הבית של השר: מי אמר שגנץ לא יודע לעשות פוליטיקה?

באיחור של כחצי שנה, הודיע השבוע שר הביטחון, בני גנץ, שיקים ועדת איתור למפקד גלי צה"ל הבא. ההודעה הגיעה אחרי שנדחק משפטית לפינה, ונאלץ להשיב לדרישה שהגישה בעניין עמותת הצלחה. העמותה, שהייתה כפסע מעתירה לבג"צ בנושא, פנתה בכתב אל שר הביטחון ואל היועץ המשפטי לממשלה, בדרישה להקמת ועדת איתור מסודרת והבאת מינוי מפקד קבע לתחנה.

כפי שהערכנו כאן כבר לפני כארבעה חודשים, גנץ הבין שלא יצליח לסגור את התחנה, ואולי אף חמור מכך - ידע מראש שהתחנה לא תיסגר, והשתמש באיום הסגירה רק כדי להשתיק ולאיים על קולות פוליטיים, רובם תומכי נתניהו והימין, שהתחזקו והלכו בשנים האחרונות בתחנה הצבאית. וכך - תוך חצי שנה הספיק שר הביטחון להפוך את רעיון "הסגירה הדרמטית" (וההרמטית) שעליו הכריז בחגיגיות, ל"הוצאה של התחנה אל מחוץ לכותלי משרד הבטחון", ומשם ל"תכנית עבודה", ואחר כך ל"אופציה מועדפת" ואז ל"אופציה" בלבד - עד שלבסוף הוחלט על גניזת הרעיון (עד הפעם הבאה, כמובן).

ההודעה על גניזת הרעיון לסגירת גל"צ מחזקת שאלות שעלו בוואלה! ברנז'ה כבר עם מינויה של גלית אלטשטיין למלאת מקום מפקד התחנה בתחילת חודש ספטמבר. מה שנראה היה אז כצעד חפוז של גנץ, בדיעבד התברר שייתכן שהושקעה בו מחשבה פוליטית: אם גנץ ממילא לא התכוון לסגור את התחנה, האם הוא התבטא פומבית שבכוונתו לסגור אותה, רק כדי שיוכל למנות מינוי אישי זמני מהיר, בדמותה של אלטשטיין, שאותו יוכל להפוך אח"כ כמעט בטבעיות עם וועדת איתור או בלעדיה למינוי של קבע? שהרי ברגע שגנץ הודיע על סיום תפקידו של המפקד הקודם, שמעון אלקבץ, ועל כוונתו לסגור (או לשנות את ייעודה) של התחנה הצבאית, הוא וצוותו יכולים היו להעריך שמעט מאד מעומדים יבקשו לשמש כממלאי מקום עד שיוחלט להוציא אל הפועל את סגירת התחנה. איש לא רוצה לשמש קברן. כך יכול היה גנץ למנות את אלטשטיין, שתבוא כעת לוועידת האיתור עם יתרון מובהק על פני כל יתר המועמדים של אחת ש"כבר נמצאת ממילא בתפקידה", כשעתיד התחנה כבר אינו לוט בערפל (עד הפעם הבאה, כמובן).

על פי גורמים בתחנת השידור הצבאית - המתווך העיקרי שפעל מול גנץ מאחורי הקלעים לקידום מינויה של יוצאת התחנה, אלטשטיין, הוא מפקד גל"צ לשעבר וכיום היועץ אבי בניהו. אלטשטיין עבדה תחת בניהו, כעורכת בכירה וכראש מחלקת חדשות, כשהאחרון שירת כמפקד גל"צ. בניהו צייץ השבוע כי לבת טיפוחיו יש את כל הכישורים לעמוד בראש התחנה. ייתכן שהוא צודק, אבל זו כלל אינה השאלה.

השאלה היא האם המינוי, ככל שיהפוך למינוי קבע, נעשה באופן תקין. הרושם שנוצר - החל מההשמטה המכוונת בהודעת משרד הביטחון על מינוי אלטשטיין למפקדת זמנית, מה יהיה פרק הזמן למינוי? דרך היעדר השקיפות באשר לשאלה מדוע אלטשטיין ויתרה על תפקיד יציב כראש מערכת החדשות של העיתון כלכליסט בעבור שלושה חודשים בגל"צ בלבד? כל אלו, יצרו תחושה לא נוחה של חוסר שקיפות במקרה הטוב, ודריסת כללי מנהל במקרה הפחות טוב.

לכל אלה צריך להוסיף את העובדה שקשה לחמוק מכך שאלטשטיין "סיפקה את הסחורה" לממניה בחודשים הספורים שבהם היא יושבת על כיסא ממלאת המקום - היא קיצרה את תוכניתו של יעקב ברדוגו (בתחנה אומרים כי התוכנית הוחזרה למתכונתה המקורית), אויבו הגדול של גנץ בתקשורת, והוחלט על סיום תפקידו של ראש מערכת החדשות, אמיר איבגי (שכבר אמר בעבר בריאיון לידיעות אחרונות: "אם היה יותר אמיר איבגי בתקשורת, נתניהו לא היה מגיע לחקירות").

השינויים והמינויים של מפקדת זמנית צובעים גם הם את המהלך כולו בצבעים פוליטיים: סיום תפקידו של איבגי ומינוי העיתונאי אילן ליאור, בוגר התחנה, לראש מחלקת החדשות, הלב הפועם של גל"צ - בעייתיים בלשון המעטה. לא ראוי שמינוי זמני יקבל החלטות משמעותיות כאלה לעתיד התחנה, מבלי שברור לו (או לה) שהוא זה שיתמנה למנוי קבע בסופם של דברים. מדובר בהתנהלות של חצר ביזנטית שאם הייתה מגיעה בקדנציה הקודמת מסביבת נתניהו, כבר הייתה מזמן מוציאה מצעד דגלים שחורים ליפו.

ועכשיו נשאלת השאלה מי בכלל יגיש את מועמדותו לתפקיד מפקד התחנה בנסיבות שנוצרו? האם עיתונאים מוערכים ובעלי רקורד מתאים בכלל ירצו להתחרות על תפקיד במשחק הזה? כזכור, לפי הפרסומים, לוועדת האיתור הקודמת בשנת 2017 ניגשו מלבד מפקד התחנה הנבחר שמעון אלקבץ, גם יו"ר מועצת הכבלים והלווין לשעבר יפעת בן חי-שגב, אז סמנכ"ל הדיגיטל של RGE וכיום עורך אתר וואלה! ערן טיפנברון, מנהל רשת ב' לשעבר צ'יקו מנשה, ולשעבר מנהלת התוכניות בגל"צ מאיה להט-קרמן.

לצד אלו מוזכרים כמעט תמידית כראויים לתפקיד גם עורכת התוכנית "זמן אמת" טלי בן עובדיה, הפרשן הצבאי של חדשות 13 אלון בן דוד ואפילו שמות חדשים שצצו רק לאחרונה כמתחרים של אלטשטיין לתפקיד בימים בהם חרב הסגירה עליה הונף - אשת התחנה הוותיקה טלי ליפקין שחק והכתב הצבאי טל לב-רם.

הגילויים המטלטלים בשנים האחרונות על דריסת הרגל של הפוליטיקאים בכלי התקשורת הציבוריים והמסחריים בישראל, מחייבים להעביר גם את שיטת בחירת מפקד גל"צ שינוי יסודי - יש להקים ועדת איתור בלתי תלויה, בניגוד לוועדות האחרונות שמונו על ידי שר הביטחון ומקורביו, ובאורח פלא הוציאו תחת ידן המלצות שתאמו באופן מלא את כוונותיו הראשוניות למינוי מפקד התחנה.

ומעל כל אלו מרחפת השאלה הפוליטית, מה יעלה בגורל התחנה אם בבחירות הבאות יחזרו השלטון (והשליטה בתחנה) לידי הליכוד - האם השינויים שמוביל גנץ לא יחזרו כבומרנג לתחנה, שתאלץ לעמוד שוב בסכנת סגירה?

כשברקע כאן רשת ב' שנוחלת ניצחון מובהק על גל"צ בקרב על המאזינים, ועם נשיפה בעורף של תחנות אזוריות, שמשתלטות בהדרגה על משבצת האקטואליה ומובילות בסדר היום החדשותי הלאומי - כלל לא בטוח שהפתרון הזה הוא לא מוצא הכרחי של כבוד.