שוב ניסיון להלך אימים, שוב ניסיון להתערבות פוליטית בעבודת הנהלת תאגיד השידור: הצעת חוק שהוגשה על ידי חה"כ אריאל קלנר מהליכוד ושתעלה לוועדת שרים ביום ראשון הקרוב מבקשת לערוך מעין "שימוע" שנתי להנהלת התאגיד.
עד כה, לפי חוק התאגיד, יו"ר מועצת התאגיד היה שולח פעם בשנה דו"ח כספי שנתי ודו"ח מסכם שנתי אודות הפעילות לעיונו של שר התקשורת. לפי הצעת החוק, הדו"חות יועברו גם לכנסת, לדיון בוועדת הכלכלה, שתוכל אם תרצה לזמן את היו"ר ואת מנכ"ל התאגיד לדיון מול חברי ועדת הכלכלה. בפועל, המשמעות היא דין וחשבון לקואליציה ומתן פתח לשליטה וביקורת על תוכן טלוויזיוני בניגוד לרוח החוק.
כיום, על פי חוק השידור הציבורי, יו"ר המועצה מגיש פעם בשנה לשר התקשורת את הדו"חות הכספיים של התאגיד וגם דו"ח על פעילות התאגיד, שמתייחס לעמידת כאן ביעדים שקבעה המועצה, ולעמידת כאן בהוראות החוק בעניין רכישת הפקות ישראליות. אם שר התקשורת סבור שהדו"חות לא משקפים באופן מדוייק את התנהלות התאגיד, הוא יכול להעביר אותם לבדיקה של רשות החברות הממשלתיות. התאגיד מחוייב גם לפרסם את הדו"חות באופן שקוף באתר האינטרנט - וכך הוא עושה מאז הקמתו.
עוד נזכיר כי מטרת המחוקק בשנת 2014 בהקמת תאגיד השידור הציבורי, אז תחת שר התקשורת גלעד ארדן וממשלת נתניהו, הייתה יצירת חיץ בין השידור הציבורי לבין הפוליטיקאים ועושי דברם. לפיכך, הוקמו מספר "חומות" לביצור עצמאותו של התאגיד, כך שלא יינתן להשפעה בקלות ייתר. אפילו את יו"ר ועדת האיתור לחברי מועצת התאגיד - המפקחת על הנהלת התאגיד - צריך להיות שופט לשעבר המוסכם על שר התקשורת ונשיא העליון.
ההצעה עולה כשברקע הביקורת שהושמעה על העלויות הגבוהות של הסדרה "דוח רולניק" ששידר התאגיד - עלויות שהגיעו עד ל-600 אלף שקל לפרק, ועוד מאות אלפי שקלים לקמפיין פרסומי שנלווה לסדרה. מנגד, יש שסבורים שעצם הביקורת התעוררה בכוונת מכוון וכחלק מקמפיין של אנשי ימין המזוהים עם נתניהו, במטרה לייצר דה-לגיטימיצה לעבודת התאגיד.
זהו איננו הניסיון הראשון בשבועות האחרונים להחליש ולפגוע בתאגיד השידור הציבורי. למעשה, כבר כחודשיים אחרי תחילת המלחמה, בסוף 2023, נחשף בוואלה! ברנז'ה כי במשרד התקשורת כבר החלו ההכנות למספר צעדי חקיקה שנועדו לפגוע בתאגיד השידור הציבורי.
המשותף ליוזמות החקיקה שגיבש קרעי, זאת בזמן שהלחימה נמשכת, הוא שבבסיסן חיזוק ערוץ 14 ותחנת הרדיו הביביסטית "גלי ישראל", על חשבון כספי הציבור ותאגיד השידור הציבורי. בין היתר ביקש קרעי לאפשר לערוץ 14 לעלות על פלטפורמת עידן פלוס בחינם, כאשר התשלום עבור ההטבה הרגולטורית הזו, בסך מיליוני שקלים לשנה, יבוצע בעקיפין על ידי האוצר, ערוץ כנסת ובעיקר באמצעות תקציב תאגיד השידור הישראלי - שיכול היה לעשות תוכן חדש במיליוני השקלים הללו, ולסייע במשהו לתעשיית ההפקה הישראלית שנלחמת בימים אלה על הישרדותה.
לפני כשבועיים שיתף קרעי טור של מגיש התאגיד קלמן ליבסקינד שביקר באופן חריף את התאגיד וטען כי "חצי מהחברה הישראלית נדרשת לשלם על תעמולה שמציגה אותה כאסון". קרעי הודה שבקואליציה הנוכחית אין רוב לסגירת תאגיד השידור.
"נכון להיום, כנראה אין רוב בקואליציה להפרטת התאגיד. יש ח"כים ושרים שמתנגדים לכך, גם אם יאמרו לכם אחרת. ישנה הלימה כמעט מוחלטת בין אלו שהתנגדו לרפורמה המשפטית לבין אלו שמתנגדים או מצקצקים בנושא הפרטת התאגיד. אני לא מחליט על זה, אין לי סמכות בנושא. אפילו תקציב התאגיד קבוע בחוק ולא זקוק לאישור ממני. וגם בו ניסיתי לקצץ ממש לאחרונה ושר האוצר מתגאה שהוא עצר זאת. יחד עם זאת, הצעות חוק של חברי כנסת בעניין הפסקת מימון ציבורי לתאגיד או צמצומו, יזכו לתמיכה חד משמעית ממני", כתב.