אחרי החתימה על הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, התאחדות העיתונאים הזרים בישראל (FPA) קוראת לממשלה לאשר לעיתונות העולמית גישה מיידית לרצועת עזה. הפנייה באה בעקבות דרישות דומות מהשבועות האחרונים, הן מצד 21 מדינות שנציגיהן נפגשו בשולי העצרת הכללית של האו"ם והן מצד ה-BBC, יחד עם סוכנויות AP, רויטרס ו-AFP.
"די לתירוצים ולטקטיקות הדחייה", נכתב בהודעה מטעם ההתאחדות שפורסמה באתר העין השביעית, "ההגבלות על חופש העיתונות חייבות להסתיים". בהודעה מוזכר כי "עיתונאים זרים סיקרו באופן עצמאי מלחמות רבות וקטלניות בשנים האחרונות, ובהן עיראק, אפגניסטן ואוקראינה".
הדרישה מישראל לחשוף את המתחולל בעזה נמשכה לאורך השנתיים האחרונות, בהן הממשלה והצבא הטילו איסור כניסה לעיתונאים שלא בתיאום ופיקוח עם דובר צה"ל. לפני כחודשיים, יותר מ-100 עיתונאים, צלמים וכתבי מלחמה חתמו על עצומה הדורשת "גישה מיידית וללא פיקוח של עיתונות זרה לרצועת עזה". העצומה, שנחתמה על ידי עיתונאים בכירים העובדים בארגוני חדשות בינלאומיים, הייתה חלק מיוזמת "חופש לדווח" (Freedom To Report) שיזם הצלם זוכה הפרסים אנדרה ליון.
בסוף חודש יולי השנה נחשפו בוואלה הנחיות חדשות שנקבעו לכניסת גורמים אזרחיים, מקצועיים ובינלאומיים לרצועת עזה. על פי המסמכים שהופצו על ידי משרד הביטחון וצה"ל, גובשה מדיניות ברורה ומפורטת שמטרתה להבטיח כי כל פעילות אזרחית בתוך הרצועה תתבצע בפיקוח צמוד ותיאום הדוק מול כלל הגורמים הביטחוניים הרלוונטיים, תוך "שמירה מקסימלית על ביטחון המדינה וסיכול ניסיונות ניצול לרעה של אישורים הומניטריים".
מהנחיות המופיעות במסמך עולה כי אישור כניסתם של אנשי מקצוע, ארגוני סיוע או משלחות בינלאומיות לרצועה מחייב תהליך רישום ואישור מוקפד, הכולל הגשת רשימות שמיות של כל המשתתפים, ציון מדויק של מטרת הפעולה, אמצעים טכנולוגיים נלווים, פרטי תקשורת, פריטי ציוד ושם הגורם המלווה האחראי על הפעולה. תהליך הבדיקה מתבצע מול מתאם פעולות הממשלה בשטחים, פיקוד הדרום והשב"כ, כאשר כל אישור כפוף לבדיקה ביטחונית פרטנית ויכול להתבטל בכל שלב אם יתעורר חשש כלשהו לפגיעה בביטחון או להפרת התנאים.
בנוסף, נקבעו כללים ברורים למניעת העברת ציוד חשוד, זליגת מידע רגיש או חשש לפעילות לא מאושרת מצד גורמים מקומיים. החובה לעדכון שוטף של גורמי הביטחון טרם כל פעולה, כמו גם התחייבות למסור דיווח מסכם, הופכת לחלק בלתי נפרד מתהליך הכניסה והבקרה. הגורמים הפועלים מחויבים לפעול בשקיפות מלאה, תחת איום של שלילת אישור עתידי במידה ולא יעמדו בנוהלים.
לפני פחות משבועיים, הוועדה להגנה על עיתונאים (CPJ) יחד עם 16 ארגוני זכויות אדם ותקשורת פנייה רשמית למנהיגי גרמניה, איטליה וצ'כיה - בדרישה להשעות במלואה או בחלק מהן את הסכם האג'נדה שבין האיחוד האירופי לישראל. העצומה באה בעקבות טענות לפגיעה בזכויות אדם עקרוניות, לרבות חופש העיתונות, במסגרת הסכסוך המתמשך בישראל-עזה.
הסכם השותפות בין האיחוד האירופי לישראל מסדיר את המסגרת המשפטית והמוסדית לשיתוף פעולה פוליטי, כלכלי ופריסות תקשורתיות. במסגרת ההסכם נקבעות זכויות וחובות הדדיות, כולל פרקי סחר שמחייבים שוק פתוח וצדק כלכלי.
לאחרונה הציעה הנציבות האירופית להשעות "הוראות מסחריות מסוימות" מההסכם, בטענה שישראל מפרה עקרונות יסוד של כבוד האדם, דמוקרטיה וחופש ביטוי. במכתבים שנשלחו לגרמניה, איטליה וצ'כיה, ה־CPJ והארגונים השותפים מדגישים כי המשך השותפות במתכונתה הנוכחית תעצים את הפגיעה בעיתונאים ובחופש העיתונות במרחב הלחימה. לפי ה-CPJ, הזנחת המצב בעזה מהווה קריאת השכמה: "אם העולם הדמוקרטי לא יפעל - ההשתקה תתפשט מעבר לגבולות עזה".
לצד הקריאה להשעיה, כמה מדינות באיחוד, ובהן גרמניה, איטליה וצ'כיה, הביעו התנגדות ברורה לצעד. לטענתן, עצירת ההסכם תפגע ביחסים הדיפלומטיים, תערער שיתופי פעולה אסטרטגיים ותפגוע באיזון הכוחות מול ישראל.