המספרים לא משקרים: כמה עובדים התחלפו בתאגיד ומי הם?

בחודש מאי השנה ימלאו 5 שנים להקמתו של תאגיד השידור הישראלי על חורבות רשות השידור. הפרויקט, שלמרות ניסיונות פוליטיים לשים מקל בגלגליו קרם עור וגידים, מגיע לנקודת הציון הזו עם לא מעט הישגים - אבל גם עם גיבנת בדמות דוח חמור אודות התרבות הארגונית בו ויחסים עכורים בין היו"ר גיל עומר למנכ"ל אלדד קובלנץ. עד כדי כך חמורים, עד כי לפי גורמים במועצת תאגיד השידור שצוטטו לא מכבר עם וואלה! ברנז'ה - רכבת הדחתו של קובלנץ כבר יצאה מהתחנה.

בתחקיר "הארץ" שהביא להמלצות החמורות בדוח פרוקצ'ה התרכזו בשיטות העבודה הבעייתיות. מטבע הדברים, ישנה גם התייחסות לנושאי המשרות הבכירות בו. ואולם, לאלה מתווסף כעת דוח שהגיע לידי וואלה! ברנז'ה, אשר חושף את המספרים הבלתי נתפסים העומדים מאחוריהם, וספק אם הגיעו לידי הוועדה.

לפי הנתונים שנחשפים בעקבות בקשת חופש מידע של עמותת הצלחה, מתברר כי נכון לשנת 2022 כמעט ולא נשארו עובדים מצוות ההקמה בשנת 2017 וכי למעשה, מתוך כ 940 עובדים - 512 עובדים עזבו את התאגיד מאז ההקמה. במילים אחרות: רוב המועסקים בתאגיד התחלפו.

לפי הדוח ניתן לראות כי עיקר העוזבים היו באופן טבעי בשנים 2017 (שנת ההקמה, בה התרחשו לא מעט זעזועים), וכן בשנים 2018 ו-2021 שהיו רוויות במשברים. ראו טבלה 1.

עוד עולה מהנתונים כי רוב המועסקים בתאגיד הם גברים (527 גברים מול 416 נשים) וכי רק 11 חרדים מועסקים בו.

אבל הממצא המעניין ביותר נוגע דווקא לפילוח הפנימי של הנוטשים, שמעלה לא מעט שאלות על דחיקת עובדים החוצה תוך עקיפה סמויה של החוק שקבע כי 50% מעובדי רשות השידור ייטמעו בין כתלי התאגיד החדש. תזכורת: עם פירוק רשות השידור משרד האוצר וההסתדרות לחצו על ראשי תאגיד השידור לקלוט עובדים נוספים מרשות השידור. בכירים במשרד האוצר אמרו אז כי "מדובר בעובדים ותיקים, מסורים ומנוסים, בהם מפיקים וטכנאים, שהקדישו את מיטב שנותיהם לשידור הציבורי, ואין שום סיבה שהם "ילכו הביתה" עם סגירתה של רשות השידור.

בפברואר 2016 סיכמו נציגי עובדי רשות השידור, משרדי האוצר והתקשורת, ההסתדרות והתאגיד ש-51% מעובדי רשות השידור ייקלטו בתאגיד — ולא 25% כפי שקבע החוק המקורי. לקראת מועד עלייתו לאוויר של התאגיד, הכריזה ההסתדרות על שביתה במידה והמספר לא יעלה, וגובה משכורותיהם לא יישמר, ולבסוף הוחלט על גיוס של 555 עובדים מתוכם למיזם החדש.

אלא שהנתונים שנמסרו חושפים כי מתוך כלל העובדים שעבודתם הסתיימה, הופסקה עבודתם של 128 מעובדי רשות השידור. קרוב לשליש מהם. גם מרבית עובדי הטלוויזיה החינוכית - אותה ניהל קובלנץ טרם מונה למנכ"ל התאגיד וניהלו מאבק ארוך נגדו, לא נקלטו בתאגיד ובסופו של דבר מועסקים רק 26 מתוכם בתאגיד בנוסף ל 3 שכבר אינם מועסקים בו. ראו טבלה 2.

בראיון שהעניק קובלנץ לוואלה! ברנז'ה עם פרסום מסקנות ועדת פרוקצ'ה, הוא התייחס לנתוני העזיבה הגבוהים. "יש פה סלט שלם. צר לי אבל הנתונים לגבי עזיבת בכירים בדוח אינם נכונים. אני אעביר לך אקסל מדויק שמסביר למה הם אינם נכונים. אחוזי העזיבה בתאגיד לא שונים מכל גוף תקשורת אחר. הם באזור 8-10% בשנה", אמר. קובלנץ לא העביר אקסל כזה והנתונים המתפרסמים כאן, הסותרים לכאורה את טענתו, הם נתונים רשמיים שנמסרו על ידי התאגיד.

"אתה רוצה שניקח את האתוס של גופים ציבוריים ונכנע לבינוניות? יש פה מתח מובנה בין גוף ציבורי שמצופה ממנו שיתנהל כלפי עבודה מאורגנת כמו גופים ציבוריים ומצד שני מצופה ממנו להצטיין. אי אפשר, זה לא עובד ביחד, בלי תחלופה של האנשים הפחות מתאימים. אני לא רואה בתחלופה כשלעצמה דבר בעייתי. אתה רוצה שיעור בסטטיסטיקה? אתה לא יכול לעשות חישוב כזה. זה נתון מניפולטיבי לסכום את המספרים מההתחלה כי זה לא רלוונטי. כל שנה בכל גוף תקשורת בישראל יש 10% עזיבות".

עם זאת, גורמים המעורים בענף שוללים את הנתון שהציג קובלנץ וטוענים כי הוא אינו נכון. גם קובלנץ לא הביא דוגמאות או נתונים שיכולים לאשש טענה זו.