גורם בכיר בישראל היום: "טענות גליק שקריות. פוטרה כי קיבלה שכר מפלצתי עבור טור בשבוע"

התייעלות, או שהביביסט האחרון יכבה את האור? הפובליציסטית המקורבת לנתניהו קרולין גליק טוענת כי פוטרה מישראל היום בגלל דעותיה ותוקפת את עורך העיתון עומר לחמנוביץ. גורם בכיר במערכת: "300 איש קראו את הטור שלה, ואף עורך לא הסכים לעבוד איתה"

22/06/2022
בתוך כך, גליק מאשרת - לראשונה מפי גורם בעיתון - את פיטורי ביסמוט שנחשפו בוואלה! ברנז'ה, זאת בניגוד לקו הרשמי שלו ושל הנהלת העיתון כי "מיצה" את דרכו בו

ישראל היום ממשיך לשנות פניו, ולהיפרד מדמויות שהיו מזוהות עם יו"ר האופוזיציה נתניהו ועורך העיתון המודח בעז ביסמוט. בפוסט ארוך שפרסמה תחת הכותרת "למה כבר לא תקראו אותי בישראל היום" טוענת הפובליציסטית קרולין גליק כי פוטרה מהעיתון על רקע דעותיה. הפוסט זכה למאות שיתופים בקרב דמויות בולטות בימין. מנגד, בעיתון אומרים כי מדובר בטענות שקריות, מציגים את שורת הכותבים הכוללת את יעקב ברדוגו, אראל סגל ועירית לינור - ומדגישים כי גליק פוטרה בשל יחסי אנוש בעייתיים והישגים מקצועיים גרועים.

בין היתר כותבת גליק, שהחלה את דרכה בעיתון ב-2019, אחרי שניסתה את מזלה דווקא במפלגת הימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד - שלא עברה אז את אחוז החסימה - כי "אין זה סוד שישראל היום השתנה. שלדון אדלסון ז"ל הקים את העיתון ב-2007 כדי לתקן את עוולות העיתונות המגויסת לצד השמאלי של המפה האידיאולוגית-פוליטית בישראל, אולם, עם מותו הצטרף העיתון לצד השמאלי של המפה האידיאולוגית-פוליטית שלנו. לפני שנה, העיתון נדרש להחליט בין שתי חלופות: להיות בת קול לימין באופוזיציה, לספר את האמת על הממשלה הפוסט-ציונית הראשונה שידענו, או להצטרף לשמאל, ביחד עם נפתלי וגדעון ואנשיהם 'הממלכתיים'.

בתוך כך, גליק מאשרת - לראשונה מפי גורם בעיתון - את פיטורי ביסמוט שנחשפו בוואלה! ברנז'ה, זאת בניגוד לקו הרשמי שלו ושל הנהלת העיתון כי "מיצה" את דרכו בו. "אחרי תקופת בלבול של מספר חודשים במהלכם העיתון דיבר בשני קולות, הפור נפל. בפברואר עורך העיתון בועז ביסמוט פוטר, עומר לחמנוביץ', חובש כיפה בעל דעות יוניות מונה להחליף אותו והעיתון הצטרף לשמאל. רואים זאת באלף דרכים. בין השאר, ישראל היום מצניע או מסתיר באופן קבוע את הדיווחים ממשפט נתניהו ואת ההסתה המסוכנת והפרועה נגד מצביעי ליכוד. כמו כן, מדי יום ביומו, העיתון מגבה את הממשלה ואת המדיניות הפוסט ציונית שלה עד כמה שרק ניתן".

עוד בוואלה!

המהפך בישראל היום הושלם: פרטים בעמוד 9

לכתבה המלאה
קרולין גליק. Creative Commons
קרולין גליק(צילום: Creative Commons)

"אין לימין שום עיתון"

"הנהלת העיתון לא הוציאה הודעה בה הודתה כי העיתון הוא בנטון. עילת הפיטורים שלי (לצד העסקת נדב העצני ונתנאל בנדל למשל), הייתה 'התייעלות'"

בהמשך מוסיפה גליק כי "אין שום דבר יוצא דופן ואין שום פסול בכך שלעיתון בישראל יש זהות פוליטית ואידיאולוגית שהוא מקדם בדיווחיו. למעשה, מעולם לא היה עיתון פה שלא היה מזוהה עם מחנה או מפלגה בספקטרום הפוליטי. היו ימים שהמערכות התכחשו לכך. אבל מעולם לא היה מצב שעיתון בישראל לא לקח צד. במצב שבו העיתון נע שמאלה כאשר אני נשארתי בימין, כבר לא הייתי רצויה בישראל היום. ועל כן, לחמנוביץ פיטר אותי.

"הבעיה הראשונה היא שמה שקרה לישראל היום אינו דבר יוצא דופן. להיפך, מעבר של מוסד ימין לשמאל הוא תופעה די שכיחה... הבעיה הספציפית עם המעבר של ישראל היום אמנם אקוטית במיוחד כי כמו "מקור ראשון" לפניו, מדובר בכלי תקשורת שכאמור הוקם כדי לשמש בת קול של מחנה הרוב בישראל שלא מקבל ביטוי בעיתונות ובטלוויזיה ורדיו שבשליטת השמאל. כש"מקור ראשון" עבר צד, יכולנו להתנחם שישראל היום חזק יותר וגדול הרבה יותר, והוא עוד איתנו. אבל כעת, ועוד לקראת בחירות גורליות, אין לימין שום עיתון.

"כך גם בכל הקשור לישראל היום. הנהלת העיתון לא הוציאה הודעה בה הודתה כי העיתון הוא בנטון. עילת הפיטורים שלי (לצד העסקת נדב העצני ונתנאל בנדל למשל), הייתה 'התייעלות'. מי שאומר ש"ישראל היום" הוא עיתון שמאל, חוצפן ביביסט מהופנט. הרי העיתון מתנגד להסכם הגרעין עם איראן. וכאן אנו רואים את לב העניין, סיבת הכחש שתמיד מלווה את מעבר מוסדות ואנשי ימין לשמאל. התפקיד של המוסדות והאישיים הימנים לשעבר במערך השמאל הוא לערוך דה-לגיטימציה ואף דמוניזציה למי שנשאר בימין.

"חוויתי זאת ב-2015, כשערכתי את 'הכל שפיט" (גרסה טלוויזיונית של לאטמה) בערוץ 1. ראשי הערוץ הכריחו אותי לקחת עורכים, במאים, כותבים ושחקנים שמאלניים לתוכנית. תגידו ש"הכל שפיט" היה מעולה, תגידו שהוא היה פלופ גמור, עם טעם וריח אין להתווכח. אבל מה שמעל כל וויכוח הוא ש"הכל שפיט" לא היה תוכנית סאטירה של הימין. זה לא היה הלאטמה שלנו... חוויתי את התופעה הזאת ב"ישראל היום" בעוצמות שלא חוויתי קודם. בועז ביסמוט אמנם איש ימין. והוא הביא כמה כותבים ימניים לעיתון. אבל כל העורכים שירש מעמוס רגב היו שמאלניים כמו גם חלק גדול של הכותבים. בועז כמעט ולא פיטר איש. מן הסתם, ככה לא בונים מוסד".

לראשונה, עולים למתקפה. ישראל היום(צילום: ראובן קסטרו)

"גם על פוליטיקה עומר אסר עליי לכתוב"

"גם על פוליטיקה עומר אסר עליי לכתוב. מבחינתו, הייתי כותבת חוץ. בחודשים האחרונים מאז שהחליף את בועז, התחלתי לכתוב מאמרים אלגוריים. לא יכולתי לכתוב על הדמוניזציה של השמאל לרבות הימין המומר נגד הימין בארץ. אז כתבתי על התופעה בארה"ב בתקווה שהמבין יבין"

בסוף דבריה גליק תוקפת אישית את עורך העיתון החדש ועד לפני מספר חודשים סגנו של ביסמוט עומר לחמנוביץ וכותבת: "עד שהגעתי לישראל היום, זכיתי בעורכים שכיבדו אותי ואת עבודתי... כשהגעתי ל"ישראל היום" בספטמבר 2019, עומר היה עורך המוסף האקטואלי "ישראל השבוע" בו כתבתי עד יום חמישי האחרון. הופתעתי לגלות שהוא תפס את תפקידו לא כעורך לשוני שמנקה מאמרים משגיאות כתיב ודקדוק אלא עורך דעות שמחליף את דעות הכותבים עם דעותיו (שלא היו דעות הבעלים).

"הגעתי ל"ישראל היום" בשיא הדרמה המשפטית עם מנדלבליט והמתפרה שלו, ועומר אסר עליי לכתוב על מערכת המשפט. סתימת פי בנושא המשפטי הגיעה לרמת האבסורד ששכאשר הייתה לי ידיעה בלעדית על הטיעונים של הפרקליטים האמריקנים שהגיעו להעיד בפני מנדלבליט בשימוע של נתניהו, עומר אסר עליי לפרסם אותה. כאשר בועז שמע ממני על העניין, הוא התפוצץ, אבל לא פיטר את עומר. פשוט פרסמתי את המאמר כעבור שבוע.

"גם על פוליטיקה עומר אסר עליי לכתוב. מבחינתו, הייתי כותבת חוץ. בחודשים האחרונים מאז שהחליף את בועז, התחלתי לכתוב מאמרים אלגוריים. לא יכולתי לכתוב על הדמוניזציה של השמאל לרבות הימין המומר נגד הימין בארץ. אז כתבתי על התופעה בארה"ב בתקווה שהמבין יבין. מעבר להגבלת החופש העיתונאית שלי, עומר גם שחט את המאמרים שלי. ביחד עם סגנו עומרי לבנה, שמתגאה בהיותו מצביע מרצ, במקום לנקות את המאמרים שלי משגיאות כתיב ודקדוק, הם השתדלו לנקות אותם מיעילות בקידום דעותי הימניות תוך הכנסת טעויות ושגיאות. לא האמנתי בהתחלה, חשבתי שאני הוזה. אבל זה הגיע למצב שפחדתי לפתוח את המוסף ביום שישי. לאחר שנה של העינוי הזה, אמרתי לבועז שאינני יכולה עוד להמשיך כך ואני מתפטרת. בועז מצא פתרון. הוא אסר על עומר לגעת במאמרים שלי והעביר את האחריות לעריכה לידידי אמנון לורד. כך שלא רק שעומר השתיק אותי, הוא גם חיבל בעיתון. ובתמורה, הוא ירש את משרת העורך הראשי. אני פוטרתי".

נתוני דיגיטל מצוינים. סגל(צילום: ראובן קסטרו)

"נתוני דיגיטל נמוכים ומביכים"

הגורם נותן כדוגמה כותבים אחרים בעיתון שדווקא מזוהים לא פחות ממנה עם הקו ה"ביביסטי", ואומר כי "להבדיל מגליק, אראל סגל ועירית לינור הם פרילאנסרם ומייצרים לעומתה נתוני דיגיטל מצוינים עם אלפי כניסות"

מי שהביא את גליק לעיתון בשנת 2019 היה עורך הדעות, שמאז הפך לשגריר ישראל ברומא, דרור אידר. בישראל היום נדהמו לקרוא את הטקסט שכתבה גליק, אשר לדברי גורמים בעיתון - רצוף שקרים והתקרבנות. גורם בכיר בעיתון אומר לוואלה! ברנז'ה: "גליק הייתה אחת הפובליציסטיות היחידות בעיתון שהיו שכירות בשכר מפלצתי כשסיפקה טור בשבוע, ונתוני דיגיטל נמוכים ומביכים. הטור שלה מלפני שבועיים הביא -300-400 כניסות. ככה לא בונים תקשורת מיינסטרים".

הגורם נותן כדוגמה כותבים אחרים בעיתון שדווקא מזוהים לא פחות ממנה עם הקו ה"ביביסטי", ואומר כי "להבדיל מגליק, אראל סגל ועירית לינור הם פרילאנסרים ומייצרים לעומתה נתוני דיגיטל מצוינים עם אלפי כניסות". בנוסף, מדגישים בעיתון את העובדה כי מי שסיים את העסקתה של גליק הוא איתן עורקיבי - עורך המוסף הפוליטי, הידוע כביביסט ותומך תיאוריית ישראל השנייה.

גורם אחר בעיתון אומר כי לגליק היו גם בעיות פרסונליות ואישיות שלא תרמו להמשך הרצון להעסיקה. לדבריו, "אף עורך לא הסכים לעבוד איתה. היו לה קללות והתפרצויות זעם בלתי נשלטות על עורכים. מספיק היה לשמוע בשבוע שעבר את הקולות בדסק שנעו בין אנחת רווחה לצהלות שמחה".

ישראל היום: "טענות שקריות"

מישראל היום נמסר בתגובה: "אנו מודים לקרוליין גליק על כתיבתה ותרומתה למערכת ישראל היום ומאחלים לה הצלחה בהמשך דרכה".

עוד מסרו מישראל היום: "לעיתונאים ולפובליציסטים של עיתון ישראל היום יש חופש ביטוי וכתיבה מוחלט. ישראל היום היה וימשיך להיות כלי התקשורת של המחנה הלאומי, הכולל בתוכו מגוון דעות. הטענות להתערבות בתכנים הן שקריות. כנהוג בשוק עבודה חופשי, לעתים תקופת העסקה של עובד זה או אחר מסתיימת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully