תאגיד השידור הישראלי יוצא היום (שלישי) בחריפות נגד הצעת החוק, שמבקשת להאריך (פעם נוספת) את הוראת השעה שתאפשר את העלאת ערוץ 14 לפלטפורמת עידן+ וזאת על חשבון כספי הציבור. לטענת התאגיד, הארכה זו, אם תאושר, תגרום להוצאה נוספת של כ-6.5 מיליון שקל מתקציבו, בנוסף לכ-14 מיליון שכבר שולמו בעבר עבור עניין זה - ותגיע כולה מכספי הציבור.
לפי עמדת התאגיד שנשלחה בכתב למשרד התקשורת וכוללת התייחסות לתזכיר חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7), המצב שנוצר בעקבות תיקון מס' 7 לחוק, שנחקק כהסדר זמני, הפך את הציבור ואת תאגיד השידור לאחראים בפועל, בין היתר, לכיסוי חובותיו של ערוץ 14 שעלה למערך עידן+ מבלי לשלם עבור שירות זה מכיסו, ובכך נוצר מצב בלתי סביר שבו גוף שידור מסחרי נהנה מתקציב הציבור. "בפועל מדובר במימון בעלי הון פרטיים מכיסו של האזרח", כותבים בתאגיד בנייר העמדה החריף ששלחו בעניין למשרד התקשורת.
הוראת השעה נועדה להיות בתוקף רק עד ל־31 בינואר 2025, מתוך מטרה שהממשלה תביא עד אז הצעת חוק כוללת להסדרת תחום השידורים והפעלת עידן+, ואולם, ההסדרה לא קודמה, והוראת השעה הוארכה כבר פעמיים. כעת מבוקש להאריך אותה שוב, בפעם השלישית, עד לסוף שנת 2025 ושוב - על חשבון התאגיד ועל חשבון הכנסת שמפעילה את ערץ "כנסת", ולמעשה על חשבון כולנו - הציבור.
ח"כ דוד ביטון ("הליכוד"), יו"ר ועדת הכלכלה, שבפניה הובא העניין לדיון כבר כמה וכמה פעמים, אמר בכנסת באוגוסט בשנה שעברה: "הסיבה שעשינו את זה (את התיקון) עד 31 בינואר 2025 היא שאנחנו ממתינים לממשלה שתביא חוק שידורים רחב יותר. אם הם לא יעשו את זה, הוראת השעה מתבטלת וחוזרים למצב הקודם". אלא שבפועל, במקום חקיקה כוללת - הוראת השעה ממשיכה להתארך.
בתאגיד מזהירים כי מעבר לפגיעה הכלכלית, ההסדר עלול לגרור גם פגיעה נוספת בשירות החינמי לציבור המשתמשים במערך עידן+, ומסבירים שעלול להיווצר מצב שבו התאגיד, ששילם מחיר מלא על ערוציו כדי שיעלו לפלטפורמת עידן+ החינמית, ייאלץ לוותר על חלק מערוציו בפלטפורמה כדי לפנות מקום לערוץ פרטי כמו ערוץ 14 שאינו משלם על העלייה לפלטפורמת עידן+. בהקשר זה אמר יו"ר ועדת הכלכלה בדיון בוועדה בשנה שעברה: "אני מקבל את הטענה של מנכ"ל התאגיד. לא יכול להיות שהם (התאגיד) ישלמו ותגידו להם: אל תשתמשו בעוד ערוץ. אתם מגזימים".
בתאגיד מוסיפים כי כל הארכה כזו של הוראת השעה שומטת את ההיגיון הכלכלי שעמד בבסיס תיקון מס' 7, שלפיו לצד ההוצאות המשמעותיות שהוטלו על התאגיד אמור היה להיות גם חיסכון בעלויות: "החיסכון נעלם, העלויות נותרו - והציבור הוא שנפגע".
בתאגיד רואים בהצעת החוק לא עוד תיקון טכני אלא המשך ישיר של מגמה מסוכנת של גלגול אחריות תקציבית מערוץ פרטי כמו ערוץ 14 אל הציבור.
מגמה זו, נזכיר, ניתן לראות בשורת הקלות וניסיונות חקיקה שמאחוריהם עומד באופן ישיר (או עקיף) שר התקשורת שלמה קרעי, ובהם ניסיונות השפעה על שוק התקשורת עבור ערוץ 14, ערוץ 24i ועבור בעלי גופי שידור המקורבים לממשלה: ניסיונות חקיקה סביב תדרי הרדיו, התערבות בשוק הפרסום (חוק אילן שילוח), מתן הקלות לגופים פרטיים לקבלת תוכניות מארכיון השידור הציבורי בתשלום מופחת, הכנסת גורמים המקורבים לממשלה למועצות הכבלים והלווין והרשות השנייה, הקלות לערוץ 14 בקשר לשידור מירושלים ועוד.