לפני כשבועיים, תחת המשבר החמור שמאיים על שרידות חדשות 13, נחשף בוואלה כי נציגת הציבור בדירקטוריון החדשות, ד"ר יפעת בן חי שגב, עוזבת במפתיע את תפקידה. האקט התקבל בהפתעה גמורה: בן חי שגב הייתה זו שהתנגדה לאורך השנה האחרונה להשלמת מינוי הקבע של המנכ"לית הנוכחית של חדשות 13 טלי בן עובדיה - ודווקא כאשר חלומה היה עלול להתגשם, בחרה לעזוב? ההערכה המיידית הייתה שפניה של בן חי שגב לתפקיד שמייעד לה שר התקשורת שלמה קרעי מזה חודשים - יו"ר הרשות השנייה. העזיבה התפרשה כתקופת צינון טרם התפקיד, כזו שתוכל לעמוד מאוחר יותר תחת ביקורת שיפוטית, במונחים של ניגוד עניינים בהיבט המסחרי.
בן חי שגב עצמה סירבה להתייחס לנושא, ובמשרד התקשורת מסרבים לאשר כי אכן תמונה לתפקיד, אבל העיתוי - סמוך לעזיבת היו"ר הנוכחי מרדכי מרדכי בסוף דצמבר - והמועמדות הרשמית שכבר זכתה לאישור השר, מעידים שקרעי לכל הפחות שוקל ברצינות את מינויה. נזכיר: גם אם חקיקת קרעי, שתסגור את הרשות במתכונת הנוכחית, תעבור בכנסת, ייקחו לפחות מספר חודשים עד הוצאת המהלך לפועל.
ההערכה היא כי קרעי לא יפקיר את זירת הרגולציה בענף בשנת בחירות, וכשברקע החלטות שעתידות להתקבל בנוגע לשחקנים כמו רשת 13, יתומה מזיקה והשפעה פוליטית. עד כמה בן חי שגב, שכבר כיהנה בתפקידים ציבוריים, תהיה מחויבת לאמת המקצועית ועד כמה לשר? קשה לדעת. אבל כן ניתן לבדוק החלטות קודמות שקיבלה, וגם את מניעיה ועמדותיה.
השלב הבא שיצטרך קרעי לעבור כדי לקדם את מינויה של בן חי שגב יהיה בוועדה לבחינת בכירים ברשויות הממשלתיות (ועדת דותן), שם עשויה בן חי שגב להיתקל במספר מכשולים. הוועדה יכולה לפסול מינוי על רקע אי-עמידה במספר תנאים (או באחד מהם): זיקה פוליטית, ניגודי עניינים או חוסר כשירות ואי-עמידה בתנאי הסף.
בן חי שגב דווקא עומדת בתנאי הסף במלואם. היא בעלת השכלה אקדמית נדרשת ורלוונטית, וכיהנה במספר תפקידים בענף שמבססים ניסיון והתאמה מקצועית. אלא שבשנים האחרונים זיקתה הפוליטית הופכת למובהקת, כשברקע לא מעט התבטאויות ופעילויות שלובשות אופי של ניגודי-עניינים אפשריים.
זיקה פוליטית ברורה
על פניו, לבן חי שגב זיקה ישירה לשר התקשורת קרעי, אשר המליץ עליה לתפקיד דירקטורית בדואר, מספר חודשים טרם ההפרטה. ההמלצה הגיעה לאחר ששינתה את עדותה במשפט נתניהו, אך במשרד התקשורת ובסביבתה הכחישו קשר בין הדברים. נזכיר: בן חי שגב שימשה כעדת מפתח בתיק 4000 שסייעה להגנה של ראש הממשלה במהלך עדותה: בתפקידה כיו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, במרץ-יוני 2015, טיפלה בבקשה לאשר את עסקת מיזוג בזק-יס שהייתה חלק מתיק 4000. על פי עדותה ברשות לניירות ערך, היו אליה פניות מצד משרד התקשורת להאיץ את אישור העסקה, שבהן נאמר שהן לבקשת נתניהו. לעומת זאת, בעדותה במשפט, ביקרה את הפרקליטות על אופן חקירתה ("גזלייטינג" ו"הטעיה") והעידה שלא היו עליה לחצים לאשר את העסקה. הפרקליטות ביקשה להכריז עליה כעל עדה עוינת. הבקשה נדחתה על ידי השופטים, אך ניתן אישור לחקור אותה בחקירה נגדית.
לימים, אמרה בראיון ראשון מאז העדות בפודקאסט "תיקטוק" של המכון הישראלי לעיתונות ותקשורת כי "נתניהו לא עשה משהו ששרים אחרים לא עשו, וכדאי שתתחילו להפנים את זה בתקשורת". אגב, באותו ראיון לא הצליחה לספק בן חי שגב, בעלת דוקטורט לתחומי הטלוויזיה, דוגמא לערוץ טלוויזיה נוסף בעולם שזינק תוך שנה בעשרות אחוזי צפייה בדומה לערוץ 14.
כאמור, ביולי 2023, סביב ההמלצה של קרעי ואמסלם כמועמדת לדירקטוריון דואר ישראל, נבדקו ניגודי עניינים לכאורה במינויה של בן חי שגב לתפקיד, כאשר מנהלת רשות החברות הממשלתיות (שהודחה מאז) ביקשה ממשרד המשפטים לבחון האם יש במינוי חשש למעורבות פוליטית. לבסוף, מינויה אושר בממשלה והחברה הופרטה ועברה לידיים פרטיות. בעקבות דיווחים של עיתונאים שהשינוי בעדותה בתיק 4000 היטיב עם נתניהו וכי קרעי פעל למינויה בדואר, הגישה בן חי שגב תביעת דיבה נגד גיא פלג, עמליה דואק וחדשות 12 - בה הפסידה.
בשנים האחרונות, במיוחד מאז עדותה במשפט נתניהו, עמדותיה של בן חי שגב נראות מובהקות ועקביות. ביוני 2024, בתפקידה כחברת דירקטוריון (דירקטורית מטעם הציבור) בחדשות 13, תמכה במינויה של יוליה שמאלוב ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13. שמאלוב ברקוביץ' הייתה מנכ"לית החברה מטעם ההנהלה, אלא שחרם עובדים לצד חשיפות וואלה אודות התבטאויות נגד עיתונאים בחברה, הובילו להדחתה תוך חודשים ספורים. לאחר שהנהלת החברה הגיעה להסכם פרישה עם שמאלוב ברקוביץ, בן חי שגב התנגדה למימוש ההסכם, נאבקה בו בדירקטוריון, וכאמור, התנגדה יחד עם פעיל הליכוד לשעבר אברהם נתן למינויה של טלי בן עובדיה למנכ"לית.
לאורך השנה האחרונה, תחת כהונת בן עובדיה כמנכ"לית זמנית, הקפידה בן חי שגב להעלות בישיבות דירקטוריון את ההסבר לשיטתה למצבה הרעוע של החברה. בתרגום חופשי, נתמצת את כלל הביקורת כך: ניהול לא מאוזן עיתונאית, ללא אופק, שלא מתכתב עם דעת הקהל וזוכה לרייטינג נמוך.
בהקשר זה, ניגוד עניינים לכאורה עולה דווקא מדיווח של דה מרקר בנובמבר 2024. לפי הדיווח, שני גורמים שנכחו בישיבת דירקטוריון של חדשות 13 טענו כי בן חי שגב סיפרה להם שהיא "מייעצת לערוץ 14" בענייני רייטינג והציגה זאת כ"סיפור הצלחה".
בן חי שגב הכחישה כי העניקה ייעוץ כלשהו לערוץ 14, אך שורת התבטאויות נגד ערוצים 11, 12, 13, בדגש על חדשות 12, מעידות כי היא בכל מקרה מחלקת לערוץ טיפים בחינם: ביוני 2025 פרסמה מאמר במעריב שמשבח את ערוץ 14 על כך שהוא "הזיז את הגבינה" לשאר הערוצים. בספטמבר 2025, נחשפה תמונה של בן חי שגב עם שרה נתניהו חוגגות יחד באירוע בו נכחו בכירים מהליכוד.
המכון נגד הדיפ-סטייט
לא רק בדעות ומאמרים מדובר, אלא גם, אולי, בחציית הגבול האפור שבין עמדה לבין פעילות אקטיבית בעלת אופי של ניגוד עניינים. ביוני 2025, התראיינה בן חי שגב לעמודי הפייסבוק וה-X של פרופ' משה כהן אליה, פאנליסט "הפטריוטים" בערוץ 14 והביעה תמיכה נחרצת בחוק השידורים של קרעי (הפוסט שותף על ידי קרעי עצמו). עד כאן, עמדה לגיטימית.
אלא שבן חי שגב היא ממקימי מכון מחקר "מסד הארץ" של הפרופ', והיא משמשת בו כ"מרכזת תחום התקשורת והתרבות". המכון יפעל, כך לפי מייסדיו, כעמותה - אלא שחזונו לא מותירות ספק באשר לכוונותיו האקטיביסטיות. כך לפי מקימיו, "יפעל המכון נגד הדיפ-סטייט ויעניק למשרדי הממשלה חוות דעת מקצועיות מהשורה הראשונה, במטרה להתאים את הדין הישראלי לעקרונות דמוקרטיים, ובראשם ריבונות העם". אם יחליט קרעי לקדם את מועמדותה, תצטרך הוועדה לבחון האם וכיצד משתלבת בן חי שגב בחזון המכון, והאם בהמשך, מינוי מעין זה יוכל לעמוד תחת ביקורת שיפוטית אפשרית של בג"ץ.