כאן מהמרים: האם טל ברמן יציל את ספינת החדשות השוקעת

ביום קפוא אחד בשבוע שעבר אירעו במקביל שני אירועים שבקלות ניתן לכנותם מכוננים, בחיי תאגיד השידור הציבורי. אחרי חודשים של נטישת צופים איטית, מהדורת כאן 11 ירדה לקידומת 2 עם שפל של 2.9% צפייה. למחרת, כמעט באופן פלאי, דלף לאתר ynet פרסום לפיו מגיש חדשות 13 טל ברמן עתיד להגיש את מהדורת החדשות המרכזית לצדה של טלי מורנו, שמונתה רק לפני חודש לתפקיד.

הידיעה עוררה מיני-סערה בתוככי כאן 11 (עם הפגנת שרירים של מורנו, שחשה עלבון מהמהלך). זוהי סערה בכוס תה. העובדות הפשוטות והחשובות הן שבניגוד למסך התאגיד - שזוכה לשבחים הודות לסדרות המוצלחות שלו ("טהרן", "שישה אפסים", "האחת" ועוד), מצליח כמעט מדי שבוע להוביל סדר יום ("פגישה" עם רוני קובן, "יהיה טוב" עם עמרי אסנהיים) ובהתאמה זוכה למיליוני צפיות על המסך ביוטיוב - מחלקת החדשות של כאן 11 בבעיה. שלא לומר, צרה.

תקציר מנהלים: מחלקת ("חטיבת") החדשות של כאן 11 הייתה הבטן הרכה של התאגיד מיום הקמתו. את הירושה הזו (שילוב של ותיקי רשות השידור לצד פנים חדשות ובלתי מוכרות לצד ליהוקים משונים ולא תמיד מוצלחים) העביר המנכ"ל המייסד אלדד קובלנץ לזה הנוכחי גולן יוכפז, שלפחות בשנה הראשונה לכהונתו בחר שלא לבחור (למעט באיילה חסון, אליה נגיע בהמשך).

ואז באה המלחמה, וחידדה כי לא מדובר בבטן רכה, אלא בבעיה של ממש.

החל מה-7/10 בשנת 2023, התגבש סדר צפייה חדש עם מאות אלפי צופים (קרוב למיליון) שנטשו את הרשתות והסטרימיניג לטובת משדרי החדשות בציפייה לקבל דיווחי אמת על המלחמה, החטופים, הטילים מאיראן וההרוגים. מאסת הצופים האדירה הגיעה רובה ככולה לקשת 12 שהתבררה כעוגן ראשי לציבור הישראלי בעתות משבר. זאת בניגוד לאירועים קודמים בעלי אופי לאומי - חדשות 13 וביתר שאת כאן 11 שלראשונה חדלו מלהיות עבורם כתובת. עבור השידור הציבורי - שיוקרתו נשענת על דיווחיו האמינים וההיסטוריה - המכה הייתה צורבת יותר: למרות המלחמה, והעלייה הדרמטית בעוגת הצפייה, מהדורת כאן 11 רשמה ממוצע של 4.5% בשנת 2024 לעומת 5.1% בשנת 2023 - הירידה החדה ביותר (קשת וערוץ 14 בכלל עלו) מבין מהדורות החדשות. מאז תחילת 2025 המצב רק החמיר. מספיק לראות את ההשוואה (גרף ראשון) בין פברואר השנה לזה של שנה שעברה, במסגרתה כל המהדורות עלו מלבד אחת - כדי להבין: משהו במהדורת החדשות של כאן 11 לא דופק.

זאת ועוד, בשל התארכות המערכה ואופייה הדינאמי והבלתי צפוי, הערוצים נאלצו השנה לגנוז לא מעט תוכניות, חלקן לנצח, וגם באלו שלא נגנזו - התקשו לקיים רצף שידורי הכרחי כדי להביא מאסה של צופים. התוצאה: משדרי החדשות ברובם הובילו את הצפייה והדגישו את נחיתות כאן 11 בזירה. כשלוקחים בחשבון את היות מהדורת כאן משודרת ברצף וללא פרסומות - המצב נראה אקוטי.

הכישלון הוא תמיד יתום, אבל לבטן הרכה של התאגיד יש כמה אחראים. בבסיסה עומדות הבעיות המוכרות של כאן 11, בראשן חוסר המוכרות של עיתונאי התאגיד על המסך (תוצאה של תקרת זכוכית על הוצאות שכר שמקשה על גיוס טאלנטים), והקושי בהובלת סדר- יום הן בדיווחים והן בסיפורים. למעשה, מלבד מיכאל שמש והכתב המדיני סולימן מסוודה - שגם הם עולים לכותרות לרוב בגלל מאבקם בדובר ראש הממשלה, וההפך - קשה להצביע ולו על כתב אחד במהדורת כאן כעל בולט או משמעותי בתחום הסיקור שלו.

לכל אלו יש להוסיף את הנטישה של השבועות האחרונים מכאן 11 לערוץ החדשות i24news. מדובר בתנועה חד-צדדית החוצה שרק לאחרונה מתאזנת עם מספר גיוסים חדשים של מנכ"ל החטיבה ליאור לנדברג, בעיקר מחדשות 13 בה עבד, אך גם מקשת 12. כך או כך, תזוזות תזיזתיות עשויות להזרים דם חדש למערכת, אך גם מייצרות תחושה של אי סדר ופוגעות בזיכרון הארגוני.

אלא שבזאת לא מסתיימות הבעיות. גם ב"ליד", המהדורה המקדימה למרכזית, מצבו של התאגיד הורע. שינויים אצל המתחרים והפיכת הרצועה למזוהה פוליטית בכלל הערוצים, הובילו להיעדר בידול של איילה חסון, הליהוק הראשון של יוכפז, שהפך לחרב פיפיות. חסון עדיין מביאה נתונים גבוהים יותר מאשר היו שם לפניה, אבל בשבועות האחרונים היא ניצבת באופן קבוע בתחתית הטבלה ברצועה.

מספיק לצפות בנתוני הצפייה מתחילת 2025: מדובר ברצועה היחידה מבין כלל הערוצים שפניה למטה. עד כדי כך השילוב של חסון והפלטפורמה של כאן 11 הפך בעייתי - שחסון מביאה פחות מפעילת הליכוד לשעבר וכיום המגישה יערה זרד, שם שעבור רוב הצופים אינו אומר דבר.

נתוני הצפייה הדועכים של חסון בוודאי מחדדים את הדילמה הקיימת גם ככה בהנהלת התאגיד, כיצד לפרק את המוקש הזה - שעה שהפכה לפיגוע אסטרטגי כמעט יומיומי עבור מנהלי החברה - מבלי להתפוצץ יחד אתו.

בלית ברירה, ותחת חרב הסגירה, הפוקוס המקצועי של המנכ"ל יוכפז, עד כה התקיים בעיקר בזירת ניסיונות הבלימה של קרעי, ובצדק. גם ברקע החלוקה הארגונית ועצמאות החטיבה - זירת החדשות, שלפני למעלה מחצי שנה נכנס אליה לנדנברג - נותרה מופקרת.

ההערכה היא שבאמצעות ברמן, בכאן 11 ינסו לשבור את המטריצה המוכרת שהפכה לברירת המחדל הישראלית: מגישות מעונבות וממלכתיות, כמעט גנריות, שספק אם הציבור בכלל מבחין ביניהן - ולשוות למהדורה בהגשתו אופי "פחות מכופתר" בצלמו. לא מן הנמנע שבהמשך ינסו בכאן 11 לשבור מוסכמות נוספות כמו קיצור אורך המהדורה וכיוצ'.

אלא שבליהוק המפתיע הזה יש גם ממד לא מבוטל של הימור: למרות דמותו החביבה, ברמן לא נתפס כמגיש מהשורה הראשונה, וגם לא הוכיח עד כה הישגים יוצאי דופן בגזרות הצפייה שהוביל. הוא לא נחשב לאישיות בעלת דעות נוקבות או יצירתיות בנושאים שעל סדר היום, ולמעשה כלל לא ברור אם המילה עיתונאי - בוודאי במושגה המקובל - רלוונטית עבורו. ייתכן ודווקא בכך רואים בתאגיד את סוד קסמו. מצד שני, הנה היתרון המרכזי של המפסידים - אין להם מה להפסיד.