"לנתניהו יש יכולות משחק אדירות, בעיקר של צער וכאב. הוא היה יכול להיות שחקן ענק בהוליווד"

"אני לא מצליח להבין אופוזיציה שלא מצליחה לבוא לאנשים שממילא אין להם שום סיכוי להיות בכנסת הבאה, ומנסה לשכנע אותם לעבור צד", אומר היועץ הפוליטי לשעבר ברק סרי. סרי, אחד היועצים הוותיקים, החזקים והמקושרים במערכת הפוליטית, משמש בשנה האחרונה כפאנליסט במגוון תוכניות אקטואליה בחדשות 12 וכמגיש מחליף בתוכנית הבוקר של בן כספית וינון מגל ברדיו 103.

הוא שימש בעבר כיועץ התקשורת של שר הביטחון אהוד ברק, השר לביטחון פנים אבי דיכטר, שר התחבורה ישראל כץ ושר הפנים אריה דרעי. לפני כן, כעיתונאי, היה עורך המקומון "כאן דרום" והחינמון "ישראלי".

בשיחה בפודקאסט תיקטוק של המכון הישראלי לעיתונות, המשודר גם בערוץ וואלה+, מסביר סרי למה דרעי לא יעז להפיל ממשלת ימין למען החטופים, מדוע נתניהו חושש רק מבן גביר, כמה מנדטים שווה עבור רה"מ ערוץ 14 ומי יותר ציני - פוליטיקאים או עיתונאים. וגם, על הנסיבות הטרגיות בהן בתו יובל שמה קץ לחייה.

חלק מהשיחה מובא כאן בכתבה. האזינו או צפו בשיחה המלאה.

תסתכן בתחזית, לאן אנחנו הולכים מפה? מה הולך להיות? מתי בחירות?

"כל עוד איתמר בן גביר נסק במנדטים ואני מזכיר לך, לפני כמה חודשים הוא היה משהו כמו 12, היו גם סקרים של 13, הסיכוי לבחירות באופן פרדוקסלי היה גבוה מכיוון שלאיתמר בן גביר יש אסטרטגיה. אני חושב שהגיע גם הזמן להפסיק לזלזל בו, לפחות מבחינת הכישורים התקשורתיים והפוליטיים. הוא רוצה ללכת לבחירות, להוריד כמה מנדטים לליכוד, להוריד כמה מנדטים לש"ס, לא בהארד-קור חרדי אלא במצביעים הפריפריאליים - סתם לסבר את האוזן, ש"ס קיבלה בבחירות האחרונות 11 מנדטים. להערכתי 5 וחצי זה חרדים, בני ברק, ירושלים, בית שמש, מודיעין עילית וכל השאר הם מצביעים מחולון ומפתח תקווה ומאשדוד ומנתניה - ואת אלה הוא רוצה לקחת. הוא רוצה להתייצב כמנהיג הימין הבא, גם אם זה יהיה באופוזיציה.

"בסקרים האחרונים הוא כבר יורד וזה מרחיק את האפשרות לבחירות כי אין לו מה ללכת עכשיו. אני חושב שזו הסיבה שנתניהו מרשה לעצמו קצת לשחק איתו, להקים פורומים סגורים, לנהל מו"מ עם גדעון סער ולכן, במצב הנוכחי, היחיד, להערכתי, שיש לו את המוטיבציה, את הרצון כאיש צעיר, ללכת לבחירות, להביא מנה גדולה של מנדטים ולחשוב על עצמו כמנהיג ימין, זה בן גביר, לכל השאר אין שום אינטרס, שום כלום".

אתה חושב שזו אפשרות ריאלית שמנהיג הימין הבא לא יבוא מהליכוד?

"אם לא יהיה נתניהו בליכוד, הליכוד, להערכתי, יעבור טלטלה גדולה שיכולה להביא גם לריסוק שלו, זה כמו מפא"י של עשרות השנים האחרונות, שהייתה פעם המפלגה הכי גדולה ואחרי מנהיגים דומיננטיים שהיו והלכו, הלכה וירדה ממנדטיה. לכן, לדעתי לשם בן גביר שואף, לשם הוא מכוון.

"לחרדים, אין לי ספק שאין לאן ללכת, אתה יודע, אם מסתכלים מהצד השני, עם כל ההתמרמרות שלהם - והם ממורמרים לגמרי - הם מסתכלים ורואים שם את ליברמן ורואים שם את לפיד ורואים שם את גלעד קריב שהוא בכלל מוקצה ביניהם, כי אין דבר שיותר שנוא עליהם מרפורמים. זה משהו שלמדתי כשעבדתי עם החרדים".

צריך להגיד, היית יועץ הרבה שנים של דרעי.

"נכון, הייתי יועץ הרבה שנים של אריה דרעי והייתי קרוב למפלגות החרדיות, אין דבר מבחינתם יותר מאוס, מוקצה, שיש להתרחק ממנו, מיהודים רפורמים. בין החרדים שמקללים אחד לשני, אומרים 'רפורמי', זה הדבר הכי נורא שיכול להיות, זאת אומרת, אתה יכול להיות נוצרי, אתה יכול להיות מוסלמי, אבל כאן אתה מה? לוקח יהדות והופך אותה למשהו אחר ולכן הוא מבחינתם נמצא בצד השני והוא גם אופציה לקואליציה ולכן הם ממורמרים ולשיטתם הם אכלו אותה מכל הכיוונים בממשלה הזאת, דווקא בממשלת הימין מלא-מלא, אין חוק גיוס ואין חוק רבנים ואין חוק כזה ואין חוק כזה.

"תבין, לגולדקנופף יש בייס, שנמצא בעיתון המודיע וראש הבייס זה האדמו"ר מגור והוא חייב לספק סחורה, והאדמו"ר מגור לוחץ ורוצה את חוק הגיוס, לא מעניין אותו כל האילוצים הפוליטיים של נתניהו, אני אומר לך יותר מזה, גם לא מעניין אותו שעכשיו באווירה הציבורית הקיימת, חוק גיוס זה דבר שיכול כאן להעיר את הרחובות ולעשות כאן הפגנות, הוא רוצה את החוק. הבטחתם-תקיימו. החרדים גם מאוד מאוד כועסים שזה לא קויים בתחילת הקדנציה, עוד לפני המלחמה, אבל זה לא קרה ולכן הוא רוצה להביא משהו לאדמו"ר.

"להערכתי, תהיה בעיה קשה מאוד להעביר את זה כי גם לליכודניקים יש בייס, גם הם חיים בתוך עמם, גם הילדים שלהם הולכים לסדיר ולמילואים והמשמעות של לפטור, רסמי, מאות אלפי חרדים, כשהילדים של כולנו והדודים והאחים והאחיינים נמצאים בשירות, מאריכים להם את המילואים, זה דבר שהוא סופר בעייתי, כך שזו לא בעיה רק של אלה שכבר הודיעו שתהיה להם בעיה עם זה, כמו שר הביטחון ואלי דלל ויולי אדלשטיין ואחרים, אלא שזה יהיה מאוד מאוד מאוד קשה להעביר את זה, אלא אם כן, אתה רוצה כאן להדליק את הרחובות בצורה פסיכית. החרדים מתקשים לראות את חוק הגיוס עובר ולמרות זאת, אני גם מתקשה לראות שעל זה הם יפילו את הממשלה, כי כאמור, אין להם לאן ללכת".

כמי שייעץ בזמנו גם לישראל כץ, כיום שר החוץ, ולאבי דיכטר - שר החקלאות והביטחון התזונתי. הם נתפסים כאנשים שפויים וחפצי חיים (פוליטיים). מה שקורה ברחוב לא מגיע אליהם?

"אני מכיר את כולם באופן אישי. אז אתה יודע, אתה מכיר את הקלישאה, בחדרים סגורים אומרים דבר אחד ואז זה יבוא להצבעה והם לא יעשו כלום. אני אגיד לך יותר מזה. יש היום בליכוד 41 חברי כנסת, בגלל החוק הנורווגי המורחב. 41 ח"כים ושרים, בבחירות הבאות, על פי חוקת הליכוד, שכולם הולכים לרשימה ארצית, מה זה אומר? שאיך שלא תסובב את זה ואיך שלא תגלגל, 17-18 ייכנסו, וכל השאר יילכו הביתה, כי יש שיריונים ויש מחוזות ויש דברים כאלה, אין להם שום סיכוי, כלומר יותר מ-20 ח"כים ושרים שאתה היום מכיר אותם, יהיו בוודאות בחוץ. וזו קרקע פורייה להגיד להם: חבר'ה, מה אתם עושים? אתם ממילא לא תהיו, איך שלא תהפכו את זה, אתם לא תהיו".

אז אולי המחאה מפספסת שהיא לא מתמקדת בהם?

"לא, לא. אני אגיד לך מי כן מפספס, הרי מי פירק את הממשלה הקודמת? לקחו את סילמן, לקחו את שיקלי, העבירו אותם צד, אמרו להם חבר'ה תעברו ותקבלו ג'וב. הבטיחו להם, לא רק מיניסטר אלא גם שיריון, כי בסוף החבר'ה האלה רוצים אופק פוליטי. נתנו להם תפקידי שרים והם עברו צעד והפילו. אז נכון שהיו 61 והיום 64, זה טיפה יותר מסובך, אבל מדובר בארבעה.

"אני לא מצליח להבין אופוזיציה שלא מצליחה לבוא לאנשים שממילא, כפי שאמרתי לך, אין להם שום סיכוי להיות בכנסת הבאה, ומנסה לשכנע אותם לעבור. ראיינתי את ליברמן לפני כמה ימים ב-103: 'בוא, תגיד לי, למה אתם לא עושים מעשה סילמן?' - 'אנחנו גאים שאנחנו לא כאלה', הוא אמר. בסדר גמור, גאים.

"צריך להגיד עוד דבר, זו לא אותה אופוזיציה כמו שהייתה בתקופת ממשלת השינוי, שם הייתה אופוזיציה מאוד מאוד מאוחדת, מלוכדת, סביב מנהיג אחד. כיום יש שם ארבעה, שכל אחד מהם משוכנע שהוא ראש הממשלה הבא, כולל בנט שנמצא בחוץ ולכן זה הרבה יותר קשה. אתה יודע, אומרים, קודם כל תנצח ואחרי זה כל העניינים האחרים, זה בערך מה שנתניהו עושה, קודם כל מנצחים, אחרי זה ניתן תשובות. אבל קודם כל נתחיל, נשב על כסא ראש הממשלה, נכנס לבלפור, נשב בכיסא והחשבונות לאחר שנבחר".

בוא נחזור רגע לדרעי, שאתה מכיר היטב. הוא בעצם משחק משחק כפול. נתפס כגורם מתון אבל לא מטיל את כובד משקו עבור עסקת חטופים. בעולם של עובדיה יוסף בחיים זה היה קורה?

"כל מי שמכיר את נתניהו, והחבר'ה האלה מכירים את נתניהו, יודעים שאיתו זה רק בכוח. כשבאים אליו איתמר בן גביר וסמוטריץ' וגם אורית סטרוק - שאמרה לו: 'חביבי, פשוט וקל, יש עסקה, אין ממשלה, יש נסיגה מציר פילדלפי, אין ממשלה'. תאמין לי שאין כמו נתניהו שמבין את הדברים האלה".

דרעי לא יודע את זה?

"אריה דרעי לא יעז להפיל ממשלה, ממשלת ימין מלא מלא מלא, כן? וללכת לבחירות, כשהוא זה שמואשם שהוא הפיל את הממשלה הזאת, לא יקום ולא יהיה. הסברתי לך את ההרכב של הבוחרים שלו, הבוחרים שלו הם 5 וחצי מנדטים של הארד-קור חרדים והשאר מצביעים שרובם מאוד, בלשון המעטה, אוהבים את נתניהו ולכן אין לו את המנוף, את הכלי הזה שהוא יכול לבוא לנתניהו ולאיים עליו, כמו של סמוטריץ' ובן גביר.

"עד היום מואשם על ידי כל מיני גורמים מהימין וכל פעם שהוא ככה, סוטה שניה מהשורה - אוסלו ואוסלו ואוסלו, עד היום הוא מנסה להתחמק מזה ולהסביר שלא הוא, שבעצם הרב עובדיה כפה עליו, אין סיכוי שהוא יעשה את זה. נתניהו לא פראייר, הוא יודע את זה, הוא יודע שדרעי לא יגיע לכדי איום אפקטיבי על השולחן. הוא כנראה מבין את מה שאני הקטן מבין, שאם נשקפת לו סכנה - זה מבן גביר".

הפכת להיות מבקר מאוד קולני של הממשלה, וגם של תומכיה. אמרת לאחרונה לינון מגל בתוכנית שהוא "כלום ושום דבר".

"אמרתי לו שהוא תמיד היה אינטליגנטי ושהוא מדבר לצורכי שימור הפלטפורמה, היא מאוד מאוד נוחה לו, ולכן אמרתי שהוא הוא כלום ושום דבר אם אין נתניהו, בלי נתניהו הוא חוזר למה שהיית לפני. הוא אמר לי: 'הייתי גדול לפני', אמרתי לו בסדר, מגיש מבט, עם כל הכבוד, זה לא מה שהיום.

"שמע, אני אף פעם לא הייתי, האמת, אף פעם לא הייתי מחסידיו של נתניהו, למרות שכשגדלתי, אתה יודע, הייתי חבר מרכז ליכוד בתחילת שנות ה-90. אבי היה סגן ראש עיר מטעם הליכוד, אני הייתי חבר מרכז הליכוד, אבל זה היה ליכוד אחר. קח תמונות משנות ה-90, ועידות, מה אני אגיד לך? מטורפות, של הליכוד, עם מחנות, עם מחנה דוד לוי ומחנה שמיר ומחנה אריק שרון ומלחמות באמת על דברים אידיאולוגיים.

"היום זה לא ליכוד, זו מפלגה ביביסטית, רובם הולכים אחריו, אני אומר לך, חלק מהם, כל מיני קרעי למיניהם ודיסטל וזה, אני לא יודע מה הקשר שלהם בכלל לליכוד, אני לא יודע מתי הם נזכרו שהם בליכוד, החבר'ה האלה לא היו בליכוד בכל השנים האחרונות, אחד כמו ישראל כץ, היה עשרות שנים, תשאל אותו מה היה פעם הליכוד, זה משהו אחר לחלוטין.

"מ-2015 כשנתניהו ניצח ניצחון סוחף בבחירות למרות שכולם היו נגדו, קרה לו משהו דרמטי. אני הכרתי את נתניהו מצויין, הוא ב-2015 הזמין אותי אליו לבלפור, רצה שאני אהיה דוברו והבטיח לי להיות ראש מערך ההסברה, חודשיים לפני הבחירות, אני אמרתי לו -'לא מעניין אותי להיות דוברך ולא מעניין אותי ליכוד, אני רוצה להיות ראש מערך ההסברה'. ישבנו יום שלם ואז ניר חפץ - שאיתו היה לי ריב גדול ליד נתניהו על איזה ראיון עם יונית לוי ועמית סגל, שחשבתי שהוא מיותר וניר התעקש עליו ונתניהו הצדיק אותי בגדול, בנוכחות חמישה אנשים שישבו בחדר - התערב והלך לאותה גברת שאנחנו כולנו מכירים ואמר לה: 'או אני או הוא' - ואני לא הייתי שם".

הוא נכנס להיבריס.

"סוג של היבריס. והסיפור השני ששינה אותו והוריד אותו לגמרי מהמסלול, היה ב-2017, תחילת החקירות. המצב הנפשי שנתניהו נמצא בו, הוא ושרה נתניהו, אין אבל גדול מזה. 'איך אתם לקחתם אותו, שיכול היה להיות מיליארדר ענק בארצות הברית ויכול היה להיות נשיא ארצות הברית'. איך היא אמרה ב-99? 'אנחנו נסע מכאן - המדינה תשרף. ואתם העמדתם אותו? זה ה-תודה רבה? זו כפיות הטובה הכי גדולה, ככה'. ככה הם רואים את זה, נתתם לו כתבי אישום, תקעתם אותו".

הוא עצמו באמת חושב ככה?

"נתניהו הוא פוליטיקאי ברמות על, באמת, ברמות על, ברמות בינלאומיות. אין מישהו שיודע ומבין בישראלים, בישראליות, כמו נתניהו, הוא יודע איך להפחיד אותם, שזה הדבר הכי חשוב, איך להניע אותם, איך להכניס להם שנאה למישהו שהוא רוצה שהם ישנאו. אלה שני דברים שמצליחים במשך שנים לגרום לו לנצח, זו השורה התחתונה.

"הוא איש עם מטען, הוא איש עם ידע והוא איש עם יכולות שיכלו לעשות בהם שימוש לדברים טובים. אבלאנחנו נמצאים במצב רע ולא יעזור כלום ומי שמתווכח על זה, אני לא יודע איפה הוא חי, בישראל הוא לא חי. אנחנו נמצאים בתקופה הכי גרועה שאני זוכר ואני לא ילד, בכל ההיבטים. עוד מעט הולכים לעשות קיצוץ של עשרות מיליארדים, כל אחד כאן ירגיש את זה בכיס כי השירותים שלו יפגעו, כי הוא ישלם יותר כי הכל יהיה יותר יקר. לכן אני אומר, גם בהיבטים שעוד לא התחלנו לחוות אותם, בכלכליים, בטח הביטחוניים ושם זה המצב הכי גרוע".

אז איך יש מי שעדיין קונה את הסחורה? לפחות 20 מנדטים לליכוד שתומכים בו ישירות ועוד כמה עשרות לגוש בראשותו. ה-7 באוקטובר לא זיעזע אותם?

"אני מאלה שחושבים שאם הוא לא היה ראש ממשלה, הוא יכול היה להיות שחקן אדיר, אדיר, לא בשוק המקומי, באמת, סליחה, עם כל הכבוד. בהוליווד. יש לו יכולות אדירות כשהוא עומד ומשחק כאב ומשחק צער ומשחק אמפתיה, זה משחק, אני אומר לכם, חבר'ה, תאמינו לי, אבל הוא משחק את זה אדיר. אתאיסט בן אתאיסט, שהולך לכותל ושם ידיים שם על הכותל, במשחק שאין שני לו, ואומר בעזרת השם, כשהוא הרי לא מאמין, לא לכותל ולא לבעזרת השם ולא לכלום, זה דבר שיש לו קונים.

"ואני אומר לך, היום, ביבי בעצמו, עזוב את הליכוד - אגב, הוא לדעתי, הוא מותג יותר חזק מהליכוד - הוא איש ששווה לבד סביב 15-20 מנדטים, לבד.

"אתה יודע, אולמרט, שנכנס לתפקיד כמה חודשים אחרי פאשלה שהייתה כלום ושום דבר, מלחמת לבנון השנייה, שאגב, במשך השנים עוד התבררה כמשהו מוצלח, יצא מהמלחמה הזאת עם שלושה אחוזים. אני זוכר את הנאום המפורסם שלו 'אני ראש ממשלה לא פופולרי'. נתניהו חטף, התרסק, הצליח להשתקם בחוכמה כי הוא החליט כאסטרטגיה להרחיק כמה שיותר את ה-7 באוקטובר ולעשות הכל ולהיאחז ב-64 ובקואליציה שלו ולתת כל מה שהוא רוצה לבן גביר וכל מה שהוא רוצה לסמוטריץ' - העיקר לאחוז, כי הוא חייב להרחיק את הטראומה הזאת כמה שיותר, והוא מרחיק את הטראומה הזאת ואנחנו אפילו לא יודעים אם היא תתרחק עד סוף 2026".

תגיד, כמה לדעתך שווה לנתניהו ערוץ 14 במנדטים כיום?

"שמע, בהתחלה נתניהו די זילזל בהם, אבל זה הדבר הכי טוב שקרה לו, הכי אפקטיבי, מספק את הסחורה. זה הערוץ השני שאנשים צופים בו, אנשים מלקטים את כל המידע ואת כל מה שהם חושבים מהערוץ הזה והוא עושה לו אחלה עבודה. הקפיצה של ערוץ 14 צריך להיות שקרן בשביל לא להגיד שהיא מדהימה. אבל אצל נתניהו זה הרבה מעבר ללכבוש, זה משהו שגובל באובססיביות. אחרי הניצחון האדיר שלו ב-2015, למרות ההתקפות והסיפורים עם שרה והמעונות, גם אחרי זה הוא לא נרגע. זה כל היום מעסיק אותו".

מי, הפרשנים הבכירים שנגדו?

"תראה, אמנון אברמוביץ', בן כספית, רביב דרוקר, אני יודע מה? נדב אייל, אלה עיתונאים שאם הם יפסיקו לתקוף אותו, תהיה לו בעיה. הוא ניזון מההתקוטטות הזאת. הוא בבעיה אמיתית אם עכשיו ינון מגל יתחיל לתקוף אותו או עמית סגל. כמו בזמנו נדב העצני. ההתקפות שהכי הוציאו הוציאו אותו מהכלים, הכי עיצבנו אותו, היו של העצני, עיתונאי ימני שתקף אותו שהוא לא מספיק ימני, אגב, הוא צודק. תקף אותו שהוא מדבר הרבה ימין ומבצע מדיניות שמאל, זה הרג אותו.

"הוא צריך תמיד, גם כדי לאחד את המחנה סביבו, למצוא כל הזמן עימות עם התקשורת, תחת המותג "שמאלנית". זה מצוין לו, הנה אנחנו מולם, הם השמאל, הם השמאלנים, בדרך כלל אשכנזים, שונאים אתכם, רוצים להדיר אתכם, מזלזלים בכם, זה דבר מעולה לו והוא כל הזמן צריך ללבות את זה וכל הזמן צריך להחיות את זה וכל הזמן צריך שזה יהיה.

"לכן אני אומר שהתקפות של ידיעות-וויינט ב-2015, שהיו התקפות מאוד מורגשות, הביאו לו בסוף שלושה מנדטים, כי בסוף זה עזר לו באמת ליצור את ה-'אני מול התקשורת', אני מולם, הם שונאים אותי אבל שונאים את כולכם".

בוא נדבר קצת עליך. אתה נולדת וגדלת באשדוד, התחושות האלה שקודם תיארת, שנתניהו יודע לפרוט עליהן מצויין, אתה לא יכול להבין אותן?

"לא. גדלתי באשדוד, סיימתי י"ב, התגייסתי לגולני, אני לא חושב שהיה בכל הפלוגה שלנו אשכנזי אחד, כולם, כולם מבית-שאן ומראש-העין ומטירת-הכרמל ומדימונה ומירוחם, אני לא זוכר אחד מתל אביב. אף פעם לא הרגשתי שיש לי איזה תקרת זכוכית או שמישהו מתנשא עליי. הייתי העורך הצעיר ביותר ברשת שוקן, שהייתה אז אימפריה, בגיל 25-26 הייתי כבר עורך. רשת שוקן, אני מזכיר, לפני האינטרנט ולפני הרשתות ולפני ערוץ 2, הייתה כאן הדבר הכי חזק, יותר מידיעות אחרונות, מכולם, עם תפוצה אדירה. כל העיר, העיתון שלנו, היה חזק מאוד באזור הדרום והוא הציע לי להיות רכז כתבים בעיתון הארץ וראש מערכת חדשות בעיתון הארץ, ברק, מאשדוד.

"הייתה רשת מתחרה של ידיעות אחרונות, ידיעות תקשורת, אני מדבר איתך בתחילת שנות ה-90', שמוליק שם-טוב אז היה העורך הראשי, הוא הציע לי להיות הסגן שלו, עם הבטחה להיות העורך הראשי. אני לא זוכר שמישהו בלם אותי או עצר אותי.

אני אומר, חבר'ה, עובדים עליכם, אני לא אומר שאין קיפוח, אני לא אומר שבכל מיני מקומות סגורים זה לא קיים, זה יכול להיות, אבל אני אומר, נתניהו עובד עליכם.

"הוא, שאשתו מנעה מעובדות אתיופיות, לפי העדויות, לעלות לקומת המגורים. הוא מייצג אתכם? הוא מייצג את ישראל השנייה? אני עד היום גר באשדוד ואני מת על האנשים ואני מת על החברים, אני אומר חבר'ה, עובדים עליכם, בחייאת, עובדים עליכם, הוא לא מייצג אתכם, זה סתם, זה היכולת משחק האדירה שלו, היכולת שלו לחבר אתכם אליכם, אתה יודע, בסוף, בסוף זה שילוב, אתה יודע, מה עשה את בגין הגדול? היכולת לשלב לאומיות עם מסורת, זאת אומרת, זה מה שעושה את זה באמת להרבה הרבה אנשים.

"אבל מה לנתניהו ולמסורת? אתה יודע, השטיקים, הבעזרת השם, הכיפה, הליכה לכותל, הסיפורים על שיעורי תנ"ך, כל הדברים האלה, הדימוי הזה, עם דיבורים לאומיים מאוד מאוד חזקים, שאגב, בינם לבין המציאות אין כלום, אתה יודע, השמעתי באחת התוכניות האחרונות קטע על זה שהוא הלין אחרי מלחמת לבנון השנייה, 'איך קורה ש-4000 טילים נורים על ישראל. איפה הכבוד הלאומי?'. עשיתי טלפונים בלילה כדי לבדוק כמה טילים נורו עד היום מה-7 באוקטובר? למעלה מ-17,000 טילים נורו על ישראל, צפון, דרום, הבוקר גם מתימן. יש כאן שחקן אדיר".

אני צופה בך לא מעט בפאנלים של חדשות 12, וגם ביועצים אחרים שמגיעים לאולפנים, ופעמים רבות יש לכם יותר אומץ לומר דברים וגם הבנה מלהם. מה זה אומר על העיתונות לדעתך?

"תראה, אני אומר את זה בצניעות, אני מביא משהו שלעיתונאים אין, היכולת לדעת מה קורה בצד השני, לדעת איך חושבים שרים, מה מניע אותם, מה באמת האינטרסים שלהם, מה גורם להם להחליט כך ולא אחרת, מה מפחיד אותם, מה מדרבן אותם, הייתי עם שרים מכל המפלגות, מקדימה, מהליכוד ויו"ר מפלגת העבודה ויו"ר ש"ס, מכיר את הכל, ולכן זה ערך מוסף אדיר, שאתה בא ואתה רואה מהלך ואתה נדרש לפרשן אותו או להסביר אותו, אתה יודע גם מה קורה בצד השני, זה אחרת. הייתי גם בתקשורת, כמובן, המון המון שנים, אז יש לך כאן את היכולת הזאת, משני הצדדים, לתת לך הסבר למה הדבר הזה קרה".

אתה מכיר הרבה עיתונאים ומכיר הרבה פוליטיקאים, מי יותר ציני?

"פוליטיקאים הרבה הרבה יותר ציניים. קח אפילו עכשיו סיפור כמו של התאגיד. אני לא עובד בתאגיד ולכן הרבה יותר קל לי לדבר עליו. יש מתקפה על התאגיד שמוביל השר שלמה קרעי, שאין לו מושג קלוש מה זה תקשורת והוא עושה את זה כדי לספק סחורה למי שמינה אותו ומיותר וכמעט מובן מאליו להגיד שיש היום תאגיד חזק ותאגיד עצמאי. אבל הציניות, הצורך הזה, לרצות מישהו ולהתבטא בדבר שאתה לא מבין בו כלום, זה ציני. יש לי מאות, אם לא אלפי דוגמאות כאלה".

ועיתונאים שאנחנו מכנים אותם שופרות, הם לא ציניים?

"יש עיתונאים, בלי לנקוב בשמות, שנפלטו, שהם מצאו את עצמם מחוסרי עבודה ופתאום נזכרו שהם תומכי נתניהו נלהבים משכבר הימים, או שהם לא תומכי נתניהו אבל הם נורא אטרקטיביים, כי פעם הם היו בשמאל ופעם היו זה והיום הם גילו את האור והם משבחים את נתניהו ותוקפים בחמת זעם את השמאל. הם עושים את זה, לטעמי, לצורכי פרנסה, לצורכי הזמנות לפאנלים ולפלטפורמות כאלה ואחרות שפתאום הם מוזמנים אליהן. כמובן שיש גם כאן ציניות, אבל אין מה להשוות, פוליטיקאים הרבה הרבה יותר ציניים. אני יודע מה הם חושבים, זה בדיוק היתרון שיש על אחרים, איתי הם גם מרגישים הרבה יותר חופשי, לפחות חלק מהם, אז הם מספרים לי ואומרים לי ומשתפכים, אתה מבין שיש פער אדיר בין מה שהם אומרים באולפנים, מה שמצביעים במליאה ובין מה שהם חושבים באמת, הוא אדיר, הוא אדיר.

"אתה יכול לשחק במשחקים האלה בתקופה שהכל בסך הכל מתקתק, כשאין מלחמה, לא נהרגים אנשים, אין חטופים בעזה, אין עשרות אלפי עקורים בצפון שאף אחד בכלל לא יודע מתי הם יחזרו. בתקופות אחרות של שלום, בסדר, משחקים פוליטיים. כאן, לציניות הזאת יש מחיר. תחשוב שהיום חמישה אנשים שחושבים כמוני וכמוך בעניין החטופים, היו באים לנתניהו, ואומרים לו לא בן גביר ולא סמוטריץ' ולא כלום, אם אתה לא מחזיר אותם, אם אתה לא הולך לעסקה, אם אתה לא תהפוך, באמת, סליחה על הקלישאה, כל אבן וכל חצץ ותוכיח לנו שאנחנו עושים הכל להחזיר את החטופים, אנחנו לא בממשלה שלך. מה זה אם לא ציניות?

"אין שום סיבה שגנץ ייסע לקטאר לפגוש את ראש ממשלת קטאר ולא נתניהו. תהפוך כל אבן, תוכיח לכולם שאתה רוצה, עזוב את המנוול הזה, סינוואר, אנחנו לא בחרנו בסינוואר, הוא לא מייצג אותנו, אתה מייצג אותנו".

אתה איבדת לפני מספר חודשים את בתך יובל, ששמה קץ לחייה. זה לא טריוויאלי להסכים לדבר על זה. מה המסר שלך בנושא הזה למי שצופה בנו?

"אתה יודע, היו אצלי שבוע שעבר שני אנשים שרוצים לעשות סדרה על התאבדויות ובדיוק באותו יום פורסמו הנתונים, הם אומרים לי תקשיב, זה קישקוש, מדובר במספר גבוה בהרבה, פי שלוש, פי ארבע. זה דבר שלא ידעתי, גם המערכות לפעמים משתפות פעולה כדי שבתעודת הפטירה לא יהיה כתוב - "התאבדה". אז כותבים "מנת יתר", "מחלה", דברים כאלה. אנשים מתביישים, עזוב את הסיבות.

"לכן אני מדבר על זה בצורה גלויה וכנה ואני לא מתבייש בכלום. הילדה שלי הייתה הדבר הכי טוב שהיה, היא הייתה ילדה מדהימה, יפהפייה על מבפנים ומבחוץ, היא לא עשתה שום דבר רע וזה מה שאמרתי לה בחייה ואני אומר את זה לאנשים היום שמתמודדים. יובל התכחשה למחלה, יובל סירבה, סירבה לקבל את זה שהיא צריכה כדורים והיא צריכה טיפול, לא הייתה מוכנה. היא הפסיקה לקחת כדורים, היא לא רצתה כי היא בריאה, כי הרופאים טעו, כי האבחנה הייתה מוטעית, כל מיני סיפורים כאלה.

"אני אומר לאנשים - תאחזו בחיים, זה לא בושה, אתה יכול להיות, אתה יכול להיות חולה סכרת ואתה יכול לסבול מלחץ דם ועם אפילפסיה ולכל אחד מהדברים האלה צריכים כדורים, גם הדברים האלה מחייבים טיפול ואין מה להתבייש ואין מה לחשוש שיש איזה סטיגמה ואם לא תעשו את זה, אז לצערי הרב, אתם יכולים לסיים את החיים כמו שיובל סיימה וזה עצוב נורא ולכן זה המסר שלי לאנשים האלה - אל תתביישו. אל תתביישו, תטפלו בעצמכם, כמה זה, ואני אומר לך שגם עם הטיפול, החיים עם המחלות האלה הם לא פשוטים".