שידור חוזר: הקמפיין לביטול קיצור המהדורה יצא לדרך

מתחת לרדאר, בהנהלות הערוצים המסחריים כוססים ציפורניים ומתכוננים היטב לקראת דיון גורלי מבחינתן שיתקיים השבוע ברשות השנייה, על ביצוע הפעימה השנייה בקיצור מהדורות החדשות. כזכור, בתחילת דצמבר החליטה מועצת הרשות השנייה על קיצורן של מהדורות החדשות בטלוויזיה, זאת על אף התנגדות קשת ורשת. בשלב הראשון המהדורות קוצרו ב-9 בינואר עד השעה 21:15, ובשלב השני, ב-1 באפריל יקוצרו עד לשעה 21:00. ההחלטה לקצר, לפחות באופן רשמי, נבעה ממחאת רשת נרחבת בנושא, ומירידה בנתוני הצפייה במהדורות.

ברשות נימקו את החלטתם אז בתמיכת נציגי הציבור במועצה ובסקר מרכזי שביצעו שהוכיח שהציבור מעוניין בקיצור, וכן על חוות דעת של ניצב פניות הציבור ברשות דוד רגב, אשר דיווח על אלפי תלונות בנושא שהגיעו אליו. ההחלטה התקבלה כאשר ברקע חדשות 12 רשמה את ממוצע הצפייה הנמוך ביותר בשנתיים האחרונות - 14.7% בלבד בחודש אוקטובר 2021. בחדשות 13 המצב היה ונותר גרוע בהרבה משום שנתוני הצפייה בהן עומדים באופן עקבי על כמחצית.

לוואלה! ברנז'ה נודע כי בקשת ורשת מתכוננים ביסודיות לדיון, ובונים על הפיכת ההחלטה של יו"ר הרשות הקודמת יוליה שמאלוב ברקוביץ', אותה האשימו בזמנו בשיתוף פעולה עם נתניהו ודחיפת המהלך לטובת ערוץ 14, שהיה אז בעיצומו של הליך מיתוג עצמי כ"ערוץ חדשות". יצוין כי בראיון סיכום קדנציה שהעניקה לוואלה! ברנז'ה שמאלוב ברקוביץ' עם פרישתה, היא הכחישה את הדברים מכל וכל.

כך או כך, נתוני היסוד לא השתנו: החלטה על קיצור החדשות משמעותה הפסדים של מיליונים בשנה לקשת ורשת. הסיבה: הפקת חדשות לרוב זולה יותר מאשר מגה-ריאליטי או דרמה. ההחלטה לקצר את המהדורות משפיעה על האיזונים הכלכליים של הערוצים, על תקציביהם, על כוח האדם בחברות החדשות ועל תמהיל התוכן. מה כן השתנה? האנשים שעומדים בראש הרשות השנייה, ויכולים להפוך את ההחלטה.

רמזים לשינוי עתידי ניתן היה למצוא כבר באותו ראיון של שמאלוב ברקוביץ'. בתשובה לשאלה אם ההנחיה תיושם, שכן השר יועז הנדל - הנחשב פחות לעומתי לקשת - הוציא מכתב שדרש לבדוק את השקיפות בהליך קבלתה, אמרה שמאלוב ברקוביץ': "במידה וההחלטה תמוסמס, צר לי מאד עבור הציבור שזו המועצה שתתחלף. עשינו דיונים מאד מעמיקים שלקחו בחשבון את השיקולים המקצועיים ואת האינטרס הציבורי". בינתיים, לנעלי שמאלוב ברקוביץ נכנס מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר עדן בר טל, ולאחר למעלה מ-7 שנים - מונתה גם מועצה חדשה לרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו.

בנוסף, גם העובדות בשטח הוכיחו שהחלטות לחוד ומציאות לחוד, ואחרי מספר ימים של "היענות" להנחיה, נראה כי בחדשות 12 ניסו לבחון את רף הסבלנות של הרגולטור כאשר המהדורות הסתיימו אחרי 21:15 תוך ניצול שלוש דקות החריגה שמאפשרת הרשות. מעת לעת המהדורות חרגו אף ביותר והסתיימו לקראת 21:30 - תוך התעלמות מוחלטת מהכללים.

לוואלה! ברנז'ה נודע כי בקשת ורשת נערכים לישיבת המועצה הזו ברצינות מקסימלית ומתכוונים להציג לחבריה מספר מחקרים המוכיחים כי בעוד בישראל דנים בקיצור מהדורת החדשות, בעולם פועלים להארכת המהדורה בכדי לשדר עוד תחקירים וכתבות, כלומר, המגמה היא הפוכה. כך לדוגמה, נשענים בקשת ורשת על תקדים ערוץ 5 הבריטי, שם מתארכת בחודשים האחרונים מהדורת חדשות הערב. בפועל, מדובר בחיבור של שתי מהדורות חדשות בנות חצי שעה כל אחת למהדורה באורך של שעה שאושר ע"י הרגולטור (אופקום), זאת, "במטרה לאפשר לתוכנית לבחון ולפרוק סיפורים בפירוט רב יותר וליצור מקום לדיווח חקירתי יותר, אזורי וחברתי, כמו גם סיקור של עניינים בינלאומיים".

עוד מתכוונים להציג בפני מועצת הרשות גם את מודל שידור החדשות באוסטרליה, שם מהדורות החדשות פותחות את הפריים בשעה 18:00 ונמשכות 60 דקות (9, SBS, 7). בחלק מהערוצים מיד אחרי מהדורת החדשות יש תכנית מגזין current affair של 30 דקות כך שהסלוט "האקטואלי" הוא בן 90 דקות.

מבדיקת וואלה! ברנז'ה את נתוני הצפייה במהדורות החדשות בערוצים המסחריים מאז הקיצור, עולה שהם דווקא לא ממש השתנו - אך ברור שחצי שעת הפקת חדשות זולה יותר משמעותית מהפקת דרמה או ריאליטי, ולכן חשובה להם מאד. לפיכך, בקשת ורשת לא מתכוונים להישען רק על נתוני הצפייה בישראל, ומביאים כדוגמה את השחיקה היחסית ברייטינג בגופי חדשות בינ"ל, שם היא גבוהה בהרבה. השחיקה ברייטינג של חדשות 12 לאורך עשור שלם (2011-2021) הינה 20% בעוד בהשוואה לארה"ב - גופי החדשות פוקס, CNN ו-SNBC איבדו בממוצע 55% מהרייטינג שלהם.

עוד אומרים בקשת ורשת כי השחיקה בתכני חדשות היא הקטנה ביותר לעומת ז'אנרים אחרים. לשם ההשוואה - מ-2011 ועד היום, חדשות 12 נשחקו ב-24%, לעומת "המרוץ למיליון" שנשחקה ב-58% או "מאסטר שף" שנשחקה ב-42%.

בערוצים לא חומקים גם ממתן תשובות באשר למונח האמורפי "פניות הציבור". לדבריהם, מדובר ב"2,000 איש שגויסו לבצע פעולה פשוטה (הגשת פנייה לרשות) באמצעות עידוד קונסיסטנטי שלהם לעשות זאת. בעידן הרשתות החברתיות, היקף מינורי כזה לא מעיד על שום דבר". הם לא לגמרי טועים. מבדיקת וואלה! ברנז'ה עולה כי ב-2017 אברי גלעד ספג 3,900 פניות על אמירה שלו בתכנית הבוקר על כך שצריך לפעול באלימות כלפי פלסטינים חפים מפשע. ב-2019 היו 3,313 פניות על דבריה של אשרת קוטלר בחדשות 13 שכינתה את חיילי גדוד נצח יהודה שהתעללו בפלשתינים "חיות אדם" ו-2,807 פניות על דבריהם של אמנון אברמוביץ' ועודד בן עמי בחדשות 12, שציטטו משפט מוכר מתוך תפילת הקדיש תוך שדיברו על ההליכים המשפטיים נגד נתניהו.

בערוצים מביאים כדוגמה לפריכות הנתונים את מספר התלונות בנוגע לתכניות ריאליטי באותה תקופה. ב-2020 היו כ-3,000 פניות כנגד "הישרדות" בה הוצג עטלף משופד, כ-2,000 פניות על הצגת החרדים כמפיצי הקורונה וכ-2,000 פניות בעקבות שידור הופעתו של אייל גולן ברשת 13.