לקראת סוף הקדנציה, שר התקשורת שלמה קרעי מבסס את ההשתלטות על מוקדי הרגולציה של הטלוויזיה בישראל. ועדת דותן לאישור מינויי בכירים בשירות הציבורי אישרה את המיועדת מטעמו לתפקיד יו"ר מועצת הרשות השנייה ד"ר יפעת בן חי שגב. האישור כפוף לשלושה חודשי צינון, כך שבפועל בן חי שגב, שפרשה לפני כחודשיים מדירקטוריון חדשות 13, תוכל להתמנות לתפקיד כבר בחודש הבא, אחרי אישור ממשלה סופי.
ועדת דותן בודקת את המינויים רק בהיבט של עמידה בתנאי סף, בהם עומדת בן חי שגב במלואם. היא בעלת השכלה אקדמית נדרשת ורלוונטית, וכיהנה במספר תפקידים בענף, ביניהם כיו"ר מועצת הכבלים והלווין וכיו"ר ועדת המידרוג, שמבססים ניסיון והתאמה מקצועית. אלא שבשנים האחרונים זיקתה הפוליטית לקרעי ולליכוד הפכה למובהקת, כשברקע לא מעט התבטאויות ופעילויות שלובשות אופי של ניגודי-עניינים אפשריים.
קרעי, נזכיר, המליץ עליה לתפקיד דירקטורית בדואר, מספר חודשים טרם ההפרטה. ההמלצה הגיעה לאחר ששינתה את עדותה במשפט נתניהו, אך במשרד התקשורת ובסביבתה הכחישו קשר בין הדברים. נזכיר: בן חי שגב שימשה כעדת מפתח בתיק 4000 שסייעה להגנה של ראש הממשלה במהלך עדותה: בתפקידה כיו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, במרץ-יוני 2015, טיפלה בבקשה לאשר את עסקת מיזוג בזק-יס שהייתה חלק מתיק 4000. על פי עדותה ברשות לניירות ערך, היו אליה פניות מצד משרד התקשורת להאיץ את אישור העסקה, שבהן נאמר שהן לבקשת נתניהו. לעומת זאת, בעדותה במשפט, ביקרה את הפרקליטות על אופן חקירתה ("גזלייטינג" ו"הטעיה") והעידה שלא היו עליה לחצים לאשר את העסקה. הפרקליטות ביקשה להכריז עליה כעל עדה עוינת. הבקשה נדחתה על ידי השופטים, אך ניתן אישור לחקור אותה בחקירה נגדית.
לימים, אמרה בראיון ראשון מאז העדות בפודקאסט "תיקטוק" של המכון הישראלי לעיתונות ותקשורת כי "נתניהו לא עשה משהו ששרים אחרים לא עשו, וכדאי שתתחילו להפנים את זה בתקשורת". אגב, באותו ראיון לא הצליחה לספק בן חי שגב, בעלת דוקטורט לתחומי הטלוויזיה, דוגמא לערוץ טלוויזיה נוסף בעולם שזינק תוך שנה בעשרות אחוזי צפייה בדומה לערוץ 14.
עוד אישרה היום הוועדה מועמדים למועצת הרשות השנייה, שחלקם הגדול תומכים של הליכוד ושל נתניהו. בין השמות: הפעילה עו"ד כינרת בראשי, המגישה ב"אולפן הפתוח" המלווה את משפט ראש הממשלה מנקודת מבטו ומצדד במסריו, וחיים שיין - בעבר כותב בעד ראש הממשלה בעיתון ישראל היום. היו"ר המכהן, מרדכי מרדכי, לא נכלל ברשימה.
מועצת הרשות כוללת 15 נציגי ציבור שנבחרים לארבע שנים ואותם ממנה שר התקשורת. המועצה, שכבר כיום נחשבת לנרפית וחסרת שיניים, אמורה לפקח על פעילות הרשות השנייה. הרכבה, כך לפי החוק, אמור לשקף את מגוון הדעות בישראל ולהיות מבוסס על ניסיון ואוריינטציה תקשורתית.
מרבית השמות ברשימה שהציג קרעי להחליף שלושה חברי מועצה שפרשו לאחרונה. כמעט לאף אחד מהם אין ניסיון או משקל סגולי רחב בתחום התקשורת. חלקם, כאמור, אף נושאים עמם פוטנציאל לניגוד עניינים.
מועמד נוסף, המיועד על ידי קרעי לתפקיד יו"ר מועצת הכבלים והלווין, הוא זיו מאור, פעיל ליכוד וחוקר לשעבר בפורום קהלת. ניסיונו של מאור בתקשורת מסתכם בעריכת חדשות והגשה ברדיו "גלי ישראל" - המזוהה עם ראש הממשלה, בה הגיש תוכניות לצד יאיר נתניהו. בנוסף, כתב מאור מעת לעת מאמרי אורח בעיתון דה מרקר. לא ברור איך יוכל מאור לפקח על תחנות הרדיו שכן הוא עובד בתחנת רדיו, אולם זו נחשבת לבעיה הקטנה במינויו. למאור זיקה ישירה עם שר התקשורת, עליה הצהיר בעבר, דבר שלא מנע מקרעי למנותו גם כנציג ציבור במועצת הכבלים והלווין.