בחנו את עצמכם/ן: כך תדעו אם התעמרו בכם בעבודה

בעקבות שורת אירועי התעמרות בעבודה שהתרחשו בכלי תקשורת שונים בחודשים האחרונים, ארגון העיתונאים והעיתונאיות מציג תקנון למניעת התעמרות בעבודה במטרה ליישמו בכל גופי התקשורת בישראל. ארגון העיתונאים והעיתונאיות יפעל בשבועות הקרובים מול כלי התקשורת על מנת לאמץ את התקנון באופן וולונטרי ולאחר מכן ידרוש לשלבו בהסכמים הקיבוציים.

את התקנון הכינו צוות מומחים לטיפול בהתעמרות בעבודה והחברים בו הינם: ד"ר אורית קמיר, משפטנית בכירה וממנסחות הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה שעוסקת 15 שנה בתחום; איתן מאירי, מומחה לפסיכולוגיה תעסוקתית, מחבר הספר "המגפה השקטה במקומות העבודה" ומומחה לטיפול בנפגעי התעמרות; ענת סרגוסטי, עיתונאית ותיקה ואחראית חופש עיתונות בארגון העיתונאים; עו"ד ד"ר מורן סבוראי, יועצת משפטית; זיו ברקוביץ, רכזת איגוד מקצועי בארגון העיתונאים.

בארגון אומרים לוואלה! ברנז'ה כי "בנוסף לפגיעה הקשה הנגרמת כתוצאה מהתעמרות בכל מקום עבודה, התעמרות בכלי תקשורת פוגעת גם בחופש העיתונות. העבודה העיתונאית היא עבודת צוות, הנסמכת על יושרה, אמינות ואמון. היא מחייבת חופש וביטחון אישיים-מקצועיים. כאשר עיתונאי או עיתונאית מפוחדים, מאוימים, מבודדים, מרגישים שסמכויותיהם ותפקידיהם הוצרו, ו/או מרגישים שליטה בלתי סבירה של המעסיק - שיקול דעתם המקצועי והמחויבות לצו מצפונם המקצועי עלולים להיפגע. החשש מהתעמרות עלול לגרום לעיתונאי/ת להימנע מביצוע פעולה הדרושה לשם עשייה מיטבית של מלאכתם העיתונאית".

התקנון מגדיר כללי התנהגות בכלי תקשורת כדי לתרום להעלאת המודעות להתעמרות בעבודה ולהביא לצמצומה ואף למניעתה. ובנוסף מנסח נוהלים להגשת תלונות, לטיפול בהן ולהסקת מסקנות, שיבטיחו טיפול הולם ותיקון ליקויים במקרים בהם אירעה התנהגות מתעמרת.

התקנון מגדיר התעמרות בעבודה בכלי תקשורת כהתנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה, לרבות אחת או יותר מ-12 ההתנהגויות הבאות:

1. התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות, מרושעות, מקטינות ומגחיכות; התייחסות כאמור היא מתעמרת גם כאשר ה"דד-ליין" דוחק; גם בזמן שידור חי; גם בזמן "אירוע מתגלגל" או "חדשות מתפרצות"; גם כאשר כלי התקשורת או עובדיו נמצאים בתחרות על "רייטינג" מול כלי תקשורת מתחרים; גם כשההתייחסות היא של טאלנט לעובד זוטר במערכת.

2. שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, גם באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות וכולל הכשלה מכוונת.

3. יצירת תנאים בלתי סבירים לביצוע התפקיד, שאינם נחוצים לביצועו ונעשים מטעמים שאינם ענייניים, כולל קביעת "דד-ליין" בלתי-סביר או העסקה בלתי-מוצדקת בסופי שבוע, ערבי חג, חגים ולילות; כולל דרישה לא מוצדקת לזמינות מתמדת, שאינה משאירה זמן פנאי; כולל דרישה "להתנדב" ולתרום שעות עבודה.

4. היטפלות קנטרנית למעשיו של אדם.

5. הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להתמודד עמן.

6. שליטה הדוקה באופן בלתי- סביר על פעילותו של עובד במסגרת העבודה, כולל עריכת יתר; כולל שליטה המצמצמת משמעותית את חופש הפעולה או היצירתיות העיתונאיים; כולל שליטה אחרת הפוגעת ביכולתו המקצועית של העיתונאי לבצע את עבודתו.

7. הצרה של סמכויותיו או תחומי אחריותו של עובד כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי ענייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת; כולל "ייבוש" או מידור או הדרה של עובד מהשתתפות בתכניות או בהכשרות, או מטיפול מכל סוג בנושאים שהם בתחום מומחיותו; כולל ביטול או צמצום של תחומי סיקור של כתבים או פרשנים ללא הצדקה עניינית; כולל פגיעה לא מוצדקת בהתפתחות מקצועית או באופק קידום מקצועי; כולל החלטה של עורך להימנע מפרסום כתבות של כתב מסוים, ללא הצדקה עניינית; כולל מתן הוראה להימנע מלהעלות כתב או פרשן מסוים לשידור, ללא הצדקה מקצועית.

8. הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו; כולל שימוש ביכולותיו העיתונאיות של עובד לשם ביצוע עבודה אישית של הממונה, כגון עריכת סרטון וידאו לאירוע אישי של הממונה.

9. הכפפתו של עובד, גם אם הוא פרילנסר, לאווירה של פחד ואיומים, כולל איומים בפגיעה בפרנסה, בתפקיד או בקידום.

10. ייחוס עבודתו, הישגיו, והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן; כולל לקיחת קרדיט על ידי טאלנט כאשר עבודה נעשתה ע"י תחקירן; כולל גלגול אשמה על עובד בדרגה נמוכה יותר.

11. נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם.

12. נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של אדם.

בארגון מדגישים כי התעמרות בעבודה אסורה בין שהיא מילולית ובין שהיא לא מילולית; מתרחשת בפניו של אדם או מאחורי גבו; נעשית בשיחה, בהודעות טקסט או דוא"ל, ברשתות חברתיות או בכל דרך אחרת. ביקורת לגיטימית המוצגת באופן ענייני, מקצועי ומכבד, והנחיות ניהוליות או מקצועיות שהן ענייניות, מקצועיות ומכבדות, אינם התעמרות אסורה.

דרכי הטיפול המוצעות בהתעמרות דומות במידת מה לדרכי הטיפול בהטרדה מינית על פי החוק, התקנות והפסקה. המדיניות הכללית היא של אפס סובלנות להתעמרות בעבודה בכלי תקשורת.

עוד ממליצים בארגון כי הטיפול בהתעמרות בעבודה ייעשה על ידי אחראי למניעת התעמרות שימונה על ידי כלי התקשורת. האחראי יהיה ככל הניתן בלתי תלוי בשדרה הניהולית או בכל גורם אחר בעל השפעה בכלי התקשורת, ובעל סמכויות נרחבות לביצוע תפקידו. עם קבלת תלונה אחראי רשאי להמליץ למעסיק על השעיית הנילון ו/או על ניודו לתפקיד אחר, לפי העניין. החלטת המעסיק האם להשעות את הנילון או לניידו תתקבל במהירות האפשרית עד7 ימים לכל היותר, ותנומק בכתב. עם קבלת התלונה יחליט האחראי האם יש הצדקה לניסיון לטיפול בלתי פורמאלי באמצעות גישור; ואולם טיפול בלתי פורמאלי כאמור ייעשה אך ורק בהסכמת המתלונן ואם זוהי התלונה הראשונה המתועדת על אותו נילון.

האחראי רשאי להמליץ על הרחקת הנילון מהמתלונן; ניודו מתפקיד; התראה, נזיפה, או הערה בתיקו האישי; הדרכות שהנילון יצטרך לעבור; הפסקת העסקה. בתוך 14 יום מקבלת הדו"ח וההמלצות, יקבל המעסיק החלטה על סמך המלצות האחראי. החלטת המעסיק תהיה מנומקת. המלצות האחראי והחלטת המעסיק ותמצית הנמקה יועברו במלואן למתלונן ולנילון.

ביום חמישי הקרוב יערכו ארגון העיתונאים וארגון עובדי התקשורת כנס בנושא התעמרות בעבודה. הכנס, בסימן "תקשורת חופשית מפחד", יערך בשעה 19:00 בבית אריאלה בתל אביב.