פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זמן צהוב: מצביעים בעיניים דומעות

      בחדרה תקעו בשופר, ויהודים אמרו "שהחיינו" כשהכניסו את המעטפה לקלפי. אבל ההתרגשות העצומה בבחירות לכנסת הראשונה לא הרגיעה את מלחמת הבחירות הסוערת. רפי מן מדפדף לאחור

      מדור שבועי בוואלה! ברנז'ה: ההיסטוריון וחוקר התקשורת ד"ר רפי מן חוזר לכותרות עיתוני העבר, ומגלה שלא הכל היה בהכרח יותר טוב.

      והרי הפרסומות: חוזרים לרדיו העברי הראשון
      איך סיקרה העיתונות העברית את הבחירות בארה"ב?
      בימי טרום הטלוויזיה הישראלית: במה צפו בארץ?

      תקיעת שופר הרעידה את האוויר בחדרה בבוקר 25 בינואר 1949. הרב אורשנטיין יצא לרחובות המושבה ותקע בשופר, כדי לעורר את היהודים שיבואו לקלפיות ויקיימו את מצוות ההצבעה. "מעשהו של הרב עורר התרגשות", נכתב ב"מעריב", "ורבים הצביעו כשדמעות בעיניהם, וברכת 'שהחיינו' בפיהם".

      ירושלים לבשה חג, דיווח "חרות", יומון תנועתו החדשה של מנחם בגין, שהורכבה מיוצאי אצ"ל. "תושבי ירושלים העברית התאמצו לתת ביטוי לרגשותיהם, כי אמנם אזרחי ישראל הם, על אף המזימות הנרקמות מסביב לגורל עירם, ולמרות התככים והעיוורון של שליטיו הנוכחיים". ירושלים היתה מחוץ לשטח המדינה העברית שנקבע בכ"ט בנובמבר באו"ם, והעיר אמורה היתה להוות "גוף נפרד" משתי המדינות שנועדו לשני העמים, להימצא תחת שלטון בינלאומי.

      זמן צהוב (סריקה)
      21 מפלגות וסיגריה אחת. "דבר" (24.1.1949)
      זמן צהוב (סריקה)
      איש בל ייעדר. "דבר" (25.1.1949)
      זמן צהוב (סריקה)
      בחירות ראשונות. "מעריב" (25.1.1949)
      זמן צהוב (סריקה)
      גיוסו של יזהר. "על המשמר" (24.1.1949)
      זמן צהוב (סריקה)
      הצבעת נשים. "מעריב" (24.1.1949)
      זמן צהוב (סריקה)
      המפלגה הקומוניסטית. "מעריב" (25.1.1949)
      זמן צהוב (סריקה)
      המפלגה הפרוגרסיבית. "מעריב" (25.1.1949)
      זמן צהוב (סריקה)
      הסמטאות התמלאו ביפו. "על המשמר" (26.1.1949)

      בחיפה תועד הערבי הראשון שהתייצב בקלפי בעיר המעורבת. "הוא הגיע לקלפי ברחוב מיכאליס בשעה שבע, חייך לעומת ועדת הקלפי ואמר בהצביעו: "אינשאללה, הלוואי שתקום ממשלה שתחזיר את השלום לארץ", נכתב ב"מעריב".
      אבל האווירה החגיגית לא ציננה את מלחמת הבחירות, שהתנהלה במלוא עוזה. אחד המאבקים העיקריים התנהל בין מפא"י לבין מפ"ם, מפלגת הפועלים המאוחדת, שבה חברו אנשי השומר הצעיר עם אנשי הקיבוץ ההמאוחד. מפא"י הצטיירה כבר אז בעיני רבים כמפלגה ממוסדת וזקנה, ואילו מפ"ם נהנתה מהזוהר ומקסם הנעורים של הפלמ"ח. גם מרבית האמנים הבולטים תמכו במפלגה זו. מפא"י נדרשה למצוא בדחיפות איש תרבות או סופר לרשימתה, והכניסה ברגע האחרון את הסופר ס' יזהר.

      אך גם בימין התנהל מאבק קשה, בין חירות של בגין לבין ותיקי המפלגה הרוויזיוניסטית שרצו בנפרד. אלה וגם אלה הניפו תמונות של זאב ז'בוטינסקי, וכל אחת משתי המפלגות טענה כי היא היחידה שממשיכה את דרכו של מייסד התנועה. והייתה גם רשימת הלוחמים, של יוצאי לח"י.

      21 מפלגות התמודדו על קולות הבוחרים. בסופו של דבר זכתה כצפוי מפא"י במספר הקולות הגדול ביותר וזכתה ב-46 מושבים בכנסת, יותר מפי שתיים מהסיעה השנייה בגדולה, מפ"ם (19) ואחריהן החזית הדתית המאוחדת (16) וחרות (14).

      זמן צהוב (סריקה)
      התקווה והאכזבה. "על המשמר" (25.1.1949)
      זמן צהוב (סריקה)
      להודיע לעיתון. "על המשמר" (24.1.1949)
      זמן צהוב (סריקה)
      מדינות בלטיות. "מעריב" (24.1.1949)
      זמן צהוב (סריקה)
      סופרים ומשוררים עם מפם. "על המשמר" (23.1.1949)
      זמן צהוב (סריקה)
      סיסמה בכותרת ראשית. "חרות" (25.1.1949)
      זמן צהוב (סריקה)
      בחירות גם במטבח. "מעריב" (22.1.1949)
      זמן צהוב (סריקה)
      21 הרשימות. "דבר" (26.1.1949)

      ד"ר רפי מן הוא היסטוריון וחוקר תקשורת, חבר מערכת כתב העת העין השביעית

      למדורו של רפי מן ב"עין השביעית"