העיתונות הבריטית מקדישה בימים האחרונים סיקור נרחב ויוצא דופן למתרחש במסדרונות ערוץ 13. עבור הקורא בלונדון, לא מדובר רק בעוד עסקת מדיה במזרח התיכון, אלא במהלך שמוביל סר ליאונרד בלווטניק - האיש השלישי בעושרו בבריטניה - שעלול, לפי הדיווחים, לשנות את פניה של הדמוקרטיה הישראלית.
פרסום ראשון: בלווטניק בחר בהצעתו של דרהי המזוהה עם נתניהו לרכישת רשת 13 >>>
בדיווח נרחב ב"גארדיאן" מצוטטת ענת סרגוסטי, האחראית על חופש העיתונות בארגון העיתונאים, באזהרה חמורה: "אם ערוץ 13 יפול, זה יהיה הסוף של העיתונות החופשית בישראל... זוהי נקודת המפנה (The tipping point)".
לפי הדיווחים בבריטניה, עיתונאים ישראלים פנו ישירות לבלווטניק, הידוע בפילנתרופיה הנדיבה שלו, בבקשה שלא ייתן יד למהלך שהם מגדירים כחלק מ"תוכנית העל של ממשלת נתניהו להשתלט על המדיה" לפני הבחירות הקרובות.
ההשוואה ל"וושינגטון פוסט"
איילה פנייבסקי, חוקרת עיתונות באוניברסיטת סיטי בלונדון, סיפקה בראיונות לתקשורת הבריטית הקשר עולמי מדאיג. היא השוותה את המתרחש בערוץ 13 לגורלו של ה"וושינגטון פוסט" תחת בעלותו של המיליארדר ג'ף בזוס, אשר לדבריה "ניווט את העיתון קרוב יותר לדונלד טראמפ" וקיצץ מאות משרות עיתונאיות. פנייבסקי רואה בעסקת ערוץ 13 חלק מ"מלחמה הסלמה נגד עיתונות עצמאית וביקורתית, שהושקה על ידי הברית בין אוטוריטריים פופוליסטים לבין המאפשרים שלהם בקרב ה'ברוליגרכיה' (broligarchy)". בהקשר זה, הנה ראיון עם פיינבסקי מלפני כשנה בפודקאסט תיקטוק של המכון הישראלי לעיתונות.
בעיתונות הבריטית מציינים כי למרות הצעת קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט להשקיע בין 80 ל-120 מיליון דולר (כ-88 מיליון ליש"ט) ב"מודרניזציה של הערוץ", בלווטניק בחר בדרהי, ותוהים מה הסיבה. מקורות המקורבים לבלווטניק ששוחחו עם ה"פייננשל טיימס", ציינו כי לאחר שספג הפסדים של מאות מיליוני דולרים בעשור האחרון, הוא פשוט בחר בהצעה הכלכלית החזקה ביותר. דובר מטעמו של בלווטניק מסר ל"גארדיאן" ול"פייננשל טיימס": "כל רמיזה לכך שההצעה הנבחרת נבחרה מסיבות פוליטיות היא שקרית לחלוטין... הצעתו של פטריק דרהי נבחרה כי היא ייצגה את העסקה הטובה יותר עבור הערוץ".
סדין אדום מול נתניהו
אולם בבריטניה מטילים ספק בנימוק הכלכלי הטהור. סרגוסטי מסבירה ב"גארדיאן" כי החשש הוא שברגע שדרהי הוא היחיד שיכול להזרים כספים לערוץ המפסיד, הוא יקבל "100% שליטה על מדיניות הערוץ", גם אם הוא מחזיק פורמלית רק ב-15%. מקורבים לדרהי טוענים מנגד כי האינטרס שלו הוא "מסחרי טהור", ומזכירים כי גם רכישותיו בצרפת (כמו עיתון "ליברסיון") עוררו סערה דומה שבסופו של דבר לא פגעה בעצמאות המערכתית.
הסיקור הבריטי מזכיר לקוראיו כי המהלך מתרחש על רקע קמפיין מתוזמן של נתניהו ושריו לעיצוב מחדש של מפת המדיה, הכולל סנקציות כלכליות על עיתון "הארץ" בשל ביקורתו על המלחמה, תביעות ענק נגד עיתונאים חוקרים (כמו התביעה בסך 12 מיליון שקלים נגד עיתונאי ערוץ 12). ב"פייננשל טיימס" מזכירים כי ערוץ 13, ובעיקר עיתונאים כמו רביב דרוקר, נחשבים ל"סדין אדום" עבור נתניהו ומקורביו. העסקה הנוכחית מצטרפת לשינויים מבניים בשוק, כמו עלייתו של ערוץ 14 והדומיננטיות של "ישראל היום", לצד הליכים משפטיים שבהם מואשם ראש הממשלה בניסיונות להטות סיקור תקשורתי בתמורה להטבות רגולטוריות.
"כעת, העיניים נשואות לרשויות התחרות בישראל ולבית המשפט העליון, בתקווה שמישהו יעצור", את מה שה"גארדיאן" מכנה "מכה אנושה לעצמאות המדיה במדינה".