חוק השידור הציבורי: הולך ומסתבך

חוק השידור הציבורי עבר השבוע בכנסת, אולם כמו שהדברים נראים כעת, הדרך לתאגיד השידור הציבורי החדש ארוכה, מפותלת וישנו סיכוי סביר שעד מרץ 2016 הוא לא יקום. מספר בעיות, שחלקן עולות בשיחות סגורות, אינן זוכות למענה, כך מתברר, במסגרת החוק החדש:

על פי החוק, המפרק דוד האן, יוכל לפטר עובדים במקביל לקליטת עובדים בתאגיד החדש והמנכ"ל הזמני אלדד קובלנץ, סמנכ"ל הכספים של התאגיד רן היילפרן והשופט בדימוס עזרא קמא יוכלו לגייס מנהלי מחלקות וסמנכ"לים שיגייסו עובדים. אולם לא ברור מהם הקריטריונים בהיעדר מועצת התאגיד המפקחת, ששמות חבריה עדיין נמצאים בידיו של ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו. במידה שיחליט נתניהו להעביר את השמות לאישור ועדת ברנר, תידרש בחינה מחדש בוועדת האיתור במקרה שאחד מחברי המועצה לא יאושר. אלא שאז תעבור ועדת האיתור הליך משפטי ארוך ומסורבל למציאת מחליף לחבר ועדת האיתור חיים פרייליכמן, שהודיע בתחילת השבוע על התפטרותו.

בעניין זה, יש לציין, כי בימים אלו מתחדש המשא ומתן בין ההסתדרות לבין נציגי האוצר והתקשורת כדי לקבוע כמה מעובדי הרשות יקלטו בתאגיד ובאילו תנאים.

לוואלה ברנז'ה נודע כי בשיחות סגורות המתקיימות בשבועות האחרונים עלתה יותר מפעם אחת הטענה, גם מצד גורמים המובילים את המהלך, כי מספר העובדים שהוגדרו בחוק להפעלת התאגיד, הוא נמוך מדי וכי נדרשים לפחות 800 עובדים להפעלת התאגיד.

במקרה כזה יש לשוב לאגף התקציבים, שעדיין לא אישר את הסכום הנדרש עבור קליטת 400 העובדים הראשונים, ולהתחיל במשא ומתן על מספר העובדים הנוספים. די להיזכר מה עבר המפרק בחודשים האחרונים כשנאבק על כספים מהאוצר, כדי להבין שהאוצר לא ימהר להסכים ולאשר קליטת 400 עובדים נוספים.

כדי לעמוד בלוחות הזמנים שמגדיר החוק לצורך הקמת התאגיד: 31 במרץ 2016, עולה האפשרות הסבירה שעובדי התאגיד החדש, לצד עובדי רשות השידור, יתכנסו במתחם רוממה בירושלים. מלבד המתחים בין העובדים החדשים לאלו שיאבדו את מקום עבודתם, פערי השכר בין העובדים החדשים לאלו שיגיעו עם התנאים שהוענקו להם מרשות השידור, ישנה בעיה עם עצם העברת הפעילות למתחם רוממה. על פי התב"ע שאושרה לפני כשנתיים במקום הבניין ברשות השידור אמורות להיבנות כ-300 יחידות דיור. בשלב זה לא ברור האם יוכל התאגיד החדש להתחיל את פעילותו במקום, כפי שמתוכנן.

עובדי ועיתונאי רשות השידור - על פי גורמים בכירים ברשות השידור בעבר ובהווה אתם יכולים להיות רגועים. במשך שנים, כך אומרים בכירים ברשות, הקוד האתי שליווה את השידורים היה "מסמך נקדי". אמנם נעשה ניסיון להשתמש בו כדי להצר את כוחה של נויבך, מגישת "סדר יום", לפני כשלוש שנים אולם ללא הצלחה; "עיתונאי רשות השידור הביעו את דעתם ואיש מהמנהלים הבכירים, גם אלו שהיו מאוד מזוהים עם ימין, לא העז להתעמת עם הטאלנטים", אומר לוואלה ברנז'ה בכיר ברשות. "איש לא יעז לאכוף את החוק ויש להניח שהטאלנטים ימשיכו לשדר בתאגיד החדש. החשש האמיתי הוא מסתימת פיות באמצעות מינוי הדרגים הבכירים בתאגיד והם אלו שייאלצו ליישר קו".

יחד עם זאת, עצם שילובו של התיקון בחוק החדש מעורר דאגה בקרב עיתונאים רבים ובצדק רב. הסעיף בחוק שמתייחס לרשות השידור בזמן הפירוק והמעבר לתאגיד, עורר ביקורת וזעם בקרב אגודת העיתונאים, ארגון העיתונאים שהודיע כי יעתור לבג"ץ בעקבות החוק והכתבים המדיניים שפנו בגילוי דעת לראש הממשלה ושר התקשורת בדרישה לבטל את הסעיף בחוק. כפי שזה נראה לקראת הקמת התאגיד צפוי מאבק מורכב ולא פשוט בחזית המאוד החשובה של חופש הביטוי בשידור הציבורי החדש.