הסימנים כבר כאן: התקשורת תשלם את מחיר הפריימריז הקרבים בליכוד

לא ברור מתי בדיוק ייערכו הפריימריז בליכוד שכן הן תלויות בפיזור הכנסת, אבל גם בחישוב הנדיב ביותר, הן ייערכו בתוך פחות משנה. הסימנים המוכרים והשחוקים כבר כאן, וההערכה היא כי ככל שיתקרב המועד ובהיעדר הישגים של ממש במשרדיהם, הם יתרבו.

לצד סימון מערכת המשפט ושימוש בגימיקים עברייניים כמו נעילת דלתות לייועמ"שית, נראה שבשטיק הקבוע של חיפוש אחר אוייב דמיוני שיירכז סביבו את תיעוב הבייס, בכירי הליכוד יהפכו הפעם את התקשורת החופשית לדמון כדי לקושש קולות. אין להקל בכך ראש, הצעדים שהם עוסקים בהם בימים האחרונים נגד התקשורת בדגש על השידור הציבורי - עלולים לשנות לנצח את התקשורת הישראלית.

בהיעדר מועד מיוחד לכינוס הכנסת בפגרה כדי לאשר את חוק השידורים שלו, הנה מקצת מאירועי השבוע של שר התקשורת שלמה קרעי: בתחילתו, קרעי החריף את מלחמת הנצח שלו בתאגיד, ואחרי שמינה (בעצמו, בפעם השלישית, אחרי שקודמיה התפטרו בשל לחצים) את השופטת בדימוס נחמה מוניץ ליו"ר ועדת האיתור שאמורה היתה לבחור עוד שני חברים שיישבו איתה בוועדה שתבחר את חברי מועצת התאגיד הבאה - מבקש קרעי עכשיו להדיח אותה. הסיבה: משום שהעזה שלא לבחור מועמדים כרצונו.

נזכיר, למרות שעבור השר הנוכחי החוק אפילו אינו המלצה: יושבת ראש הוועדה, כך קבע המחוקק - במקרה הזה ממשלת נתניהו, שהקימה את תאגיד השידור - אמורה להיות סוברנית, עצמאית לחלוטין בבחירתה את חברי הוועדה. אבל כמו שלוין לא מסתפק בשופט "שמרן" כמו סולברג, פשוט בגלל שהוא נגד הקונספציה הבסיסית של שיפוט על-פי דין, כך גם קרעי - שרצה שמוניץ תבחר בחנן עמיאור מקורבו ותומכו של ראש הממשלה, ועכשיו הוא דורש לפטר את מוניץ ושלא תגיש את שמות שני החברים שבחרה (ד"ר ענת פלג וראובן אבי-טל) לוועדת דותן (לאישור המינויים).

קרעי אף פנה אל נשיא ביהמ"ש העליון, השופט יצחק עמית, במסגרת החוק שמחייב אותו להיוועץ עם נשיא העליון במידה שהשר רוצה להדיח את יו"ר ועדת האיתור מתפקידו. גם העניין הזה עבר, אפשר להניח שבאופן מתוכנן מראש, לא בשקט. קרעי פנה במכתב לנשיא עמית אבל לא כינה אותו "הנשיא" אלא "ממלא מקום הנשיא". מזכירות בית המשפט העליון פנתה אל קרעי במכתב חוזר וביקשה ממנו לפנות אל הנשיא כמתבקש, כדי שניתן יהיה לטפל בפנייתו, ואולם קרעי סירב ומיהר להתגולל על עמית בטוויטר, שוב כדי להתחזק בבייס. ביום רביעי הודיע עמית כי הוא מסרב לשחק במשחק הילדותי הזה והוא יטפל בכל זאת בפנייתו של קרעי, חרף העובדה שקרעי פגע בכבודו ובכבוד בית המשפט. לעיונו של רא"ל אייל זמיר, המשך יבוא.

במקביל, אם מהלך ההדחה לא ייצלח (ומשפטית אין לו שום סיכוי) קרעי מבקש לקדם כבר עכשיו, במהלך פגרת הכנסת, את הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים ("הליכוד") שקובעת ששר התקשורת בעצמו ימנה את חברי מועצת התאגיד גוף שמשפיע עמוקות על מדיניות כאן, לוח השידורים שלו ותקציבו (ובכך למעשה תאגיד השידור הציבורי יהפוך לתאגיד שידור ממשלתי צפון קוריאני). כפי שפורסם השבוע בוואלה, עמותה הצלחה, לה מגיע אות כבוד על המאבק בנושא, כבר הגישה בקשה דחופה נוספת לבית המשפט העליון. בדומה לפעמים קודמות, ניתן להעריך בזהירות שזו תתקבל.

אלא שעד אז, עוד מעט שנתיים, מועצת התאגיד משותקת, שותקת ומושתקת. עבור קרעי, זה אולי לא ניצחון אבל בהחלט עדיף על הפסד.

בתוך כך, כאמור, קרעי משייף את החזית נגד הערוצים המסחריים, ומבקש לקדם לקריאה ראשונה בכנסת, במהלך הפגרה, את חוק השידורים שנועד בראש ובראשונה לפגוע בקשת ורשת וחברות החדשות שלהן ולחזק את ערוץ 14. רבות נכתב במדור זה על תכלית ה"רפורמה" של קרעי בתקשורת - נטולת עבודת מטה מסודרת ומנומקת ועמוסה בניגודי עניינים ואינטרסים סמויים - שאינה אלה קופי פייסט של הפיכת לוין במערכת המשפט לשדה התקשורתי. המטרה היחידה: יצירת כאוס שיוביל לשליטה ועוד כוח, לממשלה ולנתניהו.

עד שיימצא תאריך, מנסה קרעי לצ'פר המנהיג העליון בשינוי פני הרגולציה הקיימת על התקשורת באמצעות שורת מינויים של תומכיו. גם במקרה זה, מהמקפצה. כך לדוגמה, העדה העוינת במשפטו של נתניהו בתיק 4,000 ד"ר יפעת בן חי שגב היא מועמדת של קרעי ליו"רית הרשות השנייה. אלא שבן חי שגב - התלויה בקרעי לעתידה המקצועי - משמשת כיום כדירקטורית מטעם הציבור בחדשות 13, שמבקרת מתוקף תפקידה פוליטיקאים וחייבת להישאר עצמאית משיקולי שררה/שלטון. איך זה מסתדר? האם אין פה ניגוד עניינים מובנה? האם לא ראוי שתשעה את עצמה עד לבחירת יו"ר הרשות או לחילופין תבהיר שאינה מועמדת? קחו מספר ותמתינו בתור.

ברקע הפריימריז, ישנה חזית נוספת של ניסיון חיסול התקשורת החופשית, הפעם דרך משרד הביטחון ישראל כ"ץ, האחראי על גלי צה"ל.

למרות שרק לאחרונה הגיש הרמטכ"ל אייל זמיר (אז בתפקידו כמנכ"ל משרד הביטחון) דו"ח של ועדה שעמד בראשה, לפיה גל"צ צריכה להמשיך בתפקידה במתכונתה הנוכחית, כ"ץ מבקש בפועל לסגור, או להשתיק את התחנה הצבאית, באמצעות ועדה חדשה, בעלת אופי פוליטי מובהק, בראשות פאנליסט ערוץ 14 אלוף במיל. יפתח רון טל וכן אלעד מלכא, לשעבר משנה למנכ"ל משרד התקשורת, שמתנגד לשידור הציבורי, ופעילת הימין הקיצוני שרה העצני-כהן.

גם במקרה זה נראה שסיכויי ביצוע המהלך נמוכים, שכן מדובר בוועדה החמישית שקמה בנושא בעשור האחרון (בו שלט, נזכיר, הליכוד). אבל מה אכפת לכ"ץ לנסות? "אם לא יועיל, זה לא יזיק" נכתב באותיות מחיקות מעל לוח שחמט פופוליסטי. מי שלא מהסס להתעלם מרמטכ"ל בזמן מלחמה, מה זו תחנת רדיו צבאית להתעמר בה.