עכשיו ברשתות החברתיות הדיבור הוא על "חנינה או לא" כאשר הסושיאל של "הצינור" אף שאל את את 1.3 מיליון עוקביו בפייסבוק "האם הנשיא צריך להעניק חנינה לנתניהו בעקבות בקשתו?" - מה שהוליד אלפי תגובות זועמות.
כמו בכל סוגיה שהגיעה לציבור בישראל - ובכלל בעולם הדמוקרטי - דרך הרשתות החברתיות, אנחנו חוזים בקיטוב הולך וגובר שמעשיר ותורם אך ורק לבעלים של הרשתות החברתיות. וזה הוכח מחקרית. ניסוי מרתק שערכו במחלקת הטכנולוגיה והסטטיסטיקה בבית הספר לעסקים שבאוניברסיטת NYU בניו יורק, גילה ששינויים קטנים בפוסטים שמוזנים ליוזרים ברשת החברתית של איילון מאסק, אקס-טוויטר, יכולים להביא לפולריזציה (קיטוב) בדעות הפוליטיות בשבוע אחד בלבד. בעבר, לפי חוקרים, שינויים בדעות הפוליטיות - ובעיקר הקצנה פוליטית - אצל אינדיבידואלים לקחו לפחות שלוש שנים.
הניסוי התקיים בקרב 1,000 משתמשים באקס-טוויטר בזמן הבחירות לנשיאות בארצות הברית ב-2024. אף אחד מהנחקרים מהם לא הבחין איך הפיד שלו השתנה ואיך הוא גרם להקצנה שלו.
קיטוב טוב לעסקים
קמפיין ההקצנה שעקבו אחריו החוקרים כלל תמונות פייק של קאמלה האריס, המועמדת לנשיאות מצד הדמוקרטים, עם ג'פרי אפשטיין ותמונת AI של האריס במדי דיקטטור קומוניסט שמאסק בעצמו פרסם בחשבון שלו והביאה 84 מיליון צפויות. השינויים העיקריים היו בלשונית "for you" שבה האלגוריתמים של אקס-טוויטר חושף את היוזרים לחשבונות שהוא לא עוקב אחריהם אלא אחרי חשבונות שכביכול אמורים "לעניין" אותו.
הפוסטים, שברובם הביעו דעות אנטי-דמוקרטיות, "השפיעו באופן משמעותי על רגשות היוזרים" לפי המחקר, והובילו "לעלייה בתחושות העצבות והכעס", שאלו הובילו למחשבות ותפיסות הרבה יותר מקוטבות וקיצוניות על האנשים בצד השני של המפה הפוליטית. וזה קורה מהר כאמור.
"זה מדגים את הכוח שיש לאלגוריתם", הסיק החוקר הראשון, מרטין סאברסקי, מאוניברסיטת וושינגטון שביחד עם קולגות באוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת ג'ון הופקינס ואוניברסיטת נורת'ווסטרן ערך מחקר על "הקיטוב היעיל" שקורה בפלטפורמות השונות. קיטוב יעיל מתרחש בגלל אלגוריתם שפועל להגברת האינטראקציות ברשתות כדי שפרסום בהן יכניס יותר כסף לבעלים.
איילון מאסק רכש את טוויטר ב-2022 ובמהרה הציג את פיד "for you". הוא גם החזיר את דונלד טראמפ לרשת, לאחר שהנשיא לשעבר בזמנו נזרק מהרשתות החברתיות בגלל התפקיד שלו בזמן ניסיון ההפיכה האלים ב-6 בינואר 2021. טראמפ חזר לבית הלבן גם בזכות התנופה שקיבל מהרשת החברתית של מאסק וגם התרומות של המיליארדר הדרום אפריקאי.
הזעם והקיטוב שברשתות מטפחים בשביל מטרות כספיות הוא אירוע שהפוליטיקה עדיין לא יודעת להתמודד איתו. לא לחינם מילון אוקספורד הכניס את הביטוי "rage bait" ב-2025. המונח - "פיתיון זעם" - מוגדר כ"תוכן מקוון שנועד לגרום לכעס בשביל לייצר אינגייג'מנט". למציאות הזו באינטרנט של 2025 יש השלכות אמיתיות וחמורות על המציאות האובייקטיבית.
לפי סקר Pew כיום אנחנו במצב בו 8 מ-10 אמריקאים חושבים שלא רק רפובליקנים ודמוקרטים אינם יכולים להסכים על מדינות ותוכנית, הם לא יכולים להסכים על עובדות בסיסיות. זה המצב גם בבריטניה (לפי סקר Ipsos) וקיים חשש רציני כזה בכמעט כל מדינה דמוקרטית. לפי חוקרים, הבינה המלאכותית רק תגביר את הקיטוב בין בני אדם - שזה מטורף לחלוטין שמודל שפה גדול יהיה אחראי להתפוררות חברתית.
מכבים את המוח
אבל הגברת הקיטוב וחוסר היציבות זה רק ההרמה לוולה של הפוליטיקאים הפופוליסטים - כמו איתמר בן גביר ובנימין נתניהו. מחקר חדש של אוניברסיטת פרנקפורט ואוניברסיטת ציריך שהתבסס על סקרים ומחקרים בזמן הבחירות הפדרליות בגרמניה בשנת 2025 הראה שחוסר יציבות פוליטית ושינויים חברתיים מייצרים אצל רבים "השתוקקות" ל"ביטחון" ו"יציבות" וזה ממש "מכבה" להם את המוח כשמישהו, פוליטיקאי פופוליסט בדרך כלל, מדבר איתם ב"שחור ולבן" או במושגים בוטים והבטחות ברורות. כשאיתמר בן גביר, אחד מהשרים הכושלים ביותר בהיסטוריה של ישראל, אומר בלי להסס בכלל שהוא "יחזיר את הביטחון" לתושבים זה אולי נשמע כמו פרודיה עבור האדם שקצת מפעיל את המוח שלו, אבל זה עובד על מצביעיו.
החוקרים גילו גם כשברגע שהאזרחים רואים בחוסר וודאות כהזדמנות ולא כאיום, הם הרבה יותר פתוחים לגיוון ורעיונות חדשים. כל המחקרים הללו מוכיחים שהיוזמה של הנשיא בוז'י הרצוג "להזמין את הציבור לאתר בית הנשיא להביע את דעתו לחנינה", זו יוזמה פשוט לא אחראית, שתוביל, ככל הנראה, להגברת הקיטוב וחוסר הביטחון שאנשים מרגישים בישראל.
אם הוא היה נשיא אמיתי ולא שתול של נתניהו בשמאל, אז הוא היה מתייעץ עם כל מי שיש לו מעט מומחיות במשפט ועונה "לא" מפורש ביותר לבקשת "החנינה" של נתניהו, ומסביר שזו פשוט לא בקשת חנינה, זו בקשה לבטל את החוק בישראל. הו, הנה עוד סקר שיהיה פיתיון זעם לעוקבי הצינור: האם צריך לבטל את החוק בישראל או לא?