המצב הרי נורא. עסקת החטופים תקועה, יש מי שלא מפסיק לשחק ברגשות המשפחות, השסע החברתי הולך ומעמיק, מחנה הפליטים הגדול בעולם עומד לקום בעזה על חשבוננו והמערכה באיראן עלולה להתחדש בכל רגע, ובכל זאת כל אלו לא מנעו מאולפן שישי להקדיש בערב שבת האחרון, פיצ'ר, 20 דקות ו-27 שניות ל"חייה החדשים של ג'ודי ניר מוזס במנהטן".
אז מה למדנו בכתבה? שאורכה כמעט חמישית (!) מהמהדורה? לא מעט. מתברר שג'ודי לא ניתחה את פניה ומסתפקת בהזרקות בלבד (יש אפילו ראייה בדמות היעדר צלקת מאחורי האוזן), היא אוהבת מאוד לרקוד ולהצטלם, לומדת אנגלית, מצטלמת בביקיני, עושה כושר מערב עד בוקר, מתרגלת לחיות בדירה בגודל 100 מטר בלבד במגדל במנהטן (אתגר לא פשוט לכשעצמו) ונעלבת רק מדבר אחד: שחלילה תקראו לה "שמנה".
וישנו עוד פרט חשוב: לג'ודי יש חבר שצעיר ממנה בתשע שנים. הוא שונא אמנם להצטלם, אבל ג'ודי עשתה לו תעלול והצליחה להכניס פריים חטוף איתו בקונדיטוריה מקומית. "זה לא ייכנס לכתבה", קבע בקשיחות בן הזוג, חוקר להב 433 לשעבר, אבי רוטנברג, אבל ג'ודי מצידה הראתה למצלמה מי כאן בעלת הבית האמיתית - והוסיפה בקריצה: "תשדרו".
ג'ודי ניר מוזס היא באמת מרואיינת נפלאה. בלי גרם של ציניות. המתח בין העובדה שהיא מגיעה ממשפחה מיוחסת, אבל בפועל היא עממית ונגישה באופן אותנטי, מייצרת קסם של ממש. היא גם יודעת לספר סיפור.
בתחילת הכתבה, שמתחזה לאייטם עיתונאי לגיטימי, ג'ודי מרימה לכתב (איתי סגל) ואומרת מפורשות: "תשאל מה שאתה רוצה. שום דבר לא יכול להביך אותי". אבל היא לא רק אומרת, התחושה היא שזו האמת. נראה שאכן אין שום דבר שיכול להביך את ניר-מוזס (כאמור - חוץ משחלילה תקראו לה "שמנה"). אבל האם סגל ישתמש בצ'ק הפתוח הזה? מדהים עד כמה לא.
מדהים לראות כיצד באולפן שישי בחרו - כאילו במפגין, להתעלם מכל שאלה שנוגעת אפילו באופן גבולי בנושא כלשהו שאינו הבלים או יחסי ציבור. כמעט 21 דקות ליוותה המצלמה את ג'ודי שלנו ברחובות מנהטן, בחוג ריקוד, בקמפוס, בסאבווי (היא אוהבת לנסוע בו), עם ביקיני, בלי ביקיני (אבל עם מעיל פרווה), במגדל, ברחוב, בחום, בקור, בשרב - ולרגע לא נעצרה לשאול שאלה בעלת ערך כלשהו, אפילו לא ניסיון לעשות וי קטן. כלום. לפינס יש בהחלט מה ללמוד (אגב, לגמרי לא בטוח שניר מוזס הייתה יוצאת רע מהשאלות שלא נשאלו).
במהלך הכתבה שאל סגל את מוזס מדוע התגרשה. תשובתה הייתה "אחרי 26 שנים עם סטיב (השר לשעבר סילבן שלום) הרגשנו שאנחנו כמו אחים, ורצינו יותר". נגד השר וחבר הכנסת לשעבר מטעם הליכוד, סילבן שלום, העידה עובדת לשעבר בפנים גלויות כי תקף אותה מינית? שלום, נזכיר, פרש ב-2015 בעקבות שורת טענות על עבירות מין לכאורה. האם יש קשר בין הדברים? המראיין אפילו לא ניסה לברר.
בהמשך, ג'ודי משוטטת ברחובות מנהטן מחובקת עם אדם שהוצג בכתבה כ"בן זוגה אבי רוטנברג, עורך דין, ובעבר חוקר בלהב 433". "הזוגיות הזאת זה משהו מיוחד", היא אומרת למצלמה, "הכרחתי אותו להצטלם", היא צוחקת. "זה פרק ג', זה משהו אחר לגמרי". רקע קצר (שהושמט מהכתבה): רוטנברג (בן זוגה של ג'ודי ניר מוזס גם בעת החקירות נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו) הוא גם הקצין שהפעיל לחץ על המתלוננת נגד מני נפתלי, בטענה שהטריד אותה מינית.
רוטנברג שימש גם כראש צוות החקירה בתיק 2000 - שבו נחקר גם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, האח של גיבורת הכתבה. בתחילת המשפט טען נתניהו כי רוטנברג היה מעורב בענייניו הפליליים - לכאורה תוך ניגוד עניינים. וזה עוד לא הכול - רוטנברג היה גם אחד מחוקריה של שרה נתניהו ב"פרשת המעונות".
לאחר מכן, כפי שחשף עמית סגל בחדשות 12, הוא היה מעורב גם בחקירתו של ארי הרו - לפני שהאחרון נעשה עד מדינה ולפני פתיחתו הרשמית של "תיק 2000". במקביל ניהל רוטנברג רומן עם ג'ודי שלום ניר מוזס. על רקע ניגוד העניינים הזה, שנחשף על-ידי רביב דרוקר כבר ב-2017, הועבר רוטנברג מתפקידו במשטרה.
כדי להבין את גודל האנטי-עיתונות בכתבה צריך לכתוב את זה שוב: לראשונה, מצלמת אולפן שישי נפגשת בקצין הנ"ל. עיתונאי עם מינימום דרייב שאינו רכילותי היה מתנפל על שניהם עם שאלות - לא רק מתבקשות, אלא הן היו עשויות להיות בעלות ערך עיתונאי של ממש, ואפילו מעניינות (לו היו נענות בכנות). באולפן שישי הסתפקו באמירה ברורה אחרת של ג'ודי: "הוא חתיך". צודקת.
תחת זאת, קיבלנו ביקיני
לפני שש שנים נסגר תיק החקירה נגד בנה של ג'ודי, הפרסומאי נמרוד ניר, שנחקר במסגרת חקירת החשד לשחיתות בעיריית רמת גן בעת כהונת ראש העיר דאז, ישראל זינגר. החשד היה כי ניר העניק שירותי ייעוץ לפני הבחירות לזינגר בזול, מתוך הבטחה לקבל בתמורה עבודות פרסום של העירייה לאחר הבחירות. זינגר כיהן במרבית הקדנציה שלו תחת עננה פלילית לא פשוטה. ביולי 2018 הפרקליטות הודיעה במפתיע כי התיק נסגר. האם ראוי לפחות להזכיר את הנושא (יש די זמן ב-20 דקות סרט)? לתהות כיצד נסגר התיק והאם יש קשר לאותו רוטנברג, או לכוחם הפוליטי הרב של הוריו? לפי אולפן שישי אין בכך עניין לציבור.
מילא פלילים ופוליטיקה. הנושאים עוד עלולים, חלילה, להרחיק צופים מהמסך של אולפן שישי. אלא שגם בראיון (האישי בהגדרה), בחרו באולפ"ש לחמוק מכל איתגור (או אפילו בדל אזכור) לנושא שחלילה יכול היה להעמיס קצת ערך. במהלך הכתבה מסבירה ג'ודי כי שניים מבניה גרים בחו"ל (בברלין ובמיאמי). היא מוסיפה כי בצל המצב, אם הייתה נתקלת ביאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, ברחוב - היא לא הייתה אומרת לו שלום (בעבר הרחוק מוזס שמרה על קשרי ידידות חמים עם המשפחה). החלטה מובנת, בוודאי כשהיא מגלה הזדהות עם ציבור המשרתים והישראלים היפים שקורסים תחת נטל המילואים והלחימה שנמשכת כבר קרוב לשנתיים. האם לא היה ראוי לשאול אם בניה שלה עושים מילואים אף הם?
אבל בניה של ניר מוזס אינם הסיפור. אפילו היא עצמה אינה הסיפור. אולפן שישי הוא הסיפור.