרי שבעה באוקטובר אני הרבה יותר מקפיד לא להסתמך רק על צה"ל אלא על מקורות שיש. יש עוד מקורות. אגב, לגבי התקיפה באיראן, אנחנו עדיין לא יודעים להגיד מה התוצאות, אבל בסוף יש גופי מחקר בישראל, יש גופים רשמיים, כמו למשל משרד הביטחון שהוציא דוח סיב"ט, הוציא דוח, אז כן שווה להביא גם אותו. לא הכול זה צה"ל. צה"ל אומנם שולט על השלטר מבחינת מי מגיע לזירות של לחימה, למשל בעזה, ראינו בלבנון, גם סוריה, אבל הם לא הבלעדיים שם. וכן, יש את המגבלות שלנו עם הצנזורה. אין מה לעשות, זה החוק הישראלי. אולי יצטרכו בתקופה הקרובה להחליט לגבי הצנזורה. הצנזורה הייתה אמורה למנוע סכנות קיומיות על מדינת ישראל. אנחנו אחרי שבעה באוקטובר, הצנזורה לא מנעה את השבעה באוקטובר, היא לא מנעה את המתקפה שלנו באיראן. אולי צריך לחשוב על הצנזורה כגוף. אני חושב שהרבה מאוד השתנה פה בשנתיים האחרונות, אולי לא צריך.
"אגב, האמירה שאנחנו שומעים היום היא שיכול להיות שישראל תתקוף עוד פעם באיראן, בטווח זמן מיידי. אנחנו יודעים שנפגעו האתרים המשמעותיים, האתר בנתנז, באספהאן וגם האתר התת-קרקעי בפורדו. אנחנו יודעים שישראל פגעה משמעותית במערך הטילים הבליסטיים, שזה סכנה קיומית בפני עצמה, וגם השרשרת של מדענים, הפיקוד הבכיר של הצבא האיראני. כלומר, יש פה הישגים דרמטיים, וכשאתה מסתכל מה אנחנו עשינו שם, לעומת מה שהם הצליחו כאן, 28 אזרחים נהרגו, עדיין נמוך מתחת לכל התחזיות. יש פה הישג דרמטי ואי אפשר שלא לפרגן למערכת הביטחון. גם על ההונאה, על התחבולה, על ההוצאה של המבצע הזה. יש פה הישגים".
ואולי כל הקונספציה שגויה? הרי נקודת הייחוס שלנו הם תרחישים שהוציאו הכתבים המדיניים ואולי גם אתם, סביב ה-800 עד 4,000 הרוגים. אולי זה ספין שהוציאו מראש כדי שנוכל להגיד "אה, רק 28 הרוגים", "אה, רק שמונה שכונות שלמות נהרסו". למה אנחנו כל כך בטוחים שזה הישג גדול בעצם?
"בסוף, אני גם דיברתי עם אנשים בלמד"ן, להק המודיעין של חיל האוויר. מי שבנה את כל התוכניות המבצעיות של צה"ל, אני לא מדבר בכלל על דרג מדיני. אני לא שם. ושם נערכו לתחזית הזאת שהם יראו מאות טילים. ברגע של המתקפה שלנו, הם היו ערוכים. עכשיו, ראינו מה טיל אחד מאיראן יכול ליצור, מכתש שלם, אתר ארז. וברגע שהם לא הוציאו את התגובה בתוך 24 שעות, אז המספרים ירדו באופן דרמטי. אבל עוד נקודה אחת לגבי מה שאנחנו עשינו להם שם באיראן, בסוף הפגיעה משמעותית. עכשיו, אנחנו כישראלים נורא אוהבים כבר בתוך זמן קצר להגיד "השמדנו, הרסנו", לא מחכים. הגירויים שלנו פה הם מאוד מאוד מהירים.
"יש את המושג הזה BDA, Bomb Damage Assessment. אותו הערכת נזקי התקיפה. אנחנו מדברים על זה הרבה. אתה זוכר למשל שישראל חיסלה את מוחמד סינוואר בעזה, בתוך הבית חולים האירופי, מתחת לאדמה, לקח שבועיים עד שהודיעו שהוא חוסל. צריכים שנייה לנשום, לקחת את הזמן, להגיד הערכות, זה בסדר. אבל לחכות, לנשום שנייה ובסוף אנחנו נבין מה קרה שם. האיראנים כבר אמרו שנפגע. יש ספק לגבי כמה, האם זה לחודש-חודשיים, שנה-שנתיים. בסוף אנחנו נדע".
בן גביר, קרעי והתקשורת הזרה? "אמירות פופוליסטיות"
למה במאמצי היירוט במבצע "עם כלביא" לא הייתה חגורת ביטחון בינ"ל עם ישראל כמו שהייתה במתקפת הטילים האיראניים באפריל?
"היו ירדנים שירטו כטב"מים שטסו בשמי ירדן. הם לא נכנסו לקואליציה להגן על ישראל, הם הגנו על עצמם. בסוף כטב"מים איראנים יכולים להתרסק גם ברבת עמון. הגנו על עצמם. הצרפתים כבר הודיעו שהם השתתפו ביירוט של איומים גם, וגם הבריטים. אז כן הייתה קואליציה. ניסו לשמור את זה מתחת לקרקע, אבל אני חושב שזה שונה. בסוף שהאיראנים פותחים במתקפה על ישראל, זה שונה מאשר ישראל תוקפת באיראן, 1,500 קילומטר, ואז בעצם הכלים של המדינות האחרות אמורים להגן עלינו ממתקפת נגד. ברגע שאנחנו פתחנו במערכה, זה קצת שונה. הם עזרו, אבל מתחת לפני השטח".
דיברת על הצנזורה, שהשבוע הוכיחה מול כלכליסט שיקול דעת תמוה, ולכאן נכנסים השרים קרעי ובן גביר, שמנצלים את החלון הזה ומנסים למנוע את הסיקור של רשתות זרות בזירות נפילת טילים. אולי הם צודקים?
"אני לא יודע. בסוף, תיעודים של צלמים ישראלים, שמשודר בלייב, עוברים גם לערוצים הזרים. גם לאל-ג'זירה וגם לערוצים אחרים. אין שליטה על זה. אנחנו היום בעידן אחר, 2025. אתה לא מעביר קלטות ואי אפשר להגיד לצלם אל תעביר קלטת לערוץ אחר, כי הוא לא עושה את זה. הוא מעביר בלוויין והיום אפשר לקחת שידור מכל גוף משדר. ולכן זה נורא פופוליסטי להגיד אנחנו סוגרים את השידורים החיים ממקום מסוים. אם ערוץ ישראלי משדר מזירת נפילה, סביר להניח שהצילומים יגיעו גם לערוצים של שונאינו.
"אלו אמירות פופוליסטיות. כן, אולי צריך להגיד לציבור הישראלי וגם לגופי התקשורת לא לשדר מיקומים מדויקים מזירות נפילה. אני חושב שהייתה השתנות במהלך המערכה באיראן. בהתחלה דיברנו על נפילה באזור המרכז, ואחרי שהצנזורה ישרה, אמרנו בדיוק איפה נפל וכמה נפגעים יש. לומדים תוך כדי תנועה, אבל להגיד באופן כללי "אסור להגיד שנפל ב...", למשל בבז"ן בחיפה, אני חושב שהיום זה נורא נורא קשה להחזיק את זה. בטח שנגיד בבז"ן, חברה שחייבת לדווח לבורסה, וידענו כבר תוך 24 שעות שהמקום נפגע. בסוף אפשר להגיד שהאיראנים די הצליחו במשימת ההגנה ההתקפית שלהם. הם פגעו באזורים אסטרטגיים לישראל. בז"ן, זה גלילות, בסיסיי צה"ל.
"היו פגיעות מדויקות, נגיד את האמת. היו פגיעות מדויקות. אבל למשל, אחרי שהם פגעו בבית חולים סורוקה, ראינו תיעודים ברשתות האיראניות שהם מתארים, מציגים כמו מודל תלת-ממדי ומראים בתוך הבית חולים כביכול חניוני טנקים ומטוסי קרב. כלומר, התעמולה האיראנית היא נהדרת, אבל היא הזויה לחלוטין ואין, אין בבאר שבע שום אתר צבאי, בטח לא בסורוקה. אני חושב שבסוף כשהם יורים את הטילים שלהם, הם לוקחים הימור שהם יפגעו בריכוזי אוכלוסייה. בסוף לטילים האיראניים, אנחנו מכירים אותם. יש להם שלושה טילים מרכזיים. אין להם טילים מדויקים. דיברו על טילים היפר-סוניים ודברים מהסוג הזה עם ראשי קרב מתפצלים. אנחנו לא שם. יש להם את העימאד, את הסג'יל, ובסוף אלה הטילים שמתמודדים איתם".
תסביר לי משהו שאני מתקשה להבין. איך יכול להיות שהאיראנים השקיעו חצי טריליון דולר במערך הגרעין, אבל לא חשבו להשקיע בחיל אוויר או מערך הגנה טוב יותר?
"אני למדתי במערכה באיראן כמה דברים. למשל, מי שיורה עלינו את הטילים, זה לא הצבא האיראני, זה משמרות המהפכה. משמרות המהפכה, אלו הכוח ההתקפי ביותר של האיראנים, אבל הם בנו את הכוח שלהם בעיקר סביב טילים בליסטיים וכטב"מים. אנחנו רואים שאין להם חיל אוויר. אין להם מטוסי קרב, הכל מיושן".
בדיוק. לשמחתנו כמובן, אבל איך זה קרה להם?
"אני חושב שחלק גדול גם מהאמברגו נשק של האמריקנים. יש להם מטוסים מאוד מיושנים, F-4, F-14, מטוסים שהם, אין מה להשוות למטוסים שלנו. כנראה שזה לא עניין אותם. האיראנים, הם אימפריה של ממש בתחום של הכטב"מים. אנחנו ראינו שהם מוכרים גם לרוסים במלחמה באוקראינה את השאהד 136. הם שמו את הכסף ואת השטונים על דברים אחרים. לא על חיל אוויר אלא על כטב"מים".
נתניהו ניסה לרמוז את מה שדרעי אמר בצורה יותר בוטה, שללא שביעי לאוקטובר לא הייתה מגיעה המערכה המוצלחת הזאת באיראן. איך אתה מתייחס לאמירה כזאת?
"אחרי שבעה באוקטובר הבנו, וזו האמירה שאנחנו שומעים כל הזמן מכל צמרת מערכת הביטחון, שאתה לא יכול להרשות לאויבים שלך לאיים עליך, להתארגן לאיים עליך, לבנות את עצמם, לבנות את הכוח שלהם, וראינו מה קרה. גם חיזבאללה, גם סוריה, השמדנו שם את חיל האוויר, היו שם מיליציות וחשש שיגיעו מיליציות, וגם באיראן. ברגע שהאיראנים מאיימים עליך, שהם ישמידו את מדינת ישראל, ארצות הברית, השטן הגדול, ישראל, השטן הקטן, ברגע שיש איום שמופנה אליך בהצהרות רשמיות, אתה לא אומר יהיה בסדר, אתה מגיב, אתה יוזם, וראינו את זה היטב באיראן.
"בסוף מה שקורה כאן, חמאס ניזון מהציר, הציר השיעי. מי שמוביל את הציר גם במימון וגם בהכוונה, אלו האיראנים. האיראנים נפגעו. אני חושב בעיקר הם מורלית, אחרי שהם ראו שחיל האוויר פעל שם. אנחנו יודעים שהיום חמאס נמצא לבד. אין לו את המיליציות, לא חיזבאללה, לא מיליציות באזור. כרגע היחידים שעוד איכשהו תומכים בחמאס בעזה, החות'ים מתימן, מטרידים את שלוותנו בעיקר בלילות עם טילים בליסטיים. אבל זו התמיכה היחידה שיש לעזה, ואולי זה יוביל לאיזשהו שינוי. שמענו את הנשיא טראמפ מדבר על התקדמות, על הרצון שלו לסגור את העניין הזה של עזה. אולי דווקא הדינמיקה הזאת מארצות הברית תוביל לאיזשהו שינוי. ראינו שהנשיא טראמפ יודע להפתיע, הוא גם הביא להפסקת אש באיראן, אאוט אוף נוור, בציוץ, שאמר שתהיה הפסקת אש. אולי דווקא טראמפ יודע דברים שאנחנו לא יודעים".
"לא מבין מה הצבא עושה בעזה"
ואולי גם, וזאת הערכה שנשמעת יותר ויותר נוכח התייצבותו של טראמפ לצד נתניהו, עסקה כוללת צריכה לכלול גם את ביטול משפט נתניהו?
"זה גם חטופים, זה גם לסיים את המלחמה בעזה, זה גם המשפט של נתניהו, וגם מדברים על הרחבת מעגל השלום, להכניס עוד מדינות להסכמי אברהם. יכול להיות שבסוף מנסים ליצור פה כל מיני הטבות מכל מיני כיוונים כדי שהציבור גם יוכל לקבל את זה. אני לא יודע לאן זה יוביל. בסוף המשפט כבר התחיל, יש כבר דיונים בבית משפט. יש פה הרבה דברים על הפרק, אבל שאתה מציג את זה גם כהפסקת הלחימה בעזה, אני חושב שכל הציבור הישראלי רוצה שהמלחמה בעזה תסתיים ושכל החטופים יחזרו לכאן. אז יש פה הרבה דברים על הפרק. אני לא יודע מה אני חושב על זה. אני חושב שזה שהמשפט התחיל, זה כבר משהו אחר. אם הוא לא היה מתחיל, היה אפשר לדבר, אולי הסדר טיעון. זה כבר התחיל".
אשמח לתשובה של כן ולא. המלחמה בעזה, היא פוליטית?
"שאלה מורכבת. הייתי אומר לך בהתחלה לא, אבל בחודשים האחרונים אני לא באמת מבין מה הצבא עושה בעזה. צה"ל מיצה את הפעילות שלו בעזה. זה יסתיים עוד שבוע, שבועיים, שלושה. ומה הלאה? מה האופק? לאן הולכים מכאן? כן, יש מתחמי חלוקה, צה"ל רוצה לכבוש עוד ועוד שטחים. בשורה התחתונה אני לא מבין איך זה גורם להשבת החטופים. אני לא מבין איך זה יקדם משא ומתן, אני לא מבין איך זה גורם ליום שאחרי. אנחנו לא יודעים מה האלטרנטיבה השלטונית. יש איזה מיליציה בדרום הרצועה, אבל מה יהיה עוד שנה? מה יהיה עוד שנתיים? יש פה הרבה שאלות. אני לא חושב שמה שצה"ל עושה היום בעזה משרת שום דבר ממה שאמרנו כאן".
קצת תקשורת. נתחיל בקטארגייט. האם גם אליך פנו בניסיון לשכנע אותך לשבח את קטאר, לדבר נגד מצרים?
"לצערי לא. לא פנו אליי. זה נראה לי מוזר, אבל לא פנו".
מה אתה חושב על ההימנעות של התקשורת מלסקר את מה שקורה בעזה?
"אני חושב שיש לנו בעיה, בעיה קשה, שאנחנו נורא תלויים בדובר צה"ל. אני וגם המערכת שלי, אני חושב שאנחנו כן מנסים להראות כמה שאפשר משם. גם באירועים שלא נוחים לצה"ל, כמו למשל הירי בעובדים של עובדי סיוע, ירי באמבולנסים. כן, לפעמים צועקים עלינו ואומרים לנו "למה אתם מפרסמים דברים נגד החיילים?". אני חושב שבסוף זה לא רלוונטי. ברגע שיש פה הפרה של נהלים והתנהלות שהיא מבישה והיא לא טובה, החובה שלנו זה לפרסם".
אני מספיק שנים מסקר את התחום כדי לזכור המון טענות כלפי דובר צה"ל, לא הנוכחי, אלא באופן כללי, סביב זה שהוא עובד בעיקר עם גופי תקשורת חזקים. חדשות 12 וכיוצ'.
"זה עדיין קורה. אני חושב שבסוף אנחנו מנסים לשנות את זה. בסוף, כל דובר צה"ל חדש שנכנס לומד את החומר. יש דובר צה"ל חדש, תא"ל אפי דפרין. הוא צריך את הזמן שלו שנייה להיכנס לתפקיד, הוא נכנס בדיוק בתקופה אולי הכי משמעותית שהייתה לצה"ל אי פעם. אז ניתן לו את הימים שלו. כן, אין פה ספק, יש פה הרבה מאוד דברים... אבל בסוף, כשאתה מבקש משהו ספציפי וצה"ל יכול לתת לך ואתה תשב עליהם ותלחם איתם ותדרוש את זה, בסוף זה יגיע אליך. אבל אם אתה תבקש משהו שהוא יותר פאן או יותר מיוחד או בלעדי, אז צה"ל יעשה את השיקולים שלו. לא תמיד השיקולים הם שיקולים ענייניים, לעיתים זה לפי רייטינג.
הרמטכ"ל אייל זמיר נכנס לתפקיד והפעולה הראשונה שעשה היה לסלול את דרכו של דו"צ הקודם דניאל הגרי החוצה. האם הביקורת כלפיו שהוא מנסה לרצות את הפוליטיקאים מוצדקת? אתה סומך על הרמטכ"ל שהוא יכול לעמוד זקוף ולהגיד לנתניהו לא?
"אני חושב שכן. אני אגיד לך משהו שאני הופתעתי לגלות מהרמטכ"ל זמיר. אנחנו רגילים לרמטכ"לים בשנים האחרונות שכן היו מדברים הרבה, מסבירים הרבה. הרמטכ"ל זמיר שומר הכל, את כל הקלפים צמוד לחזה. הוא כמעט לא מספר לנו דברים מה הולך להיות, אבל בדברים שהוא כן מאמין בהם, הוא הולך עד הסוף. יכול להיות שהוא למד כל מיני התנהלויות מתפקידו האחרון כמנכ"ל משרד הביטחון. הוא בן אדם מאוד מאוד סולידי, חשאי. זה נורא מתסכל כעיתונאי, כן? אבל כשהוא רוצה להעביר מסרים, הוא יודע להעביר אותם. גם שזה לא מתאים לו פוליטית. למשל הפרעות של אותם נערי גבעות בבנימין. רא"ל זמיר הוציא הודעה חריפה נגד אותם פורעים. הלך לתמוך במג"ד והגיע לבקר בחטיבה. אתה זוכר, את הטילים מאיראן שהפרו את הפסקת האש? יצאה אז הודעה מיוחדת מלשכת הרמטכ"ל, "אנחנו נגיב בחומרה". שאלנו את עצמנו, למה היה חשוב לך להוציא את ההודעה הזאת? ואנחנו יודעים, כמה שניות אחרי היה ברקס מטראמפ. הוא אמר, "אני לא כפוף לאף אחד. ברגע שירו טילים, אני הוצאתי את ההודעה הזאת מטעמי". כלומר, הוא עצמאי. הוא רוצה להיות עצמאי, הוא מנסה להוכיח שהוא עצמאי, שהוא לא מנסה להתחנחן לאף אחד, וכן, יש לו הרבה להוכיח כרגע. השאלה מה יהיה בעזה. אני חושב שהמבחן שלו עכשיו זה עזה, איך הוא מקדם את המערכה בעזה ומסיים את המערכה שם".
"רייטינג זה לא המדד היחיד"
רבות דובר על שגיאות הפרשנים באולפנים שלא חזו את התקיפה באיראן. חלקם הגדול, בכלל לא כתבים צבאיים אלא "פרשנים לענייני הכל". זה מדגדג לך? קורה שאתה יושב מול הטלוויזיה ואומר "רבאק, מה הוא מדבר על נושא ביטחון?"
"אני לא רואה את זה אצלנו, אצלנו, הכתבים הצבאיים - אני הכתב, רועי שרון שהוא הפרשן וכרמלה מנשה שמפרשנת בעיקר ברדיו - אנחנו כן שומרים על חלוקה ועל תחומי אחריות. אני לא רואה זליגה של כתבים מדיניים לתוך התחום שלנו. בסוף, גם אני לפעמים יושב באולפן ושואלים אותי על נושא שאני לא מבין בו, אני מיד אומר שאני לא מבין בזה, או מבקש מראש לא לפנות אליי. אני חושב שכל עיתונאי שיושב באולפן יש לו אחריות ללמוד על מה הוא מדבר. זה אומר שאם הוא לא מבין בתחום הגרעין, הוא יעשה טלפון למישהו שמבין בגרעין ויתייעץ אתו וישאל אותו. אני חושב שבזמן מלחמה כולם פתאום נהיו כתבים ומומחים לענייני צבא. אנחנו רואים זה באולפנים, לאו דווקא אצלנו, כן, כתבים פוליטיים וכתבים מדיניים מדברים ויודעים לתת ציונים לצה"ל, איך הוא נלחם ומה הוא עשה. אני חושב שצריכים להיות הרבה יותר צנועים".
גם תוך כדי המלחמה, התאגיד, ובמיוחד חטיבת החדשות שלו, ממשיכים לעמוד בפני איומי סגירה. השבוע עבר חוק לסגירתה בוועדת שרים לחקיקה. אתה מרגיש את זה ביום יום? זה מחלחל?
"מנסים לסגור את התאגיד כבר הרבה מאוד זמן, וזה לא רק התאגיד, אנחנו רואים את כל מה שלא מתאים לממשלה הנוכחית, הם יוצאים נגד. זה היועצת המשפטית לממשלה, זה שר ביטחון שלא היה מתואם, העיפו אותו, רמטכ"ל, יועצת משפטית לממשלה, כל הזמן השם שלה עולה, למרות שזה לא בהכרח קשור. עכשיו התאגיד. אין לנו מה לעשות, אבל אני ממליץ לכל בן אדם שיכול, שרוצה לראות משהו אחר, שיבוא למהדורה שלנו, לערוצים שלנו. אני חושב שהתוכן שלנו הוא איכותי, יש לנו פרסומים טובים מאוד ואני ממליץ לכולם להסתכל. אני לא חושב שרייטינג זה המדד היחיד".
אפרופו קרעי, הוא הגיב השבוע באופן בריוני לדברים של עמיתך בחדשות 12 ניר דבורי, שאמר שהוא צריך לעבור את הטייסים אחד אחד ולבקש סליחה. קרעי אמר בתגובה אמר ש"הכתבים, תועמלני השמאל, הם אלו שצריכים לבקש סליחה מהטייסים". אז מי צריך לבקש סליחה?
"קרעי צריך לבקש סליחה, והיו עוד גורמים בקואליציה שמתחו ביקורת על הטייסים. אני חושב שהחבר'ה האלה צריכים באמת לעשות חשבון נפש. הטייסים הללו, חלקם מילואימניקים, אתה יודע ש-60% מהטייסים שתקפו באיראן הם אנשי מילואים? וכן, הם גם היו בהפגנות בקפלן. זה לא קשור אחד לשני. אני חושב שיש פה הרבה מאוד דברים שהממשלה הזאת גרמה לנזק. גם הניסיון לעשות הפיכה משטרית, הפיכה משפטית. אני מקווה שאנחנו אחרי כל מה שעברנו פה בשנתיים האחרונות, צריכים להתעסק בדברים באמת חשובים ולעשות דברים בהסכמה רחבה ולא בכפייה, לא בכפייה של ממשלה".