ועדת המדרוג מגיבה היום (ראשון) להצעת חוק הרייטינג שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי. דיון בהצעת חוק פרטית של ח"כ שלום דנינו בנושא, צפוי להתקיים מחר בוועדת שרים לענייני חקיקה. בתמצית, לפי הצעת החוק - גורם פוליטי, שר התקשורת, הוא שיקבע את זהות הגוף שימדוד את נתוני הצפייה של כלל הגופים המשדרים בישראל והוא שיקבע את הטכנולוגיה שתשמש לכך. בנוסף, הצעת החוק מחייבת הצגה של נתוני הצפייה לצופי הטלוויזיה "בזמן אמת" בפני צופי הטלוויזיה.
נזכיר: כבר לפני חודש נחשף בוואלה כי המהפכה המשטרית עומדת לחזור לחיינו גם בכל מה שקשור לענף התקשורת. נזכיר: לפני למעלה משנה הציג קרעי את עיקרי חוק השידורים החדש שלו - "הרפורמה" - אשר לדבריו עתידה להוריד את החסמים, לייצר "תחרות אמיתית" ולאפשר גם לשחקנים קטנים לפרוץ לשוק ולהרוויח. לפי תזכיר החוק, היעד העיקרי אותו מנסה קרעי להשיג הוא למעשה ביטול הפיקוח הרגולטורי והעברת הכוח והשליטה לידיי מנגנונים פוליטיים, תוך מתן תמריצים לערוצים המיטיבים הנחשבים לאוהדים את רה"מ כמו ערוץ 14 או לכל הפחות אינם מזוהים כביקורתיים - כמו i24NEWS.
בתגובה חריגה של ועדת המדרוג, המורכבת ממרבית ערוצי הטלוויזיה המסחריים - למעט 14, נכתב כי "הצעת החוק היא חסרת תקדים ביחס בהיקף המעורבות הפוליטית, בניסיון לשליטה בנתונים ובהעדר הזיקה המקצועית והעניינית לתחום מדידת הצפייה בטלוויזיה. אין כל מדינה בעולם המערבי בה הממשלה אחראית או אף מעורבת במדידה ופרסום של נתוני הצפייה. גם במדינות המתאפיינות בדמוקרטיה רעועה, נתוני הצפייה מופקים על-ידי חברות מקצועיות שזה עיסוקן, בדרך כלל באמצעות ועדה המורכבת מנציגי התעשייה, ולא על-ידי הממשלה".
בוועדה אומרים כי אימוץ הצעת החוק צפוי להפוך את ישראל למדינה היחידה בעולם לבד מרוסיה בה קיימת שליטה ממשלתית בגורם האחראי למדידת נתוני הצפייה. התערבות במדידת הרייטינג על ידי הממשלה תפגע בעצמאות המדידה, בשקיפות הנתונים ובאמון שניתן כיום על ידי מפרסמים מבית ומחוץ, לנתוני הפרסום בישראל. בדומה, לא נמצאה כל מדינה בה נתוני הצפייה הרשמיים מפורסמים בזמן אמת על גבי מסכי הטלוויזיה, וממילא לא ידוע לנו על כל רגולציה המחייבת בהצגת הנתונים".
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "נאמר לא אחת כי נתוני המדרוג אינם שקופים, אינם אמינים ולעיתים סובלים מעיוותים חמורים אשר נועדו ליצור מצג של הצלחה ועניין ציבורי בתוכניות שונות בטלוויזיה". בוועדה אומרים כי מדובר באמירה חסרת בסיס. "'נאמר'. מי אמר? מה אמר? מתי אמר? המציע שותק. ולא בכדי. בכך מסתכמת התשתית העובדתית על בסיסה המציע מבקש להכניס את ידה של הממשלה לתחום שהוא כל כולו מקצועי וכלליו נקבעים בשוק הפרטי. כפי שיפורט להלן, שיטת המדידה בישראל היא בהתאם למקובל בעולם. ועדת המדרוג, המורכבת מכלל בעלי העניין בתחום הטלוויזיה בישראל שביקשו להיות חברים בוועדה, הוא ההרכב המקובל ברוב המכריע של מדינות העולם".
זה אינו הפגם היחיד בהצעה שבא לידי ביטוי בדברי ההסבר הדלים להצעה. דברי ההסבר נשענים על טענות שגויות במובהק ביחס לשיטת המדידה הנהוגה כיום בישראל, לדוגמה כי שיטת המדידה הנוכחית אינה מודדת שידורים בפלטפורמות דיגיטליות. בוועדה מדגישים כי מדובר באמירה שגויה. "המערכת המותקנת בישראל היא מהדור המתקדם בעולם ומודדת את הצפייה בכל הפלטפורמות, הן בשידור האנלוגי והן בשידור הדיגיטלי בכל המסכים. דברי ההסבר אינם כוללים נימוק כלשהו מדוע קיים צורך בהצעת החוק - ואינם כוללים כל נימוק המבהיר איזה טעם ראה המציע בשליטה ממשלתית במדידת הצפייה. דברי ההסבר אף אינם כוללים כל התייחסות לצורך ברכיב המרכזי בהצעת החוק - החובה להצגת נתוני הצפייה 'בזמן אמת'".
בוועדה מסכמים: "העדר תשתית עובדתית רלוונטית והסתמכות על תשתית עובדתית שגויה באופן קיצוני מובילים להצעת חוק שככל שתאושר, תוביל לפגיעה במנגנון מקצועי קיים המאפשר למפרסמים לקבל החלטות על בסיס נתונים עובדתיים, להתערבות פוליטית בנושא השידורים ולניתוב כספים פרטיים על ידי גורם הקשור לממשלה".
"מדובר רק ביריית הפתיחה"
גם ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, יחד עם עו"ד אלעד מן מעמותת הצלחה, בחנו את הצעת חוק ועדת המדרוג. מעבר לביקורת הנוקבת על ההצעה, השניים הוציאו תחת ידם חוות דעת משותפת ומציעים כי "הגוף האחראי על המדרוג יהיה חיצוני לממשלה, בלתי תלוי, מוסכם על השחקנים השונים בשוק ושיהיה כפוף לאמות מידה מקצועיות אשר ניתן לאכוף".
עוד כותבים השניים כי "אין כל טעם שרק הגורמים המפוקחים כיום או בתזכיר חוק השידורים ייבדקו, וחישוב המדרוג, וגם המתודולוגיות לחישוב, צריכות להביא בחשבון את כלל שוק התוכן, כולל השחקנים הדיגיטליים והפלטפורמות הבינלאומיות. כדי להפעיל את סמכויות הפיקוח, הבקרה והתקנת הכללים של המועצה המפקחת, יש טעם והיגיון לציידה בסמכות דרישת נתונים וביכולת לעבדם ולפרסמם רק לאחר התממה ובכפוף לשמירת סודות מסחריים של השחקנים השונים. יש אף לקבוע כללי גילוי מחמירים ומקיפים לעניין המתודולוגיה של עיבוד הנתונים בידי המועצה ומי מטעמה, ולאפשר הצגת ראיות סותרות במקרים המתאימים של הסדרה או אכיפה המבוססת על הנתונים האלה. זאת בדומה לסמכויות פיקוח ומעקב של מאסדרים שונים על נתוני שוק ואופן הצגתם".
גם פורום הערוצים הישראליים, הכולל את תאגיד השידור הישראלי כאן, קשת 12 ורשת 13 התייחסו לכוונה לבטל את הוועדה הקיימת: "במקום להתמקד באתגרים העצומים שמולם ניצבת מדינת ישראל בחזית הביטחונית, הכלכלית והחברתית - הממשלה בוחרת להמשיך לעסוק באובססיביות בהשתלטות פוליטית על כלי התקשורת בישראל, דיכוי חופש העיתונות, השתקת ביקורת וכעת גם השתלטות על נתוני הצפייה של הציבור בישראל ושימוש בהם ובכספי המפרסמים ככלי פוליטי".
"פורום הערוצים מזהיר מפני ההשלכות הקשות של הפקעת נתוני הצפייה והפניית כספי מפרסמים פרטיים לצרכים פוליטיים. מדובר בהפיכת הממשלה למעין "אח גדול", המנתב כספים בהתאם לצרכי מקורביה ובהתאם לסוגי התכנים המשודרים שייטיבו עמה. ההשתלטות על כספי המפרסמים הפרטיים לצורך מטרות פוליטיות היא סכנה ישירה לחופש הכלכלי של שוק התקשורת. מדובר בשיטת המדידה המתקדמת והמקובלת ביותר בעולם המערבי, ואין כל סיבה להתערב בנתוני המדידה, אלא לצורך התערבות פוליטית.
"למרבה הצער, מדובר רק ביריית הפתיחה לשלל המהלכים שהממשלה הנוכחית מתכננת להוציא לפועל, בהם חידוש הרפורמה הנרחבת בתקשורת, פגיעה במודל העצמאות הכלכלית של הערוצים, פגיעה אנושה בשוק התוכן והיצירה, השתלטות על התקציבים וכן על המועצות המפקחות".
גם הרשות השנייה שלחה התייחסות להצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה. "אנו סבורים כי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית מהווה התערבות בוטה בשוק הפרסום והמדיה. בהקשר זה נדגיש כי על בסיס הידע שקיים אצלנו ולמיטב ידיעתנו, גם בהשוואה למדינות המערב הדמוקרטיות אין מדינה שבה הממשלה מעורבת בתהליך מדידת הרייטינג של הערוצים המסחריים וכי ועדות המדרוג הן עצמאיות, בלתי תלויות ומוסכמות בין גופי השידור עצמם לבין חברות המחקר והמדידה השונות, ובינם לבין המפרסמים", נמסר.