שרשרת המזון הטראגית של מעריב: מי ייפגעו מסגירת העיתון

השבוע הקשה של עובדי קבוצת "הירש מדיה" של שלמה בן צבי עומד להסתיים עם הוצאתם הכפויה של 183 עובדי מעריב לחופשה, אך המציאות העגומה והריקה שהוא משאיר אחריו צפויה להמשיך וללוות אותם - ובתגובת שרשרת גם את כל הממשקים שכרכו את עתידם בעתידו. הנה רשימה חלקית:

אחד משיתופי הפעולה המסחריים העיקריים של "מעריב" הוא עם עיתון "גלובס", המפיק עבורו בשנה האחרונה מוסף כלכלי יומי. שיתוף הפעולה היה אחד הצעדים הראשונים עליו החליט שלמה בן צבי לאחר השלמת עסקת הרכישה של העיתון ופירוק מערכת המוסף הכלכלי "עסקים". עבור גלובס תסב סגירת מעריב נזק של 110 אלף שקלים בחודש - עלות הפקת המוסף, כפי שנחשפה בתביעת חובות שהתנהלה בין שני העיתונים.

גורם במערכת "גלובס" אמר לוואלה! ברנז'ה כי ההערכות הם כי מדובר בהפסדים של כ-600 עד 800 שקלים לחודש לכל אחד מהעובדים המפיקים את "גלובס על הבוקר".

נפגעת פוטנציאלית נוספת היא קבוצת "הארץ" שרק בחודש שעבר קיבלה בשורות טובות, כאשר הממונה על ההגבלים העסקיים אישר ל"מעריב" להתחיל ולהדפיס חלקים של העיתון (מוספי סוף השבוע ומוספים) בבית הדפוס "גרפופרינט" שבבעלות שוקן, שם הודפס עד לאחרונה גם "ישראל היום". אולם השמחה היתה מוקדמת, וכמה חודשים אחר כך עיתונו של שלדון אדלסון רכש בעצמו את בית הדפוס הישן של מעריב.

כך או אחרת, הפסקת הדפסתו של מעריב בבית הדפוס של "הארץ" צפויה ליצור לקבוצה שבעצמה נמצאת בקשיים כלכליים נזקים נוספים של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

במסגרת הסכם הרכישה של מעריב נסגרה חברת הבת שהפיצה את העיתון, "גל מעתון", ו-450 העובדים שלה פוטרו. בית המשפט אישור לבן צבי לבצע מיקור חוץ של המערך ובאישור הממונה על ההגבלים העסקיים עברה הפצת העיתון לחברת "בר הפצה" - אשר מעתה תסתפק בהרבה פחות עבודה.

החברה נמצאת בבעלות של עידו ברגמן (75%), גיסו של נוחי דנקנר, ושל עיתון "ידיעות אחרונות" (25%) והיא מפיצה בין היתר את עיתון "גלובס" ואת "ידיעות אחרונות".

אחד מהנכסים העיקריים של "מעריב" שהנחו את בן צבי בעסקת רכישת העיתון הוא מחלקת המנויים שלו, המשרתת 25 אלף מנויים של העיתון. לסגירה של העיתון יש גם השלכות צרכניות על מנויים, אשר כפי שפורסם בוואלה! ברנז'ה השבוע - כבר כעת נתקלים באין מענה, במידה והם מעוניינים לבטל את המנוי.

לרשות המנויים עומדת אמנם מהדורה דיגיטלית ועיתון חינמי, אולם לגבי שניהם - מדובר בגרסא דלה הרחוקה מתמורה הולמת למחיר ששילמו. תלונות על מחלקת המנויים של מעריב כבר התקבלו השנה לאחר שהנהלה העלתה או גבתה מראש ובאופן חד צדדי את מחיר המנוי כחלק מתכנית מנויים חדשה של העיתון.

"אינני רוצה להפריע לאיש או להצלחת העיתון ולהעסקת מי מעובדיו. לכן החלטתי לבקש היום מבית המשפט לשמור במהלך החודש הקרוב על העיתונים, מעריב ומקור ראשון כעסק חי, ולבקש מהנאמן לחפש במהירות הצעות ראויות לרכישת העיתונים, שכל כך חשובים לי ולכם", כתב השבוע בן צבי לעובדי קבוצת "הירש-מדיה" המחזיקה בעיתונים, ובכך למעשה אותת לבית המשפט ולרוכשים פוטנציאליים כי שני העיתונים נמצאים על המדף.

המשמעות בפועל היא כי עובדי "מקור ראשון" למעשה נמצאים בסירה אחת עם עובדי מעריב, וכבר היום נודע על השעיית מספר עיתונאים מעבודתם עד התבהרות התמונה המלאה.

במסגרת הניסיונות הנואשים של בן צבי לשפר את המצב הקשה בו נמצאים העיתונים, ימשך מהלך איחוד המערכות העיתונאיות של "מקור ראשון" ומעריב. כבר החל מהשבוע הבא, ייבלע מוסף סוף השבוע "דיוקן" של מקור ראשון במערכת מוסף 'סופשבוע של מעריב. בנוסף, ב"מקור ראשון" לא יתפרסם המוסף הפוליטי "יומן". במעריב לא יתפרסם המוסף הפוליטי "מוספשבת" לראשונה מתחילת הפצתו.

"תוכנית ההבראה המוצעת תפגע קשות באינטרסים של עובדי מעריב", קובעים נאמני מעריב, באמירה שמקפלת בתוכה שני אלמנטים של פגיעה: הליך פיטורים נרחב שכבר החל השבוע בדמות הוצאה לחופשה כפויה של כ-183 מעובדי מעריב ואתר NRG - אלו מתוך 480 עובדים המועסקים בכלל חברות "הירש מדיה", כמו גם הפסקת ההתקשרות עם מספר גדול של פרילאנסרים.

פגיעה נוספת היא באלה שכבר פוטרו והחברה עדיין חייבת להם כספים. הליך הקפאת הליכים ימנע מהם לתבוע את הכסף, כנושים, מהחברה המפסידה.

ככל חברה בהיקף עבודה נרחב, גם חברת מעריב משתמשת בשירותיהם של ספקים - בעיקר בתחומי הלוגיסטיקה, ואלה צפוים לספוג גם הם הפסקים מהפסקת פעילותו. למרות שכחלק מהליך הקפאת ההליכים מחויבות בית המשפט בימים אלו ניתנת קודם כל לנושים, מחיקת עיתון מעריב תפתח בור כלכלי עמוק ומצטבר לספקים שהתרגלו לספק לו שירותים שנים רבות.

מדובר בין היתר בתשלומי שכירות למשרדי העיתון החדשים במגדל רובינשטיין שבדרך בגין בתל אביב, ספקי נסיעות ומוניות, ספקי תוכן כמו סוכנויות ידיעות וצילומים, שירותי אבטחה וניקיון וכדומה. חובות החברה לספקים השונים עומדים כיום על כ-35 מיליון שקלים.

למרות המוניטין שלו כעיתון מרכזי בישראל, נתוני ה-TGI הנמוכים שפורסמו בינואר 2014 הראו כי מדובר בעיתון נישתי בעל חשיפה נמוכה מאוד באמצע השבוע של 3.5% בלבד, פחות אפילו מעיתון הרכבת "ישראל פוסט". יחד עם זאת, כל סגירה של כלי תקשורת בישראל מהווה מכה נוספת להיחלשות ענף העיתונות החבוט ולפלורליזם הישראלי, ולמרות שנתפס כעיתון סקטוריאלי עובדיו מעידים על כך שניתן בו חופש עיתונאי מלא. מיעוט כלי תקשורת מחליש גם את מעמדם של עיתונאים בכלי תקשורת אחרים, ומגביר את הריכוזיות בענף.

גם "מקור ראשון", עיתון דתי-לאומי בעל אג'נדה וזהות ברורה, המחזיק כמות לא מבוטלת של כותבים טובים, נתפס כעיתון איכותי בו ניתן חופש פעולה עיתונאי מלא לעובדים בו, ותרומתו לשיח הציבורי אינה ניתנת בספק.