אלדד קובלנץ. ראובן קסטרו
אלדד קובלנץ(צילום: ראובן קסטרו)

אחרי הדו"ח הקשה - מנכ"ל תאגיד השידור לא מתכוון להתפטר ומסביר: "להצטיינות יש מחיר"

בלעדי: על עד המדינה שלמה פילבר ששלח לו רשימת 120 מומלצים | על הקשר עם גדעון סער | למה אין לו בעיה שארז דריגס יחזור ל"חזרות" | ומדוע בחר בדוד ורטהיים כ"מטפל זוגי" למשבר עם היו"ר | מנכ"ל תאגיד השידור, אלדד קובלנץ בריאיון ל"תיקטוק" של המכון הישראלי לעיתונות

13/01/2022

זו הייתה ללא ספק השנה הקשה ביותר מאז נכנס אלדד קובלנץ ללשכת מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי. אחרי 4.5 שנים שבהן קצר לא מעט הצלחות ומחמאות על איכות השידורים על מסך כאן 11, הוא נאלץ להתמודד עם ביקורת דווקא מבית. תחקיר שפורסם לפני כחצי שנה ב"הארץ" חשף עדויות של עשרות עובדים על התעמרות, השפלות והטרדות מיניות.

התחקיר התווסף לדוח מבקר המדינה מ-2020 ולפרשת "הרשימות השחורות" - בה נחשף אופן הטיפול הכושל והפוגעני בבכירי רשות השידור לשעבר בזמן הקמת התאגיד. בדוח התגלה גם כי קובלנץ ויו"ר המועצה המפקחת שמעליו גיל עומר מסרו גרסאות שונות בנוגע לפרשה. כל אלו לצד תרבות ארגונית בעייתית ומאבקים כמעט בלתי נתפסים בין השניים - השפיעו על האווירה בין כתלי הארגון ואיימו לצבוע את כל ההצלחות בצבעים קודרים.

את 2021 סיים קובלנץ כשמעליו עננת המלצות ועדת פרוקצ'ה - שהוקמה בהחלטת המועצה מעל ראשו ולמעשה הציבה בפני הנהלת התאגיד אולטימטום ותאריך יעד של חצי שנה למימוש מסקנותיה.

בראיון מיוחד לסיכום השנה בפודקאסט "תיקטוק" של המכון הישראלי לעיתונות, נראה כי קובלנץ מנסה להנמיך להבות מול היו"ר ואומר כי פניו לטיפול זוגי אפקטיבי. הוא מגיב לדוח פרוקצ'ה, מנסה להסביר את תחלופת כוח האדם הגבוהה בתאגיד, טוען לדיל במחשכים בין רשת לקשת סביב ועדת המדרוג, חושף את המחלוקות סביב מינוי גאולה אבן למגישה ומסביר מדוע מבחינתו ארז דריגז יכול לחזור ולהופיע ב"חזרות".

חלק קטן מהשיחה מובא כאן בכתב. האזינו לשיחה המלאה.

עוד בוואלה!

עובדי התאגיד: "31% נוטלים תרופות נגד דיכאון; 70% מרגישים מאוימים"

לכתבה המלאה
"אני מעריך שפניתי ל-15 אנשים שמחבבים את שנינו וחושבים שהתאגיד יקר מדי וחבל שהוא יתקלקל בגלל מאבקים של מנכ"ל-יו"ר, ויעבירו לו את המסר. ואני אמשיך בניסיונות"

אני רוצה להתחיל דווקא בשאלה היפותטית. מה לדעתך היו כותבים עליך כעובד לו היית ב"רשימות השחורות" בעת הקמת התאגיד.

"עיוור, קירח שנקלע בטעות לסיטואציה. לעיתים בעל תגובות משונות".

יש יאמרו שעשית לעצמך הנחה. אבל למה לדמיין, בוא אגיד לך מה יו"ר התאגיד - גיל עומר - אמר עליך כשהמועצה בראשותו הצביעה על המינוי שלך למנכ"ל קבוע. עומר התנגד ואמר: "בעיני לאלדד יש בעיה קשה כמנהל שאמור להוביל אנשים, להנהיג. אלדד לא רואה אנשים, הוא רואה מטרה. הוא נעול בדעה שלו ומוחק ברגע את מי שחולק או מאיים עליו. הוא מדבר אל אנשים באופן מצמית ומשתק. אנשים — ולזכותו ייאמר שלא בדרגות זוטרות — יוצאים ממנו בתחושות קשות עד כדי השפלה ממש. הוא משדר זחיחות וששון אלי קרב... אין כאן סמכותיות אלא תחושה כללית, של רבים מהעובדים תחתיו, של דיקטטורה". תגובתך.

"אני רוצה לחדד. כל זה היה תוך כדי ועדת האיתור לבחירת המנכ"ל. חשוב לתת את הקונטקסט".

אוקי. חידדת. אתה חושב שתוכלו להמשיך לעבוד יחד?

"אני חושב שכן, ואגיד כמה דברים. מאבקים בין יו"ר למנכ"ל זו לא המצאה אקסלוסיבית של תאגיד השידור הישראלי. זה קורה בכל מקום, וסביר שיקרה בגוף מאד צעיר, שבניגוד לרכבת ישראל או לביטוח לאומי הכול בו נורא חשוף ויוצא החוצה. אכן, הייתה לנו תקופה של הרבה חיכוכים, אבל כשמסתכלים על ההיסטוריה במלואה היו לנו שנתיים ראשונות מצוינות, עבדנו טוב ביחד, ולכן אין שום סיבה שלא נחזור לעבוד ביחד בצורה עניינית".

אני שואל כי הוא אמר בעצמו שהוא לא מאמין לך. בכלל, זה לא משהו שהודלף מחדרי חדרים, התבטאתם באופן מאד קיצוני האחד נגד השני.

"אמר שהוא לא מאמין לי? אני לא מכיר פרוטוקול כזה. אולי הוא אמר לך את זה לך בשיחות תדרוך".

בשורה התחתונה - אני מבין שכרגע הרצון שלך הוא להנמיך להבות.

"בוודאי. לא רק בין יו"ר למנכ"ל יש דבר כזה שאמון נפגע, זה קורה בהרבה מערכות יחסים, גם בין מדינות ובין בני זוג, ועדיין יש מנגנונים שבהם אפשר להשיב אמון או לפחות לייצר עבודה פרודוקטיבית".

המנגנון - "גישור זוגי" - נכפה עליכם על ידי ועדת פרוקצ'ה, איך זה בדיוק יעבוד?

"אני לא יודע ואם יש לך המלצה למטפלת זוגית טובה אני אשמח. אתה רוצה?".

אגיד בכנות. התחושה היא שאתה מבין שאת המלחמה הזאת הפסדת, ואתה מוריד את הראש, כשהמאבק העיקרי כרגע מבחינתך הוא טקטי - פרישה בכבוד עם תנאים טובים.

"זו השערה לגיטימית רק שהיא מנותקת מהעובדות ומהמציאות. במהלך השנה וחצי האחרונות פניתי ליו"ר בערך 20 פעמים, לפני שבכלל נולד התחקיר ב'הארץ' ולפני שמישהו חשב לזמן את השופטת בדימוס אילה פרוקצ'ה, פרקליט המדינה לשעבר משה לדור וכרמית גיא, וזה היה הכיוון שלי כל הזמן. יש תיעוד של עשרות פעמים שהצעתי לו באופן אישי גישור. אני מעריך שפניתי ל-15 אנשים שמחבבים את שנינו וחושבים שהתאגיד יקר מדי וחבל שהוא יתקלקל בגלל מאבקים של מנכ"ל-יו"ר, ויעבירו לו את המסר. ואני אמשיך בניסיונות".

יש דרך שבה אתה מתפטר עוד חצי שנה, בסוף הסיטואציה הזאת?

"לא".

ייאלצו לעבוד על הקשר. גיל עומר(צילום: Creative Commons, רפי דלויה)

"האחריות על התיקון היא עלי"

"אני מגיל 18 בתעשייה המדיה הישראלית ועבדתי בכל מקום בארץ חוץ מאשר בפרינט, כי אני לא כל כך טוב בקרוא וכתוב. ואני יכול להגיד בביטחון שיחסית לכל מקום אחר התאגיד הוא מקום העבודה הטוב ביותר בתקשורת הישראלית – 'ביי פאר'"

אתה יכול להגיד היום בוודאות שהמצב בתאגיד שונה מאשר ערב תחקיר "הארץ"?

"מבלי להיכנס לפרטי הפרטים של הדוח, הדבר הכי מהותי בדוח זה מה שאין בו. לא נמצא ולו מקרה אחד שבו מנהלי התאגיד פעלו באופן לא נכון בתלונות על הטרדות מיניות".

זה לא מדויק. ישנה המלצה להעביר את היועצת המשפטית אסי קליין מתפקידה. יש את הממונה על ההטרדות המיניות בתאגיד, לימור גריזים-מגן שעזבה.

"ההמלצות הפרסונליות לא קשורות לטיפול לא נאות של אף אחד מהם בהטרדות מיניות. אבל בוא נדבר על התרבות הארגונית כי מזה אי אפשר להתעלם. אני מגיל 18 בתעשייה המדיה הישראלית ועבדתי בכל מקום בארץ חוץ מאשר בפרינט, כי אני לא כל כך טוב בקרוא וכתוב. ואני יכול להגיד בביטחון שיחסית לכל מקום אחר התאגיד הוא מקום העבודה הטוב ביותר בתקשורת הישראלית - 'ביי פאר'.

"אבל הטיעון היחסי הוא לא רלוונטי מבחינתי. אנחנו מייצרים את התוכן הכי טוב בישראל, וגם שם יש מקום לשיפור. וגם מבחינת התרבות הארגונית יש מקום לשיפור. בארבע שנים הראשונות הדבר היחיד שעמד לנגד עיניי הוא דבר ראשון לשדר, לעבור את מתקפות החיסול מצד פוליטיקאים, קולגות ובעלי הון. ואחרי ששרדנו, המשימה העיקרית הייתה להצטיין ולייצר גוף ציבורי שמסוגל להתחרות עם גופים פרטיים".

אתה אומר במילים אחרות - להצטיינות יש מחיר.

"כן, לדבר הזה יש מחיר. אני חושב שתחקיר 'הארץ' הגזים באופן מוחלט לגבי המחיר, אבל ברור לי לגמרי שבתוך התהליך הזה של החתירה למצוינות יש מי שנפגעו. כרגע אנחנו מממתינים למועצה שצריכה להחליט אם היא מאמצת את הדוח". (המועצה קיבלה את מרבית ההמלצות, והחליטה שלא להדיח את קובלנץ עד לתאריך היעד שקבעה הוועדה ליישום ההמלצות ד.ו).

כך או כך, הראש שלך נמצא אצלם.

"אז יש לי הודעה שתדהים אותך - חוק השידור הציבורי סעיף 40 גורס שהיא יכולה להדיח אותי בכל רגע נתון, בלי קשר להמלצות הוועדה. לכן אני לא מתרגש מהסעיף הספציפי הזה, אבל אני כן מתרגש מזה שהאחריות על התיקון היא עלי. לגמרי. וברור לי לגמרי שגוף תקשורת לא יכול סטרילי ונעים בכל אספקט ובכל נקודת זמן, אבל אנחנו צריכים להשתפר, והכנו תוכנית עבודה ראשונה והצגנו אותה, וכשם שאנחנו משתפרים בתוכן נשתפר גם בזה. ולהשתפר זה לא רק הצעד של להיות קשובים לעובדים שמתקשים ולמצוא רכים לעזור להם, אלא גם הצד השני, לתגמל מצוינות. אני חושב שאחד הליקויים שלנו כהנהלה הוא שהטפנו למצוינות ודחפנו לשם באופן מאד אקטיבי אבל עדיין לא מצאנו דרך לתגמל את המצוינות, ונמצא את הדרך לעשות את זה".

דיברנו על מסקנות פרסונליות נגד בכירים בתאגיד. בינתיים, היועמ"ש קליין בדיונים במועצה, וגריזים-מגן כאמור הוזזה, כך גם ראש מחלקת התוכן בחטיבת הדיגיטל מתן דרורי וסגניתו מאיה זיו-סילבר. למעשה, כמעט כל מי שהוזכר בתחקיר כבר לא בתפקידו, מלבד סמנכ"ל הרדיו לי-אור אברבך. השאלה היא האם צפויות בקרוב עזיבות נוספות כתוצאה מהדוח.

"אני לא רוצה להיכנס פרטנית שם שם ואני לא חושב שדין כל מי שציינת פה הוא זהה - אבל מדובר בדיני נפשות ואני מעדיף לא להיכנס לשמות. תמיד ייתכנו עוד עזיבות".

"ברור לי שצריך להיות איזון בין ניסיון לבין הימור על אנשים חדשים, ואני חושב שהתמהיל בבחירות שלנו הוא סביר לגמרי"

אז בוא נדבר על עזיבות שלא קשורות לדוח, אלא לתרבות הארגונית.

"או לתחלופה טבעית".

אולי. אז ככה: דוריה למפל עזבה, תמיר בר עזב, אלעד טנא עזב. יש פה רכבת של נוטשים. וגם בדוח מצוין ש-50% מנושאי המשרות עזבו. הבעיה היא באנשים?

"יש פה סלט שלם. צר לי אבל הנתונים לגבי עזיבת בכירים בדוח אינם נכונים. אני אעביר לך אקסל מדויק שמסביר למה הם אינם נכונים. אחוזי העזיבה בתאגיד לא שונים מכל גוף תקשורת אחר. הם באזור 8-10% בשנה".

אבל ההשוואה לא צריכה להיות לגופי תקשורת אלא לגופים ציבוריים.

"אתה רוצה שניקח את האתוס של גופים ציבוריים ונכנע לבינוניות? יש פה מתח מובנה בין גוף ציבורי שמצופה ממנו שיתנהל כלפי עבודה מאורגנת כמו גופים ציבוריים ומצד שני מצופה ממנו להצטיין. אי אפשר, זה לא עובד ביחד, בלי תחלופה של האנשים הפחות מתאימים. אני לא רואה בתחלופה כשלעצמה דבר בעייתי".

הכול נכון, אבל השאלה היא המינון. וזה לא רק בהנהלה. מתשובה שנתתם לעמותת הצלחה, 512 עובדים התחלפו תוך 4.5 שנים. שליש מעובדי התאגיד אם לא יותר עזבו תוך תקופה קצרה ביותר. איך אפשר להסביר את זה?

"אתה רוצה שיעור בסטטיסטיקה? אתה לא יכול לעשות חישוב כזה. זה נתון מניפולטיבי לסכום את המספרים מההתחלה כי זה לא רלוונטי. כל שנה בכל גוף תקשורת בישראל יש 10% עזיבות".

איך אתה יודע כמה עוזבים בקשת, בוואלה? בדקת את זה?

"אתה צודק, אני לא יודע בוודאות, יש לנו הערכות. והן מדברות על מספרים גבוהים יותר. נניח בעיתון 'הארץ'. זה גם לא הגון להשוות בין גופים שקיימים עשרות שנים לגוף ציבורי בן 4.5 שנים מוקף אויבים".

כשמדברים על עזיבות, מדברים גם על מינויים. הנושא דובר בהרחבה בדוח מבקר המדינה מ-2019. מכרזים שונו לטובת אנשי חצר שלך וכאלו שכישרונם המרכזי - כך לפי הטענות - היה שהכירו אותך. אתה מבין למה זה מרים גבות?

"אני מבין למה זה מרים גבות. מצד שני אני שלם עם כל הבחירות שעשיתי. בכל נקודת זמן בחרתי את הטוב ביותר. היו לי גם טעויות, אבל אני לא אכנס כרגע בצורה פרסונלית לזה. וכן, יש לי אידיאולוגיה ניהולית שמעת לעת בבחירת אנשים צריך להמר. עשיתי את זה עוד בגלגלצ ב-1999 - לקחתי בחור שהתחיל בש.ג. של גל"צ והפכתי אותו למנהל המוזיקלי של התחנה. והוא עשה עבודה מעולה.

"אבל תשמע, אני לא עושה לזה אידיאליזציה. ברור לי שצריך להיות איזון בין ניסיון לבין הימור על אנשים חדשים, ואני חושב שהתמהיל בבחירות שלנו הוא סביר לגמרי. אני יכול לתת רק את הדוגמה של טל פרייפלד סמנכ"לית הטלוויזיה שנבחרה. אנשים היו בהלם איך אני מעז למנות מישהו שלא פיתח משימות להישרדות או הקריא טקסטים בהיורשת 14. בחרתי מישהי מתחום המחקר כי האמנתי בה וביכולת שלה לנהל. וזה הימור שהצליח. היו כאלו וכאלו שלא".

מחלוקות על גאולה אבן וקיצור המהדורה. ברוך שי(צילום: מערכת וואלה! NEWS, גילי שם טוב)

"אין לי קשר עם גדעון סער"

"בשנים האחרונות כל מה שוועדת המדרוג עושה זה לשרת ערוץ אחד – קשת שמו. האופן שבו המדידה נעשית ואופן בחירת המנכ"ל משרתת את קשת הרבה יותר מאת השאר"

בתקופת הקמת התאגיד על ידי ממשלת נתניהו, יועצו הבכיר של ראש הממשלה אז ועד המדינה היום ניר חפץ מתכתב רבות עם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד המדינה הנוסף היום שלמה פילבר, אף הוא איש אמונו של נתניהו. השניים - חפץ ופילבר - מנסים להשתלט על משרות המפתח בתאגיד השידור שנמצא באותה עת בהליכי הקמה.

בין היתר, פילבר כתב אז לחפץ: "יושב עם אלדד (אלדד קובלנץ, מנכ"ל התאגיד) בסוף השבוע על כל השיבוצים שנשארו לקראת הפגישה עם ראש הממשלה בסוף שבוע הבא. חטיבת החדשות, רשת ב', עורך מבט, רשת ג'".

ב-29 בדצמבר 2015 כותב פילבר: "הצעתי למנחם הורוביץ לבוא להיות מנהל חטיבת החדשות (של התאגיד המוקם). מקובל על הבוס (נתניהו). הבוס הציע לו גם דברים אחרים. אם מפעילים עליו מכבש נכון אנחנו בבינגו".

עכשיו, אחרי עדות חפץ אתה יכול לנסות לספר באיזה לחצים עמדת ערב הקמת התאגיד, ואיפה המקומות שבהם נכנעת?

"בשנה הראשונה להקמת התאגיד לא הייתה מועצה ובעצם הממשק היה מול משרד התקשורת, שזה בסדר גמור, זה סביר. מה שמדהים הוא שהלחצים לא היו רק ממשרד התקשורת".

ובכל זאת, מה ביקשו במשרד התקשורת?

"פילבר המליץ על 120 איש, ומתוכם לקחנו רק את אלו שהיו ראויים. תראה, אני מאד ענייני ובאמת קר כקרח בדברים האלו. ולא אכפת לי אם פילבר הציע או מאשה לובלסקי. קח לדוגמה את אלעד טנא (כיום ראש מערך ההסברה הלאומי ועד לאחרונה מנהל חטיבת הדיגיטל בתאגיד ד.ו). הוא הגיע בזכות המלצות, נבחר עניינית והצליח מאד בתפקידו.

"אני זוכר גם את הדיל של ראש הממשלה עם מזכ"ל ההסתדרות לדחות את ההקמה, שזה היה רמז ברור שאם לא נתחיל להתיישר לכל הבקשות אז התאגיד לא יקום. אני שמח שלא נכנענו".

אחת ולתמיד: מה הקשר שלך היום עם שר המשפטים גדעון סער. בלשכת נתניהו טוענים שסער הוא העורך הראשי של התאגיד.

"הפעם האחרונה שראיתי את סער הייתה לפני 3 או 4 שנים, באתי לגאולה הביתה לנסות ולשכנע אותה להגיש את המהדורה המרכזית. אין לי קשר אתו ואני לא מדבר אתו".

טוב זה היה כשהוא לקח פסק זמן.

"נכון. וגם, לפני שנתיים וחצי הלכתי למסעדה תל אביבית וראיתי אותו ואמרתי 'אהלן גדעון מה קורה איתך'. זהו".

הזכרת את גאולה. אני רוצה להבין עניין עקרוני. מדוע גאולה אבן לא יכולה להגיש את מהדורת חדשות הערב היומית, אבל כן יכולה להגיש את מהדורת הדגל בערב שבת? ביום שישי אין חובות אתיקה?

"ברוך (שי מנהל חטיבת החדשות בתאגיד ד.ו.) חשב שהיא לא יכולה להגיש את היומי ואני חשבתי שכן. אני לא מסכים אתו. ברגע שהכול גלוי וברור מבחינתי היא כשרה ויכולה להגיש כל דבר. אתה מוזמן לשאול את ברוך למה הוא מתנגד".

אז כמה רייטינג עושה התוכנית של גאולה ביום שישי?

"מאיפה אני יודע, החברים שלך בוועדת המדרוג לא מספרים לנו. מה זה משנה גם?".

כשהם סיפרו מאד כעסתם. בוא אני אזכיר לך, לפי הפרסום מהדורת ההשקה קיבלה 1.8% צפייה. לא ממש נתון גבוה.

"יכול להיות שזה המספר אבל זה לא מעניין. אנחנו חיים ב-2022. על כל צופה בטלוויזיה יש בין 6-10 צופים בדיגיטל. ועדת המדרוג כל תכליתה והפונקציונליות שלה היא לשמש כלי לרשת, קשת וערוץ 14 למכור פרסומות. כל מה שהוועדה הזו מודדת כנראה היא כמה אנשים נכחו בנקודת זמן ספציפית...".

יש לך שיטה יותר משוכללת? כי הבטחת חלופה ואני לא ממש רואה.

"אנחנו עובדים על חלופה, אבל אנחנו מעדיפים את המידע מהדיגיטל מאשר להיות שותפים למדד שהוא גם מעוות וגם גזעני - שזו פשוט בושה וחרפה, קשר השתיקה הזה שמשרת את הערוצים המסחריים במיקסום המחיר לנקודה. בנוסף, זו שיטה שלא מודדת פרמטרים חשובים כמו השכלה וכיוצ'. בשנים האחרונות כל מה שהוועדה הזו עושה זה לשרת ערוץ אחד - קשת שמו. האופן שבו המדידה נעשית ואופן בחירת המנכ"ל משרתת את קשת הרבה יותר מאת השאר".

ואולי, כמו שאומרים בתעשייה, נטשת את הוועדה כי חששת לחשוף את הנתונים העגומים.

"יודע מה, בוא נניח שהשיטה מדהימה. את מי זה מעניין ב-2022 ועוד בטח כגוף ציבורי שלא מוכר פרסומות, האם ב'קופה ראשית' שצפו בה במסך הלינארי 200 אלף צופים לפרק ו-3 מיליון בדיגיטל, מה החלוקה. אתה יודע למה קשת ורשת משדרים רק ריאליטי? כי זה המוצר היחידי שמאפשר שינוע של קהל בנקודת זמן מסוימת. אתה חושב שהם לא רוצים לעשות 'חזרות'? ובכל מקרה, המדידה שלהם לא משקפת את צריכת התוכן של התאגיד".

"אין לי קשר אתו ואני לא מדבר אתו". שר המשפטים ורעייתו(צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

חולשת החדשות? "לא עובדים בלתדרך עיתונאים"

"בשנים האחרונות חדשות 12 ו-13 עושות קמפיין מאד סיסטמתי נגדנו. לשתיהן יש אינסנטיב להגיד כמה אנחנו לא טובים. ואנחנו לעומתן לא עובדים בזה"

בצל הביקורת, עם ההצלחות של מסך כאן קשה להתווכח, ואפילו ועדת פרוקצ'ה מצאה לנכון להחמיא לקובלנץ עליהן. בשנה החולפת מחלקת הדרמה של התאגיד שוב כיכבה והפעם הביאה לתאגיד את ההישג המדהים: פרס האמי הבינלאומי בקטגורית סדרת הדרמה לסדרה "טהרן". בנוסף, ארבעה מתוך עשרת הסרטונים הנצפים ביותר ביוטיוב היו תכנים של כאן - כאשר "קופה ראשית" במקום הראשון. גם סדרת הרשת של התאגיד "חוות החופש" זכתה בפרס סדרת הרשת הטובה של השנה בטקס השנתי של פורום היוצרים הדוקומנטריים - והפכה לסדרה הראשונה שזוכה בפרס הזה מטעם כאן. כך גם בגזרת הפודקאסטים, כש"שיר אחד" ו"חיות כיס" הינם בין הפופולריים ביותר בספוטיפיי.

המחמיאים לך טוענים שעמדת בהצלחה באתגר הקמת התאגיד שהיה סוג של נס, שזכית בשורת פרסים בעיקר על דרמות, שהקמת מחלקת דיגיטל טובה. אבל המבקרים אומרים שבחדשות - הלב הפועם של כל ערוץ ציבורי - לא הצלחת להביא לפריצת דרך, שאת הדרמות המצוינות עשו לכם באאוט-סורסינג מחוץ לתאגיד, ושהרדיו ממשיך להצליח מתוך אינרציה ולא עבר שינוי עוד מימי קול ישראל.

"בוא נתחיל בדרמות. אין לי דרך להתמודד עם הטענה הזאת. זה מה שהחוק אומר ויש לי הודעה דרמטית: אנחנו שומרי חוק. אנחנו לא יכולים להפיק ואני שמח על כך שהתאגיד מוציא 270 מיליון שקל על הפקות חיצוניות. אספר לך משהו - אני גם לא כתבתי את 'שעת נעילה' ורוני פרי מנהלת הדרמה המעולה שלנו לא המציאה את הדמויות ב'חזרות'. התפקיד שלנו היא לבחור הכי טוב שאפשר ולהוביל את הפרויקט הכי טוב שאפשר למסך, ובזה אחנו עושים עבודה מעולה.

"לגבי החדשות - אני לא מסכים. בשנים האחרונות חדשות 12 ו-13 עושות קמפיין מאד סיסטמתי נגדנו. לשתיהן יש אינסנטיב להגיד כמה אנחנו לא טובים. ואנחנו לעומתן לא עובדים בזה".

כולם לא עובדים בזה עד שמדברים איתם.

"שנינו יודעים שחטיבת החדשות פחות מתדרכת עיתונאים, ופחות סוחרת איתם לעומת המתחרים. אני לא אומר שהכול מושלם, אבל האמירה שאין פריצת דרך בחדשות היא לא נכונה. כמות הדברים החשובים שעשינו בשנתיים האחרונות לא נופלת מזו של המתחרים".

"מהווים אלטרנטיבה". הישגי חדשות כאן 11

מלבד גל אוחובסקי, לא הבאתם סיפורים שאי אפשר היה להתעלם מהם. מהצוללות דרך יוסי כהן ועד תמלילי החקירות ואסי עזר - הדברים האלו לא היו אצלכם. כשאי אפשר להתעלם לא מתעלמים.

"מבחינת הציבור אנחנו מהווים אלטרנטיבה למי שמעוניין בחדשות שהוא מאמין להן, שאין בהן תוכן שיווקי גלוי ומוסתר, שאין בהן התלהמות רק לטובת אדרנלין שהמטרה היחידה שלה היא להשאיר צופים.

"לגבי הרדיו, הוא מעולה. מה שעשינו זו מלאכת מחשבת של אבולוציה. רשת ב' הייתה טובה. באופן כירורגי נפרדנו מהדברים הלא טובים, והבאנו דברים חדשים טובים, כמו 'קלמן ליברמן' שזו התוכנית הכי טובה על הסקאלה כרגע, שינינו את יומן הערב. גם במוצר הכי טוב של רשות השידור הצלחנו להשתפר".

הצלחה בינלאומית. אמי לטהרן(צילום: יח"צ)
"אני לא מרוצה מהתמהיל הכללי בתחקירים. 'זמן אמת' השתפרה מאד מבחינת האתוס התחקירי ואני חושב שאם אני מסתכל על העונה האחרונה לעומת הארבע הקודמות, אני רואה גרף שיפור רציני"

נסכים שהחדשות כרגע הן לא הפורטה של התאגיד. ובעצם גם אם היה, למה בעצם אתה לא מקצר גם את המהדורה. לך אין אילוצים מסחריים. מי צריך את כל האורך הזה.

"בוא אני אשתף אותך בוויכוחים שמתנהלים ממש בימים אלו בתוך הנהלת התאגיד. אני חושב שמהדורה של 30-45 דק' זה מספיק בהחלט. לצערי גם מנהל חטיבת החדשות שהוא סוברני וגם יו"ר התאגיד חושבים אחרת ממני. אמשיך לנסות לשכנע אותם".

ישנו גם נושא התחקירים, תחום שבזמן הקמת התאגיד נתלו בו לא מעט ציפיות - ומאכזב. זה התחיל בחיסול הדרגתי של דסק התחקירים שלכם בחדשות, וממשיך בתוכנית התחקירים שלכם "זמן אמת" שלא באמת מצליחה להוביל סדר יום. גם במועצה הביעו אי שביעות רצון ממנה.

"עם זה אני מסכים. זה תחום שאנחנו חייבים להשתפר בו, לא עשינו מספיק. ועם קצת ביקורת עצמית - יותר מדי זמן חיכיתי לדרוקר ועד עולם אחכה. אני חושב שגם הוא וגם ארז טל צריכים להיות בתאגיד. בעיני אלו שני אנשים שמתבזבזים במקום שהם נמצאים בו כרגע.

"אני לא מרוצה מהתמהיל הכללי. 'זמן אמת' השתפרה מאד מבחינת האתוס התחקירי ואני חושב שאם אני מסתכל על העונה האחרונה לעומת הארבע הקודמות, אני רואה גרף שיפור רציני (בתאגיד מסבירים כי את העונות הראשונות ערכה טלי בן עובדיה, שהוחלפה בארנון גל ד.ו). גם חטיבת הדוקו שלנו מייצרת תחקירים משני מציאות. כל התחקיר של 'שובו בנים' וברלנד התחיל אצלנו. אבל אנחנו צריכים להשתפר בזה. אני רוצה שכל שבוע יהיה תחקיר מעבר לזה שחטיבת החדשות מייצרת".

היית מאוד חד משמעי ותקיף כשטיפלת בפרשת הנשק המבוים ב"מחוז ירושלים" ובפרשת "חזרות". מה קורה עם "קודה" (שהפיקה את מחוז ירושלים ד.ו.) והאם תהיה עונה שניה של "חזרות"?

"אני מאד מקווה שתהיה עונה נוספת של 'חזרות'. מבחינתי דריגס כשיר לגמרי לכתוב את העונה, אבל זו החלטה של נועה (קולר ד.ו). אני לא רואה עם זה בעיה אתית, ויש אנשים אחרים במערכת שחולקים עלי. בכל מקרה, אני לא בטוח שהם בכלל בכיוון של לכתוב עוד עונה. לגבי 'מחוז ירושלים' אני חושב שפעלנו נכון אז כשניתקנו את היחסים - למרות שאני אישית התנגדתי, אבל קודה זכאית ורשאית לעבוד עם התאגיד. זה מאחורינו".

אמרת לפני כמה שנים בראיון שאתה רוצה להיות שר התרבות והספורט, עדיין תקף?

"כן, להיות שר מקצועי שלא חבר במפלגה. לכן הסיכוי לזה הוא אחד ל-70 מיליארד".

משפט לסיום?

"רק התחלנו. לפני 4 שנים אמרתי שהגוף הזה יהיה גוף התקשורת המוביל בישראל. נעצו בי מבטים מלאי רחמים, ואמרו שאני מגלומן, ואני חושב שבאמת עשינו דברים נפלאים אבל יש עוד מקומות שאנחנו צריכים להשתפר בהם גם על המסך וגם בתוך הבית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully