פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זמן צהוב: הזרזיר והעורב הקפיטליסטי

      העיתונות בארץ ישראל עקבה בעניין אחר מערכות הבחירות שבהם נאבק פרנקלין רוזוולט להציל את אמריקה מהשפל הכלכלי. רפי מן מדפדף לאחור

      מדור שבועי בוואלה! ברנז'ה: ההיסטוריון וחוקר התקשורת ד"ר רפי מן חוזר לכותרות עיתוני העבר, ומגלה שלא הכל היה בהכרח יותר טוב.

      בימי טרום הטלוויזיה הישראלית: במה צפו בארץ?
      הפרסומות של תחילת המאה: כך שווקו מכוניות פרטיות
      הרימו עוגן: כיצד סייעה העיתונות העברית לנשים העגונות?

      "הוא בעל כישרונות מוגבלים ואופק צר", כך ציטט כתב "דבר" עיתונים אמריקאים בתארו את המנצח בבחירות לנשיאות בנובמבר 1932. עיתונה של ההסתדרות קיבל את פרנקלין רוזוולט בחוסר התלהבות בולט. "רוזוולט אינו נפלה לטובה, לא במעמדו החברתי, לא בדעותיו ולא בשאיפותיו ממתנגדו שנוצח", כתב העיתון. "המוני הבוחרים שמסרו עתה את מרבית קולותיהם לרוזוולט הדמוקרטי יתחרטו אולי מחר מחרתיים בהיווכחם כי הזרזיר הוא בן מינו של העורב הקפיטליסטי. ואולי ישיאם ליבם סוף סוף לבעוט בקפיטליזם בעיטה מכריעה ולהרים את קרנה של המפלגה הסוציאליסטית".

      זה היה חטאו של רוזוולט בעיני עיתונה של תנועת הפועלים בארץ ישראל: הוא לא היה סוציאליסט. מפלגתו הדמוקרטית אובחנה, ובצדק, כ"מפלגה בורגנית, קפיטליסטית". אבל למרות זאת הוצג נצחונו כהישג גדול. כי יריבו, הנשיא הרברט הובר, אשר בימיו קרסה הבורסה ושיקעה את אמריקה כולה בשפל הכלכלי הגדול, נשא בגאווה את הדגל הקפיטליסטי. וכך היה הובר ל"סמל הפרצים שנבעו בחומת הקפיטליזם, משבר המשק, נפילת הקונצרנים הגדולים, התרוששות רבבות בעלי פיקדונות זעירים עקב פשיטת רגלם של הבנקים, עוני החקלאים, רעב מיליוני המובטלים".

      זמן צהוב (סריקה)
      היריב שנוצח על ידי רוזוולט. "דואר היום" (13.5.1932)
      זמן צהוב (סריקה)
      בדרך לבית הלבן. "דואר היום" (26.1.1933)
      זמן צהוב (סריקה)
      הובר הודה בתבוסתו. "דואר היום" (10.11.1932)
      זמן צהוב (סריקה)
      היובש הגיע לקיצו. "דואר היום" (7.11.1932)
      זמן צהוב (סריקה)
      רוזוולט ינצח. "דואר היום" (9.11.1932)

      רוזוולט נכנס לתפקידו בעיצומו של משבר בנקים חסר תקדים. אחר כך, כשהחל במימוש מדיניות ה"ניו דיל" – שבמסגרתה התערב השלטון לראשונה ונכנס לפעילות שנועדה להציל את המשק האמריקאי – השתפר מעט יחסו של "דבר" לנשיא.

      בעיתון שיבחו את הישגיו, אבל כתבו גם על "הדרכים המסולפות, לעתים ההפכפכניות, של הפוליטיקה הרוזוולטית".
      בארץ ישראל עקבו כל העיתונים אחר מערכות הבחירות באמריקה. ערב הבחירות דיווחו על "הצבעות הניסיון", כפי שכינו אז את משאלי דעת הקהל. ואחרי ההליכה לקלפי שבו והסבירו לקוראים שוב ושוב את שיטת האלקטורים. ב-1932 התמקד ערב הבחירות "דואר היום", עיתונו הפופולרי של איתמר בן-אב"י, בעיקר בעניין אחר: בצפיה של בעלי ייקבים בצרפת ומבשלות בירה בגרמניה לניצחון רוזוולט. הם קיוו שהנשיא החדש יבטל את "חוק היובש" – וכך יתאפשר להם להציף את אמריקה במשקאות חריפים.

      בנובמבר 1940 עמד רוזוולט לבחירה בפעם השלישית. המלחמה באירופה כבר היתה בעיצומה. מבית ניצב מולו היריב הרפובליקני וונדל ווילקי. תוצאות "הצבעת הניסיון" כמעט שקולות, כתב "דבר", "ואין הסיכומים מצדיקים כל נבואה על תוצאות בחירות הנשיא". הקרב היה צמוד. רבים מעיתוני אמריקה תמכו בווילקי בהתלהבות. צופה מצד בשם דוד בן-גוריון, ששהה באותם ימים בארצות הברית, כתב ביומנו מיד שלאחר שרוזוולט ניצח שוב: "הוכח כי אין בכוחה של העיתונות המכורה לבצע להוליך שולל את העם. יום יום קראו מיליוני הבוחרים – ואין כמעט איש באמריקא שאינו קורא עיתון! – דברי שטנה והשמצה ללא סוף על רוזוולט – ותהילות ותשבחות לגואל החדש בדמות ווילקי, והעם לא נתעה ולא נבהל ולא רומה. איני יודע דוגמא יותר מעודדת לאמונה בעם ובחרות ובבחירות חופשיות כזו שניתנה עכשיו באמריקה".

      זמן צהוב (סריקה)
      הכפיל של הנשיא. "דואר היום" (24.2.1936)
      זמן צהוב (סריקה)
      הנשיא החדש והמשבר הגדול. "דואר היום" (6.3.1933)
      זמן צהוב (סריקה)
      הנשיא החדש וסגנו. "דבר" (10.11.1932)
      זמן צהוב (סריקה)
      הקבינט של הנשיא. "דבר" (15.1.1934)
      זמן צהוב (סריקה)
      מבריחי המשקאות מודאגים. "דואר היום" (2.11.1932)
      זמן צהוב (סריקה)
      נשיא חדש בבית הלבן. "דבר" (6.3.1933)

      ד"ר רפי מן הוא היסטוריון וחוקר תקשורת, חבר מערכת כתב העת העין השביעית

      למדורו של רפי מן ב"עין השביעית"