בניכוי התעמרות והדחות, "כאן" חוגג 5 שנים ויש לו במה להתגאות

המנכ"ל קובלנץ הודח, אבל תאגיד השידור מציין חצי עשור עם רשימה של הצלחות: חירות פוליטית, מעבר לעולם דיגיטלי ותכנים שמושכים את הקהל הצעיר ונמכרים אל מעבר לים. לכבוד יום ההולדת, קברניטי הערוץ ומומחי טלוויזיה מנתחים את השינויים

קיץ ברבנר
15/05/2022
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי- הטיפול בנטרדות מיניות בתאגיד השידור הישראלי כאן (יח"צ)

תאגיד השידור הישראלי חוגג חמש! בתום חצי עשור של שידורים נראה כי "כאן" הצליחו לעשות מה שרשות השידור לא הצליחה לעשות במשך כמה עשורים - להפוך את השידור הציבור בישראל לרלוונטי, עדכני וצעיר, להנפיק תוכניות שזכו להצלחה בינלאומית, ובמקרים רבים (גם אם זה לא מתבטא בנתוני הרייטינג) לעקוף את כמות צופי השידורים המסחריים.לצד ההצלחות הגדולות, נאלץ התאגיד להתמודד עם אם אתגרים לא פשוטים, איום סגירה תמידי המרחף מעל ראשו, עמידה בפני לחצים פוליטיים, מאבקים פנימיים ופרשות של התעמרות בעובדים. לכבוד התאריך החגיגי בדקנו עם מנהלי הערוץ, כמו גם חוקרי טלוויזיה ותרבות, איך הפכה העגלה המקרטעת של רשות השידור לרכב הכי צעיר ומגניב בשכונה התקשורתית.

מאז הקמתו, רבים המערכת הפוליטית רצו להשפיע על אופיו של התאגיד, ואם לא הצליחו - לסגור אותו. זכורה במיחד היא אמירתה של שרת התרבות לשעבר, מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט, מה נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים?". לאת עטה, נראה כי התאגיד, בהובלתו של המנכ"ל אלדד קובלנץ, הצליח לעמוד בשלל הלחצים שהופעלו עליו, מבלי ששולטים בו. בהתייחס ללחצים ולטענות אומר קובלנץ' ל"מעריב אונליין" - "מאז הקמתנו קמו לכלותנו. נמשיך להצטיין, לשפר ולתקן. רק התחלנו".

עוד בוואלה!

‏אוקראינה ניצחה את האירוויזיון, אבל חתונמי גנבה את ההצגה

לכתבה המלאה
"התאגיד אינו נסמך על פרסומות, החשיבות של הרייטינג בזמן אמת עבורנו היא פחותה ביחס לרצון שלנו להביא את התכנים שלנו לחשיפה מקסימלית"

"אחת הסיבות להצלחה של התאגיד טמונה במבנה שלו", אומר דוד ורטהיים, עורך וואלה ברנז'ה. "גלעד ארדן, שהעביר את הרפורמה וסגר את רשות השידור, ניסה למנוע תלות פוליטית בזהות המנכ"ל, וההוראה הייתה שהמנכ"לים ייבחרו באמצעות ועדה מיוחדת, ולא על ידי שר התקשורת. זאת אומרת שהפוליטיקאים פחות יכולים להכתיב את זהות הבכירים, מה שיוצר פחות פוליטיזציה, מה שיכול ליצור מערכת טלוויזיונית וחדשותית טובה יותר".

"המטרות שלנו מאוד שונות מהגופים המסחריים", מוסיפה סמנכ"לית כאן 11, טל פרייפלד. "הם צריכים למקסם הכנסות מפרסומות ומכוונים לתוכן שיביא הרבה צופים בזמן אמת, ברגע נתון, למסך הטלוויזיה. והתאגיד אינו נסמך על פרסומות, החשיבות של הרייטינג בזמן אמת עבורנו היא פחותה ביחס לרצון שלנו להביא את התכנים שלנו לחשיפה מקסימלית. זה מאפשר לנו להפיץ את התכנים הללו במגוון פלטפורמות וצורות ולהגיע לקהל שלנו בזמן, במקום ובאופן המתאימים להם. עם זאת, ברור שהתאגיד הכניס עוד תחרות לשוק וזה טוב מכל הבחינות. ההצלחה של תכני התאגיד, מכל הז'אנרים, הפרסים הרבים וההכרה הבינלאומית לה אנחנו זוכים, מדרבנים גם את גופי השידור האחרים לנסות ולייצר תוכן טוב יותר".

צל על המורשת, ועדיין יומולדת. אלדד קובלנץ(צילום: ראובן קסטרו)

מהפכה דיגיטלית

ורטהיים: "הרייטינג לא באמת עלה בהרבה לעומת רשות השידור, אבל התחושה היא שהם מקבלים עבור אותו רייטינג מוצר הרבה יותר איכותי ובמובן הזה הם עשו את שלהם"

"סיבה נוספת להצלחה היא ההחלטה של קובלנץ להתמקד בדיגיטל", מוסיף ורטהיים. "קודם כל, כי לשם מתקדם העולם, וגם כי זה נתן לו תשובה טובה לכך שנתוני הרייטינג לא עלו בהרבה מאז הקמת התאגיד. במובן הזה הוא עשה דבר נכון. דבר נוסף הוא ההחלטה להשקיע בסדרות איכות, ובשיווקן לעולם, כמו ב'טהרן' ו'שעת נעילה', הוא יצר תדמית של איכות וניצחון, וזה דבר מאוד חשוב. הרייטינג לא באמת עלה בהרבה לעומת רשות השידור, אבל התחושה היא שהם מקבלים עבור אותו רייטינג מוצר הרבה יותר איכותי ובמובן הזה הם עשו את שלהם".

"התאגיד בולט מאוד בפעילות שלו בדיגיטל ובתוכניות הטלוויזיה שלו שזוכות להכרה והערכה. אלו תחומים שפחות בלטו ברשות השידור", מוסיף אליאב גוטמן - דוקטורנט באוניברסיטת בר אילן בתוכנית למדע, טכנולוגיה, וחברה, ומתרגל במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. "בדיגיטל התאגיד פועל לפי אסטרטגיה של 'דיגיטל תחילה', שם עולים התכנים קודם כל לפלטפורמות בדיגיטל (יוטיוב, אתר, אפליקציה) ונותנים לקהל את החופש להחליט בעצמו איפה ומתי הוא יצפה בתוכניות של התאגיד.

"כלומר התאגיד מכריז כי יותר חשוב לו שייצפו בתכנים שלו ופחות חשוב לו איפה צופים בתכנים שלו. זה שהתאגיד מעלה את רוב התוכניות שלו ליוטיוב (יוצאות דופן הן "שעת נעילה" ו"טהרן", בגלל שמכרו את זכויות השידור שלהן ל-HBO ואפל בהתאמה), זה עוזר להם מאוד בחשיפה לקהל. אם מישהו רוצה לצפות בתוכניות של קשת או רשת, הוא צריך להיכנס לאתר או לאפליקציה שלהם ולצפות בפרסומות, כלומר הצופה צריך לעשות כמה צעדים כדי להגיע לתוכן. לעומת זאת אם הוא ירצה לצפות בתוכניות של כאן, הוא רק צריך לחפש ביוטיוב, אפילו לא יהיו לו פרסומות. התאגיד למעשה לוקח כמה צעדים כדי להגיע לקהל, וככה לקהל יותר נוח להגיע לתוכניות של 'כאן'. קובלנץ' כבר השתמש באסטרטגיה דומה בזמן שהיה מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית, וזה העלה קרנה של החינוכית מחדש, והוא פעל בחוכמה שהביא את האסטרטגיה הזאת לתאגיד. התאגיד גם מייצר סרטונים מקוריים ליוטיוב ולרשתות החברתיות, ולא רק 'גוזר' קטעים קצרים ששודרו קודם בטלוויזיה. יכול להיות שבעתיד הקרוב נראה גם את רשת וקשת מייצרים יותר סרטונים מקוריים שייחודיים לדיגיטל".

יותר חשוב שיצפו, פחות איפה. "טהרן" באפל טי וי(צילום: אפל טיוי פלוס, כאן)

ריאליטי עם מודעות עצמית

המהפכה הדיגיטלית שהציג התאגיד בשידור הציבורי כמובן לא הייתה מספיקה אם היא לא הייתה קשורה עמוקות גם לתכנים המשודרים. פרייפלד תולה את הצלחתו של הערוץ בין השאר בחוק עליו הוא מבוסס: "ההשקעה בהפקות מקור היא חלק מתפקידנו כגוף שידור ציבורי, חוק התאגיד מבטיח סכום ייעודי שיוזרם לתעשייה המקומית לטובת הפקות דוקו, דרמה ותרבות. התקציבים המופנים, בהתאם לחוק, לתעשיית התוכן מאפשרים ליוצרים ולמפיקים הישראלים המוכשרים להביא את הכישרון שלהם לידי ביטוי, לחדש ולהעז. אנחנו מקבלים כמות גדולה מאוד של הצעות שגדלה ומשתבחת מדי שנה, ומנסים לבחור ולפתח קשת רחבה של פרויקטים וליצור תמהיל עשיר ומגוון".

"ההצלחה הכי מובהקת של גישת ה'דיגיטל תחילה' היא 'סליחה על השאלה' שהביקורות היללו וקהל גדול צפה בה - כולל הרבה מאוד צעירים -יותר ביוטיוב מאשר על מסך הטלוויזיה", מוסיפה ד"ר עלינא ברנשטיין, חוקרת ומרצה לתקשורת בביה"ס לתקשורת המסלול האקדמי המכללה למינהל. "דבר דומה קרה עם 'בואו לאכול איתי'. אחרי כן באו תכנים דוקומנטריים גם סדרות דרמה שהצליחו מאוד בארץ וגם נמכרו לחו"ל. הייתה להם הזדמנות אמיתי לעשות 'אתחול', לחשוב הרבה שנים קדימה בד בבד עם רצון להתבלט מהר, וזה התאפשר דרך הפלטפורמות האלה ותוך פנייה לקהלים צעירים שממש לא היו מזוהים עם ערוץ 1. 'בואו לאכול איתי' הוא דוגמה מצויינת למה התאגיד יכול לעשות בשונה מהערוצים המסחריים ובכל להוות להם אלטרנטיבה, זה כן סוג של ריאליטי - שזה ז'אנר שממש לא צריכים עוד ממנו - אבל עם מודעות עצמית והומור.

"במבט לאחור אפשר לראות שבעצם התאגיד מייצר תכנים, בכל הז'אנרים, שלגמרי ממלאים את התפקיד שאמור למלא ערוץ שידור ציבורי כמו ה-BBC בבריטניה שבדמותו קם לפני הרבה שנים הערוץ הראשון. הפרסים הרבים שבהם הוא זוכה והעובדה שתכנם שלו נקנים על ידי גופי שידור בחו"ל הם הוכחה לאיכות של התכנים. עוד היבט חשוב הוא העובדה שהתכנים האלה ואחרים יצרו הרבה מאוד שיח ציבורי סביבם מה שכמובן מביא צופים נוספים. בתכנים של התאגיד יש ייצוג של חלקים באוכלוסייה שמקבלים הרבה פחות ייצוג בגופי תקשורת אחרים, וזה עולה בברור כשמודדים את הנושא הזה. כמה זה משפיע על הצפייה בו? אני לא יודעת, אבל בטוח שברמה החברתית יש לזה חשיבות"."התאגיד השקיע יותר מ-300 מיליון שקלים על הפקות מקור", מוסיפה נועה מזרחי, עורכת תוכן ומבקרת תרבות וטלוויזיה.

"על המסך נצפות סדרות בעלות תוכן איכותי, חינוכי, שונה ומשודרג. ניתן לומר אפילו פטריוטי במידה מסויימת, שמציג גם את הפלורליזם התרבותי, משקף ומדגיש את המורכבות של החברה הישראלית. כאן 11 מצאה בידול משמעותי מערוצים מסחריים מתחרים, אשר משקיעים לרוב רק בריאליטי קנוי לרוב עם ניחוח אמריקאי ומנסים להתאים אותו לקהל הישראלי, וכידוע אמריקאים אוהבים טראש זול. הצופים רוצים אסקפיזם אמיתי ללא דאגות ומחשבה ופונים לערוצים המסחריים, אך הם לא רוצים להפסיד אסקפיזם עם ערך חשוב ולמידה."כאן 11 הצליח להתעלות עם התוכן ולייצר תוכן שלא מזלזל באינטליגנציה של הצופה, ואף מאתגר אותה עם תכני מקור שיש בהם סיפור אמיתי עם אמירה ומבטאים את הדעות השונות באופן כמעט שוויוני לחלוטין. כל קהל הגילים שנמצא בין ילדים למבוגרים מאוד מצא בית חדש שמספק לו חומר הולם לצפיה ומחשבה. מה שעזר לתנופה של הערוץ הוא השינוי בזפזופ הליניארי של הערוצים 11, 12, 13, 14 מה שהביא לחשיפת הצופים לערוץ ואת הסיכוי לגרום להם להנות מהתוכן ולהשאר לצפות".

סוג של אלטרנטיבה. "בואו לאכול איתי"(צילום: צילום מסך, כאן 11)

החדשות לא ממש תחילה

"מכונה מיומנת ומשומנת כמו 'חדשות 12' הרבה יותר קל לה להביא חדשות מסדר גודל בינוני ולקבל תהודה, ו'כאן' צריכים לעבוד חזק יותר כדי להיכנס למעגל"

כשהמילה "כאן" בתוספת הצלילים שמתנגנים על רקע הלוגו עולים בראשינו, לרוב נחשוב על תוכניות מצליחות כמו "טהרן", "קופה ראשית" או "סליחה על השאלה". משדר החדשות של "כאן" לעומת זאת, לצד סדרה של הצלחות וחשיפות, הוא לא מהמזוהים ביותר עם המותג. ורטהיים מנסה להסביר את הפער: "לחדשות יש הרגלי צפייה שהם הרבה יותר קשים לשינוי מאשר הפריים טיים ושאר הרצועות, בגלל שחדשות נתפסות כמשהו עם ערך מוסף מעבר לשואו. אחת ההחלטות של התאגיד הייתה לקחת צעירים ולרפרש קצת, ומטבע הדברים צעירים הם פחות מוכרים ופחות מושכי קהל, מה גם שהעובדה שהמותג 11 היה כל כך חלש בשלט, הייתה חזקה יותר מכל מה שהם היו יכולים לעשות. יש אחריות על חברת החדשות, חטיבת החדשות שכנראה לא סיפקה מספיק את הסחורה כמו שרצו לספק, וכאן זה כבר קשור לאופי החדשות שהם מביאים - הקושי להוביל סדר יום, כמובן שמכונה מיומנת ומשומנת כמו 'חדשות 12' הרבה יותר קל לה להביא חדשות מסדר גודל בינוני ולקבל תהודה, ו'כאן' צריכים לעבוד חזק יותר כדי להיכנס למעגל".

"מבחינת מהדורת החדשות, 'כאן 11' היתה מוגבלת מאוד בבחירות שלה", מוסיפה מזרחי. "החל מבחירת העובדים, הציבו שם אולטימטום על כל דבר, העובדים הוותיקים מרשות השידור דרשו שכר גבוה. החלק הזה נשאר ממלכתי כשהיה וארכאי כשהיה, כאשר נותרו בו עובדים מרשות השידור המיושנת וכל השאר, פרשנים וכתבים פחות מוכרים. אף על פי שנהנו מהתקציב הגבוה ביותר, לא הצליחו להתרומם. נראה כי בזמן שלטונו של נתניהו הפוליטיקאים הבולטים בחרו בערוצי התקשורת המסחריים על פני 'כאן'. קובלנץ מנכ"ל התאגיד הוא לא איש אמון של אף פוליטיקאי. הוא לא מריונטה של בעלי אינטרס".

"חשוב להבין על מה אנחנו מסתכלים שאנחנו אומרים 'להטביע חותם', בדר"כ הכוונה לאייטם שזוכה לחשיפה גבוהה, או לכתבה שזוכה לתשומת לב בגופי החדשות המתחרים ועושים לה פולו-אפ. בזה אולי התאגיד פחות בולט, אבל אם נסתכל גם על קשר מול קהל, המצב של התאגיד דווקא טוב", מסייג גוטמן. "בגלל שכאן חדשות מייצר תוכן מקורי לפלטפורמות הדיגיטל (סרטונים בלעדיים, פודקאסטים), הם מצליחים למשוך שם קהל יותר גדול. ערוץ היוטיוב של כאן חדשות עם כ-415 אלף מנויים, לעומת זאת חדשות 13 עם כ-103 אלף מנויים, וחדשות 12 עם כ-98.1 אלף מנויים.

'כאן חדשות' גם זוכים ליותר אמון בקרב הציבור, בנובמבר 2021 וואלה ברנז'ה והקונגרס הישראלי ערכו סקר שבחן את עמדות הישראלים כלפי התקשורת, שהנסקרים נשאלו על מי ממהדורות החדשות הם הכי סומכים, כאן 11 הוביל בפער (50%) בהשוואה לחדשות 12 (25%) או חדשות 13 (22%). אז יכול להיות שהתאגיד לא מטביע את חותמו במדדים הקלאסיים, אבל גם יכול להיות שבתאגיד החליטו 'לשחק את המשחק' בצורה שונה ולבלוט במקומות אחרים, מתוך תקווה שהם גם אולי יצליחו לשנות את חוקי המשחק במעט".

סגנית מנהל חטיבת החדשות של "כאן", אילאיל שחר ליס, עונה לטענות: "מערכת כאן חדשות היא מערכת חדשותית של השידור הציבורי וזאת החוזקה שלנו. יש לנו את היכולת לעסוק ולחקור פינות נסתרות בשלל תחומים מבלי שגורם מסחרי כזה או אחר מגביל את החופש העיתונאי שלנו. מהקמת התאגיד נשות ואנשי כאן חדשות הביאו חשיפות בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה, בתחום המדיני והביטחוני, בחינוך וברווחה שהדהדו בכל כלי התקשורת הישראלית והעולמית."לדוגמא, מגישת מהדורת חדשות הערב מיכל רבינוביץ', חשפה השנה את פרשיית ההטרדות המיניות לכאורה של גל אוחובסקי. הפרסום הזה הצית את גל ה-METOO בקהילה הגאה וזעזע את המדינה. רק לאחרונה כתבתנו הדס גרינברג סיקרה את הלחימה באוקראינה במשך חמישה שבועות והיתה לעיתונאית הישראלית היחידה שהביאה תיעוד מהטבח בעיר בוצ'ה. יפעת גליק, כתבת תחום הסביבה שלנו זכתה השנה בפרס סוקולוב לעיתונאות על עבודתה וסיקור תחום הסביבה ומשבר האקלים. העבודה הקשה שלנו באה לידי ביטוי בהשפעה שלנו על סדר היום הציבורי. מעבר לזה, יש אצלנו קולות מגוונים מבחינת הקולות שמשדרים ויש חופש עיתונאי מוחלט. בסופו של דבר אנחנו דואגים להביא אל הצופים והמאזינים, בכל יום - בוקר וערב, את החדשות הכי אמינות שמכתיבות ומשפיעות על סדר היום בישראל".

"הצית את גל ה-METOO בקהילה הגאה". גל אוחובסקי(צילום: ראובן קסטרו)

כאן מתעמרים

אחת הפרשות שהכי העיבו על הגיגה של התאגיד, היא הסיפורים הרבים שעלו בהקשר של התעמרות לכאורה בעובדים ובעובדות בין מסדרונות התאגיד. על כך אומרת מזרחי: "בהקמת הערוץ החדש היו קשיים ונאלצו לקלוט עובדים חדשים לצד העובדים הוותיקים. חלק מהנקלטים חוו פגיעה במעמדם ובהגדרת תפקידם המקצועי, ירידה בשכר וקשיי התמודדות בסביבת עבודה חדשה לא מוכרת, המלווה בדרישות תפקודיות שונות מבעבר. ותיקי הרשות חברו לעובדים צעירים שגויסו מבחוץ, ונוצרו פערים של גיל, מנטליות וגישה מקצועית. נוספה לכך תחושה של חלק מיוצאי הרשות כי קיימת אפליה מובנית ומכוונת כלפיהם, מעצם העובדה כי העסקתם נכפתה על התאגיד בניגוד לרצון ההנהלה. מציאות זו יצרה, כשלעצמה, תחושת קיפוח ומרירות בקרב קבוצה לא קטנה של עובדים. בעיות אלה גרמו לתחלופת עובדים גבוהה.

"אבל כאשר העושים במלאכה לא מרוצים וההנהלה לא מרוצה מהם ובכל זאת נכפה עליהם לעבוד יחד, יש בלאגן והערוץ נמצא בסכנה תמידית. המועצה הדיחה את קובלנץ מתפקידו אך הוא מסרב לקבל זאת בכניעה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully