ברקע סערת חוק השידורים, השר קרעי: "מיציתי את משרד התקשורת"

בשבוע האחרון של שנת 2025 ופחות מיממה לאחר שנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית הוציא צו ביניים שמקפיא את סגירת גלי צה"ל, שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי מתייצב לראיון ארוך, טעון וצופה פני-פריימריז.

כבר בפתיחת הריאיון מבהיר קרעי את עמדתו בנוגע לצו הביניים שהקפיא את סגירת גל"צ. לדבריו, "אין לבג"ץ שום סמכות להוציא צו כזה, משום שמדובר בהחלטת ממשלה הנוגעת ליחידה בצה"ל". הוא נשען על סעיף 2 לחוק יסוד: השפיטה ("אין עליו אלא מרות הדין") וטוען כי כל עוד אין מקור סמכות מפורש בדין - הצו משולל תוקף. כשנשאל מה המשמעות המעשית של עמדה כזו, הוא משיב: "צריך להמשיך לקדם את סגירת התחנה גם תחת צו הביניים, ולהודיע לבג"ץ שמדובר בצו נטול מקור חוקי".

בשיחה, בפודקאסט "תיקטוק" של המכון הישראלי לעיתונות באולפן וואלה, בה השתתף גם יועמ"ש עמותת הצלחה אלעד מן, קרעי חוזר שוב ושוב לאותה נקודה: מבחינתו, גבולות הסמכות של בג"ץ נחצו מזמן, הממשלה נוהגת כלפי מערכת המשפט ב"ממלכתיות מוגזמת", והוא עצמו כבר מרגיש שמיצה את תפקידו במשרד התקשורת - ומביט קדימה, אולי אפילו למשרד המשפטים. קרעי מסרב להתמודד באופן נקודתי עם הבעיות והפוליטיזציה שבחוק התקשורת - לב העשייה שלו בקדנציה האחרונה, ומסביר כי "בהמשך יהיו שינויים". עוד על הפרק: החנינה לנתניהו ("הקרבה של רה"מ. הוא יכל לחכות שיזוכה"), ופרשת קטארגייט, במסגרתה יועצי ראש הממשלה הקרובים ביותר פעלו במהלך המלחמה בשליחות קטאר.

המכון הישראלי לעיתונות ולתקשורת פועל לחיזוק חופש העיתונות, חינוך לצריכה ביקורתית של תקשורת והחזרת אמון הציבור בתקשורת בישראל.

חלק קטן מהשיחה מובא בכתב. האזינו או צפו בשיחה המלאה.

מעבר לעיקרון המנחה של קרעי, שלא להישמע להוראות ביהמ"ש והיועמ"שית, שלדבריו פועלים בנושא סגירת גל"צ (כמו גם בנושאים אחרים, לטענתו) "שלא בסמכות", קרעי נכנס גם לפרטים הטכניים. הוא משגר איום. "למשרד התקשורת יש השפעה עקיפה אך משמעותית דרך נושא התדרים". לדבריו, אם שר הביטחון יחליט שלא לשלם עוד על אגרת התדר של גלי צה"ל, התדר יילקח מהתחנה. זהו, מבחינתו, מנוף חוקי לחלוטין, שאינו תלוי בעמדת בג"ץ אלא בהחלטה מינהלית של הממשלה.

העימות עם מן ממחיש היטב את עומק הפער. מן מזכיר שבשיטה הדמוקרטית בישראל, בית המשפט הוא הפרשן המוסמך של החוק, וטוען שקרעי חותר תחת יסודות השיטה. קרעי משיב שהבעיה הפוכה: בג"ץ נטל לעצמו סמכויות בלתי מוגבלות, ללא איזונים ובלמים אמיתיים, וכשבית משפט מבטל חוקים ואף חוקי יסוד - הדמוקרטיה עצמה נפגעת.

בהקשר הזה הוא אומר משפט שחוזר שוב ושוב בראיון, ונראה כי פותח את הקמפיין לפריימריז בליכוד: "הממשלה מתנהלת כלפי מערכת המשפט ב"ממלכתיות מוגזמת ומוותרת פעם אחר פעם על סמכויותיה בשם פרשנויות משפטיות שאינן מעוגנות בחוק".

בהמשך, עובר הדיון לליבת רפורמת התקשורת. קרעי טוען במשך חודשים שהרפורמה שהוא מקדם מגיעה ממניעים ענייניים ורצון לפתוח את השוק ולגוון. אלא שבמקביל הוא חושף שוב ושוב את האינטרס האמיתי שמאחורי החקיקה, "לשבור את המונופול של השמאל על שוק התודעה". קרעי לא רואה סתירה בין השניים. מבחינתו, "הרפורמה נועדה לפרק את המונופול הזה באמצעות פתיחת השוק, הסרת חסמים רגולטוריים, והפסקת המעורבות הממשלתית בתוכן".

הוא מתעלם מהעובדה שהרפורמה משרתת אינטרסים של שחקנים ספציפיים כמו HOT או i24, וטוען שלא שוחח מעולם עם פטריק דרהי, בעלי החברה. בעיניו, מי שמתנגד לרפורמה הם מי שנהנים מהמצב הקיים - ובראשם, לטענתו, קשת 12.

אחת הנקודות הרגישות בראיון נוגעת להקמת ועדת התקשורת המיוחדת בכנסת, שעוקפת את ועדת הכלכלה של דוד ביטן, ומשקפת על הדרך את המאבקים ויחסי הכוחות בליכוד. קרעי מכחיש שמדובר במהלך עוקף שנועד להימנע מבלמים, וטוען שביטן עצמו הצהיר שהוא תומך ברוב החוק, אך בפועל לא קידם חקיקה רחבה בתחום. כשנשאל ישירות אם המהלך התאפשר משום שנתניהו עומד מאחוריו, קרעי משיב בלי היסוס: "כן. ראש הממשלה נתן אור ירוק להקמת הוועדה, והוא עצמו ביקש זאת במשך חודשים ארוכים".

סוגיית המינויים ברשות השנייה וברשות הרגולטורית המאוחדת שתקום תחתיה אם החקיקה תעבור, תופסת חלק משמעותי מהראיון. קרעי מאשר שד"ר יפעת בן חי שגב, שפרשה לאחרונה מתפקיד נציגת ציבור בדירקטוריון חדשות 13, מיועדת לתפקיד יו"ר הרשות השנייה אחרי עזיבת הנוכחי בסוף השנה, ודוחה את הטענות שלפיהן מדובר בתגמול פוליטי על עדותה במשפט נתניהו - שעמדה בהיפוך לדבריה בחקירת המשטרה.

במקביל, הוא מגן על היעדר השקיפות והסתרת רשימות המועמדים למועצה, תחת הנימוק ש"חשיפה מוקדמת עלולה להביא ללחצים פסולים".

בהמשך עולה נושא קטארגייט, והראיות המובהקות להשפעה קטארית בלשכת ראש הממשלה. קרעי, כצפוי, מציג גרסה שתומכת בקו ההגנה של נתניהו, שמתעלם מהעובדות. לטענתו, אנשי לשכת רה"מ - ובהם יועצו הקרוב יונתן אוריך - סייעו לו לאורך כל הדרך במאבק נגד אל ג'זירה, כולל סגירת המשרדים והחרמת ציוד. "אוריך עבד עם קטאר? הוא סייע לי נגד אל־ג'זירה. אל־ג'זירה הוא גוף עוין למדינת ישראל. המאבק בו הוא אינטרס ישראלי, ואני לא מתבייש לומר את זה".

ומה עמדתך לגבי חנינה לראש הממשלה?

"חנינה היא הקרבה. צריך להבין את זה. נתניהו היה יכול לחכות שיזוכה. חנינה זה לא פתרון נוח, זה לא קיצור דרך, זה ויתור אישי ומחיר כבד. מי שמציע חנינה צריך להבין שמדובר בהקרבה של ראש הממשלה".

בסוף הראיון, כמעט כבדרך אגב, מגיע המשפט שמעניק לראיון את כותרתו. קרעי אומר בגלוי שהוא מרגיש שמיצה את תפקידו כשר התקשורת: הסיבים האופטיים, הדור הסלולרי, הרפורמות המרכזיות - כולן, לשיטתו, כבר יצאו מהכוח אל הפועל. כשנשאל לאן פניו, הוא מצביע לכיוון הכלכלי-חברתי, ולא פוסל את משרד המשפטים כאפשרות. "זהו משרד רגולטורי נוסף שיש בו "הרבה מה לשנות".