הוא קורבן של קיצוניות דתית אלימה, והתקשורת מתעלמת

תארו לעצמכם שני צעירים חילונים היו מפוצצים במכות שני חרדים בדוכן תפילין - אך ורק בגלל שהם חרדים בדוכן תפילין. איך התקשורת היתה מגיבה לעניין הזה? איך בממשלה היו מגיבים לזה? אתם יכולים לתאר לעצמכם. אם העברת דוכן תפילין הרחק מבית ספר חילוני הפכה לכותרות באתרי החדשות ולסיפור שמגיבים עליו שרים, אז תקיפה של חרדים על ידי חילונים היתה אירוע חדשותי של ממש.

אז למה כשצעירים דתיים פוצצו במכות חילונים אך ורק בגלל שדיברו עם חרדים אחרים במסגרת פעולה בדוכן של "חוזרים בתבונה" - התקשורת כמעט התעלמה לחלוטין מהאירוע?

נאור נרקיס, מייסד "ישראל נאורה" ובעל דוכני "חוזרים בתבונה" שם לעצמו מטרה לחלן את החברה החרדית ברוח תנועת ההשכלה. הוא לא כופה עליהם כלום אלא מדבר איתם, חושף אותם לדעות ליברליות. זה מה שהוא עושה בדוכנים שלו. על זה הוא חוטף יריקות, צרחות ועלבונות מדי יום אבל ביום חמישי הוא חטף מכות על כך.

נאור טוען שפנה לכל גופי התקשורת עם הסיפור שלו אבל רק אתר אחד פרסם את האירוע. והאירוע היה שנרקיס חטף מכות קשות - ברכייה לאשכיו, בעיטות לגוף בזמן שהוא שוכב על הרצפה ופגיעות ראש. זה מגיע יום אחרי שתקפו בעלים של פיצריה לא כשרה במודיעין מאחר שהוא מוכר תוספות כגון שרימפס ונקניק. גם האירוע הזה עבר בשקט יחסי בתקשורת הלאומית. אנשים בישראל מותקפים בגלל חילוניותם וזה עובר בשקט בתקשורת העלק שמאלנית?

נאור נרקיס עושה ביום-יום את מה שאחד מחובבי ציון הראשונים - צבי גינצברג (אחד העם) - אמר שצריך לעשות. תהליך חילון של החברה החרדית. מחקרית, עובדתית, היסטורית, מה שלא תרצו - ברור שעידוד תהליכי חילון הוא דבר נכון למדינה. מבחינה כלכלית, מבחינה ביטחונית ומבחינה חברתית. בדיוק כפי שהיציאה ההמונית בשאלה במאה ה-18 וה-19 באירופה הובילה, בסופו של דבר, להקמת מדינת ישראל, ככה יציאה המונית בשאלה בישראל במאה ה-21 תהיה אירוע מבורך למדינה שהיא ישראל בעת הקריטית הזו בהיסטוריה.

הדעה הזו לא קיצונית ולא מעודדת אלימות או "פילוג". בטח לא כשחלק מהנציגים של החרדים בכנסת מסיתים נגד הצבא והרבנים שלהם דורשים לצאת למלחמה במדינה, שמפנקת אותם בתקציבים והטבות.

לטלוויזיה לא מזמינים את נאור נרקיס לדבר על העבודה שלו או אפילו על העובדה שהוא הוכה בגלל העבודה שלו. את חגי סגל, שהורשע בעבירות של גרימת חבלה חמורה וחברות בארגון טרור, מביאים ללב של המיינסטרים להשמיע את דעותיו הקיצוניות. גם את העבריין איתמר בן גביר אירחו באולפנים בכל רגע נתון. גם אורית סטרוק, שבנה הורשע בהתעללות בקטין, היא אורחת קבועה באולפנים - שלא לדבר על חברי הכנסת, הכתבים והשרים החרדים. הם יכולים להפיץ את התורה שלהם במיינסטרים בלי שום חשש מאלימות - אבל פעיל חילוני שחוטף מכות ממופרעים דתיים, הוא לא מקבל אפילו ידיעה על כך שתקפו אותו?

בעצם, התקשורת מתירה את דמו ואת הדם של כ-200 מתנדבים, רבים מהם חרדים שיצאו בשאלה, שעובדים בדוכנים שלו ברחבי הארץ.

ההיסטוריה מלמדת שהדת מאוד אלימה כלפי "כופרים". ככל שהדת מרגישה יותר מאוימת, ככה היא יותר תוקפנית. זה היסטורי - יש מיליון סיפורים שקרו על זה. מאינדונזיה, דרך ניגריה ועד ימי הצלבנים - אנשים דתיים קיצוניים עשו דברים נוראים לאנשים שלא האמינו במה שהם מאמינים בו. זה לא אמור להפתיע אף אחד אם יעשו עוד דברים כאלו בעתיד.

נאור הוא קורבן של קיצוניות דתית אלימה ולתקשורת לא איכפת בכלל מזה? מאז שנאור הותקף, הוא מקבל עשרות טלפונים עם איומים על חייו. הוא פנה למשטרה אבל בתכל'ס, עבור מי המשטרה עובדת אם לא עבור האנשים שתקפו אותו? ומלבד כמה פוליטיקאים כמו יאיר גולן ויאיר לפיד, נעמה לזימי וגלעד קריב אף אחד לא מגן עליו ועל הזכות שלו להנגיש מידע לחרדים, זכות שהוא חטף מכות בגללה והמדינה לא עושה כלום כדי להגן עליה. זה כואב עוד יותר תכל'ס. זה החברה לא עושה כלום כדי להגן על הזכות של נאור. של כל החילונים.

ערך החיים של נאור - ושל כל חילוני - שואף לאפס במדינה שנשלטת על ידי אנשים דתיים ואכזריים. נאור, כמו החילוניות כולה כאן בישראל, מיעוט נרדף. והתקשורת זורמת עם זה.