חלשים ומתומרנים: השבוע נחשף מצבם האמיתי של שומרי הסף של התקשורת

סיום עדותה של יו"ר מועצת הכבלים לשעבר ד"ר יפעת בן חי שגב השבוע, הותיר את המשכנעים מכל הצדדים משוכנעים. בניגוד לאופן בו ניסו תומכי נתניהו להציג (שוב) את הסתירות שהתגלו בין דברים שאמרו עדי תביעה על דוכן העדים, זה היה עוד שבוע לא דרמטי בסאגה המתמשכת של המשפט.

כמו במקרים הקודמים (אחרי עדותו של שלמה פילבר, לדוגמה), המשוכנעים בחפותו של נתניהו פתחו שמפניות עם תום עדותו וחגגו את "קריסת תיק 4,000", ואילו הפרשנים המשפטיים חידדו את העובדה הפשוטה - שאת הסחורה הראייתית החשובה באמת הם דווקא סיפקו. בקיצור, המציאות מתגלגלת כל פעם לכיוון אחר, הפוזיציה נשארת בעינה.

ובכל זאת, תזכורת: בין היתר אמרה בן חי שגב בעדות, כי חקירת המשטרה שנערכה לה הייתה רשלנית, וכי היה לה ברור שהחוקרים מנסים לחבר את נתניהו לתהליך אישור עסקת בזק-יס, למרות שהוא לא היה קשור לכך בכלל. "הבנתי מיד שהמטרה סומנה ועכשיו צריך לסמן את החיצים, לכן הייתה אטימות אוזניים ולא רצון לברר שורשה של האמת. הם העבירו מסמכים ביניהם ואמרו שאני לא זוכרת נכון, אז ביקשתי גם אני מסמכים ולא נתנו לי".

"במהלך החקירה דברים הוצאו מהקשרם", אמרה בן חי שגב בהמשך, כאשר נשאלה על הסיבה שהזכירה את עמדותיה הפוליטיות "השמאלניות" בחקירה. "אני ניסיתי להגיד בכל מאודי לחוקרים: חבר'ה, אתם טועים, חשבו מסלול מחדש. לא מדובר פה בפורץ. לכן שלפתי את הקלף שאני לא מינוי של נתניהו ושאיני נמנית עם המחנה הפוליטי שלו". בהקשר זה שווה לקרוא את הטור עד תומו, לסקפטיים צפויה הפתעה.

בסופו של דבר, למרות כוס התה הבודדה במהלך שעות החקירה הרבות, על ליבת דבריה במשטרה, בן חי שגב שעל דוכן העדים לא חלקה על בן חי שגב שבחדר החקירות: המועצה שבראשה עמדה נדרשה להמליץ לשר התקשורת נתניהו אם לאשר את העסקה שבה מכרה יורוקום לבזק את מניות יס במיליארד שקלים - עסקה שהייתה שווה הון לבעל הבית שאול אלוביץ'. בשורה התחתונה: כאשר נשאלה בן חי שגב ע"י מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות המדינה יהודית תירוש מהפרקליטות האם היא ידעה שפילבר לוחץ בשמו של נתניהו לקדם את המיזוג היא השיבה: "כן".

וכך תירוש שאלה את בן חי: "כל מה שאני שואלת אותך הוא לגבי העניין הזה שהשר לחץ על המיזוג כמה שיותר מהר בלי תנאים. במשטרה שאלו אותך לפשר הדבר, הרי פילבר לא השר ולא הבוס שלך. ואת ענית: הוא אמר שהשר מבקש" (את המיזוג של בזק יס, ב"א". לכך השיבה בן חי שגב כאמור במילה אחת: כן.

בין אם היא עזרה לנתניהו או שדווקא החמירה את מצבו, יפעת בן חי שגב ציירה השבוע תמונה מטרידה של רשות רגולטורית שזרמה עם מיזוג לכל הפחות שנוי במחלוקת, וזאת למרות שהיה מספר לא מבוטל של סימני אזהרה לצרכן, גם בעיתונות הכלכלית. בהקשר הזה יש לציין כי בן חי שגב סנטה בעיתון דה-מרקר על דוכן העדים על הקו הלוחמני שהוא הציג בעניין המיזוג והיא חזרה ואמרה שלחוות דעתה המקצועית המיזוג היה לטובת הציבור.

המעניין הוא שהתמונה אולי מבהילה, אך איננה חדשה ובמקרה הטוב מייצגת את תמונת הרגולציה כולה על התקשורת - צבר ישויות סטטוטוריות שאמורות לשמור על עצמאותן, ושבתקופת נתניהו הפכו מצד אחד לכלי פוליטי (נוסף) לקידום מטרותיו ושאיפותיו של רה"מ - ומהצד השני לחלשות ורופסות גם מול גופי התקשורת שלא אחת מצפצפים על החלטותיהן.

הנה חוליה נוספת בשרשרת ההחלטות התמוהות: בן חי שגב היא זו שניהלה בשנת 2017 את המכרז המוזר בו דווקא ערוץ 14 (אז 20), שמאחוריו עמדו לא מעט הפרות רגולטוריות, זכה בתפעול ערוץ הכנסת - זכייה בשווי 25 מיליון שקל בשנה, שמאוחר יותר בוטלה בעקבות עתירות של חדשות 12 וקבוצת RGE לבג"צ בהן נטען כי "אין הלימה בין התוכנית העסקית של ערוץ 20 לבין התכנים שפורטו בהצעת המכרז".

שנה מאוחר יותר, לאחר שנדחקה אל הפינה ולאחר חקיקה שהסדירה את המעמדו המחודש של ערוץ "המורשת" לפי דרישות נתניהו, מועצת הכבלים והלווין תחת בן חי שגב אישרה לו לשדר חדשות - וסללה את דרכו של הערוץ שמיום הקמתו לא הכחיש את קרבתו והערצתו ליו"ר לליכוד להפוך לשחקן רשמי במגרש ערוצי הברודקאסט. חשוב להבין, המשמעות של מהלך כזה הוא לא רק תדמיתי או תעמולתי, אלא שווה כסף של ממש, בדמות מפרסמים וכיוצ'.

בנושא הזה אמרה בן חי שגב באולם בית המשפט שהיא תמכה במתן האפשרות לערוץ 20 לשדר חדשות בשל תפיסתה שיש לגוון את התקשורת הישראלית: "התפיסה שלי הייתה שהם לא ישרדו כלכלי בגלל מודל כלכלי שלא ייתן להם לשרוד ולכן חשבתי שהם, ערוץ 20 וערוץ 9, הם צריכים לקבל רישיון שידור כללי (כלומר לשדר חדשות בלי הגבלה כמעט ד"ו, ב"א). בהמשך דבריה בבית המשפט אישרה בן חי שגב כי הייתה לה פגישה בנושא שני הערוצים עם רה"מ המיועד נתניהו: "אני יכולה להעיד שבאופן עקרוני היה לו חשוב לעודד תחרות בשוק התקשורת בפגישה איתי הוא פרש לפני את האני מאמין שלו שמתכתב עם האני מאמין שלי".

בן חי שגב לא הייתה הרגולטור היחיד בענף, ואף לא החשוב ביותר בו. לא מעט נכתב על התקדים בו יו"ר הרשות השנייה (המפקחת על הערוצים המסחריים ועל תחנות הרדיו האזורי) הקודמת יוליה שמאלוב, לפני כן פוליטיקאית פעילה, מונתה לתפקיד, זאת, נזכיר, באחת התקופות הרגישות ביותר בשוק הטלוויזיה הישראלית - עם פיצול ערוץ 2 - שהביא לשינוי דרסטי בחלוקת הכוח בענף. שמאלוב אישרה את מיזוג ערוץ עשר ורשת 13, אך לא הסתירה את התנגדותה למהלך - התנגדות שאז שירתה היטב את נתניהו, שלא ממש הסתיר את רצונו בסגירת ערוץ עשר.

יש לזכור כי לעומת בן חי שגב, שמאלוב הייתה תקדים למינוי פוליטי פר-אקסלנס עבור תפקיד רגולטורי בכיר בשוק התקשורת, וחרף הכחשותיה כי קיבלה הנחיה לעשות כך, העובדה היא שקידמה את קיצורן של מהדורות החדשות בטלוויזיה - מהלך שיכול היה להיטיב עם ערוץ 14 - זאת על אף התנגדות נחרצת של קשת ורשת. אגב, חולשת הרגולטור הפכה בשלב זה לדו כיוונית, שכן גם בחברות החדשות הריחו את חולשת הרגולטור ודאגו למסמס את ההחלטה - עד שזו נבלמה על ידי המועצה הנבחרת החדשה.

ואנקדוטה לסיום: רגע לפני שירדה מעל דוכן העדים נשאלה ד"ר יפעת בן חי שגב, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, על ידי עו"ד תירוש האם חרף טענותיה על פרסומים נגדה בתקשורת, היא עצמה הביעה את דעתה בטוויטר והתבטאה באופן חריף למדי נגד הפרקליטות.

"אמרת שהיו פרסומים רבים שמאז שהתחלת להעיד שנוגעים לעדותך ושתכלית הפרסומים היו על מנת להשפיע על מה שקורה בבית המשפט וזה לא תקין. אני רוצה להציג לך פרסום שנראה ששייך לך, שמר אלי ציפורי טוען שהוא פרסום שלך ואת כותבת כאן ומגיבה לו בזמן העדות שלך פה", אמרה תירוש.

תירוש הציגה בפני בן חי שגב תגובה של חשבון טוויטר הנושא את שמה ולפיו היא עונה על ציוץ ביקורתי של אלי ציפורי נגד הפרקליטות במילים הבאות: "ועדת חקירה ממלכתית". על כך השיבה בן חי שגב: "זאת לא אני, תופעה מוכרת ברשתות החברתיות שישנם אנשים שמפרסמים בשמי אבל זה לא נכון".

עם זאת, נראה כי החשבון דווקא פעיל ומספר מקורות איתם שוחחנו ידעו לספר כי מאותו חשבון הם אף קיבלו תגובות מבן חי שגב. לפניית וואלה! ברנז'ה בנושא השיבה בן חי שגב: "אני לא זוכרת".