עמית סגל דורש לחקור גם את המחאה. מקובל, בתנאי אחד

הפרשן הפוליטי-ביטחוני-מדיני עמית סגל התייחס אתמול (ראשון) להצעה שמקדמת הממשלה להקים ועדת חקירה ממשלתית, מטעמה, לבדיקת מחדל השביעי לאוקטובר.

סגל טען: "ועדת חקירה ממלכתית אין ספק שהיא תצטרך להידרש מבעד לערפל ה'הכנו לכם סנדוויצ'ים בעוטף' של אחים לנשק, האם העובדה שהדימוי של מדינת ישראל הודות לחלק מערוצי התקשורת ולתעמולה פרועה, מטורפת ואנטי ישראלית של ארגוני המחאה שאמרו "אוטוטו לא יהיה לכם צבא", או "בספטמבר לא יהיה לכם צבא" כמו שכתבה או ציטטה שקמה ברסלר, באיזו מידה הוא תרם להבנה של אויבנו שהם יכולים לתקוף?".

עוד הוא הוסיף: "אם אתה יחיא סינוואר ואתה עכשיו מכין את מתקפת חומת יריחו ואתה שומע בטלוויזיה שגם חיל האוויר מתפרק, מה זה מבחינתך אם לא סימן מאללה שהאויב הציוני מתפרק ויאללה תסתער על ניר עוז וכפר עזה ובארי?!".

העמדה הזו של סגל היא נון-אייטם. צפויה כמו חמסין במדבר, ולכן מיותר להשחית עליה מילים. ראשית, משום שהיא נשענת על התיעוב האישי-המוכר שלו ל"אחים לנשק" , הארגון המרכזי שהחליף את המדינה בבוקר המחדל, שהתגבש בצל המחאה נגד המהפכה המשטרית שמובילה הממשלה - ולמרות שאיים לשנות את כללי המשחק אם הממשלה תעשה זאת, התייצב למלחמה בעזה בשיעורי התגייסות עצומים.

אבל גם אם לא היה תיעוב כזה, כמעט כל מהלך של הממשלה (והעומד בראשה), זוכה אצל סגל לתמיכה (פרט לסוגיות שוליות, בתעלול רטורי שמייצר חזות של אינטגריטי עיתונאי). לפעמים התמיכה הזו גורפת, לפעמים נרפית, אך היא תמיד שזורה בסימטריות מופרכות עם אזכור מקרים קודמים ולא רלוונטיים, קטעי ארכיון איזוטריים ושאר טריקים מוכרים. עסקת חטופים עם סיום המלחמה? סגל נגד. עסקת חטופים אחרי שנתניהו חותם עליה? סגל בעד. כאמור, כל ניסיון להביא עוד ועוד דוגמאות לכך היא השחתת זמן. אפשר פשוט לחפש ערוץ 14 בגוגל ולהעתיק.

אלא שהפעם, עמדתו של סגל מעניינת. התזה של הממשלה - תזה שסגל מקדם במרץ - גורסת שבשופט העליון יצחק עמית אין אמון ציבורי (מעניין למה), ולכן יש למנות שופט אחר שימנה את חברי הוועדה ויעמוד בראשה. רצה הגורל ויש כזה, סגנו, השופט השמרן נועם סולברג. אלא שהוא הוכיח יותר מדי פעמים עצמאות שיפוטית, ולכן זה לא מספיק כדי לנקות את הממשלה באופן מוחלט מאחריות למחדל (היא אחראית רק להישגים במלחמה). על כן, כך לפי נתניהו וסגל - יש להקים ועדה שתחקור את כו-לם. לא רק את הצבא ושב"כ, והממשלה, אלא גם את הציבור. זה שמחה על ניסיון שיטת המשטר - וכשנאלץ להשתמש באיום היחיד שיכול היה לבלום את המהלך והזהיר את הממשלה מהעתיד לבוא - אף אז הושתק.

מעבר לטיעון המוסרי המעוות ששוב ושוב לא מפנים שהממשלה נושאת באחריות (כן, על מחאה עממית חסרת תקדים נגדה), ישנו גם ממד פרקטי. נניח ואותו ציבור יימצא אשם (!). אלו סנקציות יינקטו כנגדו? האם יינתן רישום פלילי לשני מיליון אזרחים? האם שקמה ברסלר, איל נווה, ראשי ההייטק, ועוד אלפי אנשי אופוזיציה יובאו למרכז העיר כדי שמשטרת ישראל תתלה אותם על אחריותם במחדל?

הנה פתרון שיוכל אולי לפייס את העם - גם לכבד את עמדת הממשלה, שאותה מייצג נאמנה סגל, וגם לספק תשובות לעומק המחדל. ניתן לקרוא לו מתווה סגל-ורטהיים. במסגרת המתווה, ששואף לבדוק את כל הפקטורים שהובילו למחדל - עד האחרון שבהם, ייבדק גם חלקה של התקשורת הישראלית - וחברת החדשות החזקה ביותר בה. אבל ייבדק לעומק.

ייבדק תת-הסיקור של המתרחש בעזה, ייבדקו כל אותן "מסיבות עיתונאים" במעמד צד אחד שהוענקו בשעה 20:00 בערב לראש הממשלה מבלי שיש בהן כל חידוש, וללא שאלות עיתונאים. ייבדק הנירמול של העבריין איתמר בן גביר ושל ח"כ צבי סוכות, ייבדק כיצד שבועיים לאחר פתיחת המלחמה מצאו עצמם ראשי חדשות 12 במפגש חשאי עם ראש הממשלה שאלמלא נחשף בוואלה, ייתכן והיה מוסתר עד רגע זה מהציבור. וכן, תיבדק הכמות הבלתי נתפסת של המהדורות שפתח סגל בעשור החופף לכהונות נתניהו עם "הדלפות" שהופרכו כעבור שעתיים.

מספיק היה לצפות ב"פגוש את העיתונות" השבוע כדי לקבל טעימה מנושא שבהחלט יכול לעמוד בפתח של יום דיונים מתיש באותה ועדת חקירה-חובקת-כל: חמישה משתתפים בפאנל התוכנית (חוץ מהמנחים). הצצה מגלה בכל הפאנל אין קול אחד שמשקף את האופוזיציה ואת המחנה הליברלי בישראל. אחד. מה משותף לאורלי לוי, ג'קי לוי, נדב פרי, תום אהרון ומשה קלוגהפט? כולם רקע דתי ו/או ליכודניקי. כולם מרגישים "לא בנוח" מההתנהלות הביביסטים, אבל לא מסוגלים להגיד אמירה אחת ברורה ונחרצת. כולם מדברים בנשימה אחת על ההדרה של נשיא העליון והשריקות לביבי בכיכר, כאילו מדובר במקרים ברי-השוואה, עם אותו אותו מסר פרווה של "כולנו לא בסדר" ו"חשיבותה של האחדות".

הנה שאלה אפשרית לחברי הוועדה הנכבדת שתמנה הממשלה לראשי חדשות 12 שיגיעו לפתחה: למה בכלל צריך להסביר שאי אפשר להשוות בין פעולה מתוכננת יזומה של יו"ר הכנסת ומרעיו לבין תגובה עממית בהפגנה? שהעובדה שהליכוד בקואליציה לא הופכת את הכנסת לסניף הליכוד? שאנשים שרקו בוז כי מי שבכיכר הם המתנגדים הכי חריפים של ביבי ויש להם סיבות טובות וזכותם להביע מחאה. מה הקשר בכלל לסילוק עמית, כאילו הוא המייצג שלהם? איזה מין דבר מעוות זה? וכל זה בלי שאמרתי עמית סגל. הוא יוכל לסקר את הווועדה כדי שהציבור יוכל להבין את עומק המחדל.