פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כנס החירום לעיתונות חופשית: "לבצר את החופש העיתונאי"

      עיתונאים רבים הגיעו לכנס החירום למען תקשורת חופשית בתל אביב. מנחה האירוע, מוטי קירשנבאום: "התקשורת לא חסרת זיופים". רזי ברקאי: "אנחנו קצת חארות"

      כנס החירום לעיתונות חופשית: "לבצר את החופש העיתונאי"

      (צילום: טל אנגלנדר, עריכת וידאו: רן צימט)

      עיתונאים רבים הגיעו היום (ראשון) לסינמטק תל אביב ל"כנס החירום למען תקשורת חופשית" שאורגן נוכח האירועים האחרונים, בהם התיקון לחוק לשון הרע, משבר ערוץ 10 והשינויים ברשות השידור. את הכנס פתח המנחה מוטי קירשנבאום בקריאה מתוך הספר "1984" של ג'ורג' אורוול, המתאר מציאות דיקטטורית של תקשורת מטעם המשטר. "למרות שאפשר לזהות אצלנו פירורים, חלק ניכר מהחזון שלו לא התגשם בחברה הישראלית. בישראל פועלת תקשורת חופשית, פלורליסטית, וכחנית ורבת השפעה. לא שהיא חסרת זיופים וכניעה לעתים קרובות מדי לשיקולים לא ענייניים... יש לתקן את את הדברים, אבל הכנס בא להזכיר עד כמה חשוב לבצר את החופש הזה כשבאים להצר אותו".

      "הכנס הזה היה צריך להיערך מזמן", אמר רזי ברקאי, שדרן גלי צה"ל. "היו צריכים לעשות אותו כשאיימו לסגור את החינוכית, אבל עמדנו מהצד. היינו צריכים להתכנס כשאיימו על רשות השידור וביצעו בה פיטורים, כשאיימו לנוון את גלי צה"ל וחלק מהנוכחים מחא כפיים על הכוונה. היינו צריכים להתכנס אחרי שידור ההתנצלות בערוץ 10, חוק הלשון והרע והחזר החובות. למה לא היינו שם? כי אנחנו קצת חארות. בחרנו במקצוע נרקסיסטי ומה שקורה לעמיתים שלנו לא ממש מזיז לנו".

      ברקאי המשיך: "גם פער השכר בין חלון הראווה שלנו, הטאלנטים, לבין מי שעובד איתנו ומרוויח הרבה פחות פוגע בסולידריות שלנו. למי שניסה לייבש אותנו - שכרון הכוח פוגע בכם. כל היושבים באולם לא פחות פטריוטים מכם".

      רזי ברקאי מגיש התכנית מה בוער בדיון על חוק גל"צ בועדת הכלכלה בכנסת, יוני 2011 (עומר מירון)
      נגד הטאלנטים? רזי ברקאי (צילום: עומר מירון)

      העיתונאי חגי סגל ניסה להבהיר כי חשוב שלא להפוך את הכינוס לעניין פוליטי: "אל תהפכו את הזירה הזו לכלי ניגוח הקואליציה", אמר. "הרצון של הימין לבוא חשבון עם התקשורת נובע מתחושת קיפוח מתמשכת, תחושה מבוססת למדי. תקשורת חופשית היא גם תקשורת חופשית מהטיות פוליטיות".

      "אנחנו לא בתחרות פטריוטיות או דמוקרטיה מול חברי הכנסת", אמר עורך "הארץ", אלוף בן. "יש לנו בעיות שנובעות חלקן מאווירה ציבורית - בחמש השנים האחרונות, מאז מלחמת לבנון השנייה, קשה יותר עם צנזורה, בתי משפט והשופטים אינם יוצאים נגד הצנזורה, יותר קשה למקורות שלנו שמוצאים עצמם בחדרי חקירות ופוליגרפים וקשה גם כלכלית. אם מאיימים עלינו בחוקים כדי שלא נעשה תחקירים - נעשה אותם יותר, ניזהר יותר, אבל אין לנו דרך אחרת - זו שליחותנו".

      אילנה דיין (אביב חופי)
      "השטחנו פינות". אילנה דיין (צילום: נמרוד סונדרס)

      אילנה דיין, מנחת "עובדה", דיברה על הפחד שמלווה אותה תמיד כעיתונאית תחקירים, אך גם על החשש הגובר מכך שהמתקפה על התקשורת משולבת במתקפה על בתי המשפט. "מישהו פוחד מעיתונות חופשית וביקורתית ומבית משפט חזק", אמרה דיין, "זה לא מקרי שהמתקפות באו יחד. חוק לשון הרע לא מגן על האדם הקטן, אלא על איש הציבור - השר, המפכ"ל והגנרל. האיומים בתביעות מגיעים כבר באנגלית, על מנת לרמוז על תביעה פוטנציאלית בפאונדים (בריטניה נחשבת למחמירה בנושא לשון הרע - א.ג). טעינו, השטחנו ועיגלנו פינות, אבל אם יש מסר ברור מהכנס הזה הוא שיש לקרוא לתיקון עצמי, ואסור שהוא יבוא בחקיקה".

      רביב דרוקר, כתב חדשות 10 וממגישי "המקור", ייצג את הערוץ הנמצא בקשיים: "נראה שאיבדנו את התחושה שאנחנו יכולים להתמודד עם כל מה שקורה כי כולנו מפולגים, שונאים ולא סולידריים", אמר. "שני הדברים שמעצבנים אותי - עיתונאים שקוראים לסגירתו של גוף תקשורת אחר. הדבר השני - האיום הוא לא רק מפוליטיקאים אלא גם מבעלי הון. מישהו אמר לי שכשהוא מגיע לעיתון, הוא משאיר את העמדות שלו בבית, אחד כינה את עצמו 'זונה של עשר אצבעות'. אנחנו צריכים להגיד שאנחנו מוכנים לצאת החוצה, להתפטר ולקחת את הסיכון שלא ירצו להעסיק אותנו, אבל נקבל חיבוק מהקהילה העיתונאית".

      דרוקר גם התייחס לפרסומים אודות לחץ של לשכת ראש הממשלה על ערוץ 10 ואמר: "חשוב להבין שהם עסוקים במניעה של דברים שיהיו. לפני שיהיה מאוחר מדי, צריך להציב מול זה קול גדול. הם לא סוגרים אותנו, אבל משאירים אותנו במצב הכי גרוע - גוססים ומחוברים לצינור החייאה".

      מנכ"ל ערוץ 10: "דברים בתקשורת לא משודרים עקב לחצים"
      משבר ערוץ 10: שוב נדחה הדיון בעתיד החובות

      דן מרגלית ב"ועדת העורכים", נובמבר 2010 (אורי לנץ)
      מי משלם את המשכורת? דן מרגלית (צילום: אורי לנץ)

      "לעתים אנחנו רואים שאחד מחברנו עולה עם סיפור חשוב ואנחנו לא מגבים, כאילו אם נעשה פולו נפסיד משהו. "אנחנו חייבים לתקן את המצב הזה", אמר דן מרגלית, עיתונאי "ישראל היום" ומגיש "ערב חדש", שנאומו הופרע בשל עבודתו בעיתון הנמצא בבעלות שלדון אדלסון, המקורב לראש הממשלה נתניהו.

      "זהו מצב חירום", הכריז אבי וייס, מנכ"ל חדשות 2, שגם נאומו הופרע. "התקשורת נמצאת במצב שלא נמצאה בו מעולם. הסכנה ברורה וכולנו נקראים לעמדות השמירה. לגבי מה שקורה בחדשות וערוץ 10 - בפרספקטיבה של עשר שנות תחרות, אפשר לקבוע כי היא הכרחית לתקשורת מצוינת לצופה וחיונית לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. שרשרת החוקים שמחוקקים עכשיו נועדה להגביל, להשתיק, להפחיד ולאיים עלינו. אם החוקים האלה יעברו, אלו שיחוקקו יצליחו להפחיד אותנו. חייבים לעצור את הטירוף הזה, חברי הכנסת והרגולטורים בדרך לליינאפים של כולנו".

      יאיר לפיד, מנחה "אולפן שישי", אמר בכנס: "אני לא רוצה להיות חלק מהברנז'ה השאמלנית של עולם התקשורת שיש לה מניה במצב הזה שהגענו אליו, אבל אין לי ברירה אלא להיות פה. זה כבר לא עניין של ימין או שמאל, מדובר במעשים כוחניים של שלטון מחוסר רסן שמבקש להשתלט על התקשורת. זה לא ימני - המטרה היא לא לאזן את התקשורת השמאלנית אלא לחנוק את הקולות שמאיימים עליהם. בכנסת יושבת חבורה כוחנית ואלימה שטוענת שהיא גם השלטון וגם הקורבן. כל אדם שפוי צריך להתייצב מול זה ולהגיד שזה צריך להיעצר עכשיו". גם דבריו של לפיד הופרעו בקריאות ביניים: "לך תקים מפלגה משלך".

      צפו: דן מרגלית נחתך על הבמה

      יאיר לפיד (צילום מסך)
      קרב איגרוף? יאיר לפיד (צילום מסך))

      "התקשורת בישראל היא החזקה עדיין", אמרה העיתונאית איילה חסון מערוץ 1, שקבלה על חוק לשון הרע: "עלינו לא לאפשר לחוק הבריוני הזה לעבור", אמרה. "אם יהיה חוק לשון הרע שום דבר לא יתפרסם יותר, רק תיאורים בטורי דעה על מסדרונות עם אווירת אימה".

      "המתקפה המתוזמרת מתלהמת ובלתי מוצדקת על התקשורת אינה נעשית בחלל ריק", אמר עורך מעריב, ניר חפץ. "אינני בטוח שאנו תמיד מאזנים בין ימין לשמאל, איננו נותנים במה מספקת לפריפריה וליישובי קו העימות, כך גם למגזר החרדי, ערבי ומתנחלים. אני מציע לנצל את ההזדמנות הזו כדי להמשיך את מה שהתחלנו וליזום דיון אמיתי על התופעות שדורשות תיקון".

      העיתונאית כרמלה מנשה נדרשה גם היא לעניין חופש העיתונות, אולם בתגובה לקריאות מהקהל התייחסה גם לנעשה בשטחים: "העיתונות לא מתעניינת במה שקורה בשטחים, זה לא עניין של ימין או שמאל", אמרה. "זה לא לא מעניין לכתוב על מה שקורה לפלסטיני שנעצר במחסום קלנדיה. זה פשוט לא מעניין אותם".

      ניר חפץ, ראש מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה ב"ועדת העורכים", נובמבר 2010 (אורי לנץ)
      תיקון לכולם. ניר חפץ (צילום: נמרוד סונדרס)

      "העיתונות תמיד בסוף דרכה", אמר עיתונאי גלובס דרור פויר. "העיתונות תחת מתקפה אבל נעבור אותה ביחד. הסכנה הגדולה היא לא הממשלה או הח"כים, היא דווקא בתחום יחסי העבודה. הפגיעה נעשית על ידי בעל הבית, בעל ההון וכוחות השוק. עיתונות חופשית היא תוצאה של עיתונאי חזק ומוגן. רוב העיתונאים הם חלשים, בודדים ולא מאוגדים הרחוקים סנטימטרים מעובדי הקבלן. הרוב המוחלט עובד קשה מדי ומקבל מעט מדי ואף אחד לא עומד ומגן עליו. אם יש משהו שלמדנו בחודשים האחרונים זה שאנחנו לא לבד. הגיע הזמן להתאגד, זו התשובה היחידה. יש לנו איגוד מקצועי, אגודת העיתונאים, שלא מתפקד ואף אחד לא רואה אותו ממטר. בואו נדבר על ביטחון תעסוקתי וגאווה עיתונאית. העניין הוא סולידריות וקולגיאליות. בעלי הבית שלנו דואגים אחד לשני, עכשיו תורנו לדאוג אחד לשני. להיות חזק זה להיות ביחד".

      *דיוח ראשון: 12:43