מאז ערוץ 20 (לשעבר ערוץ המורשת, שהפך ל-14), שעלה לפני כעשור, לא קם בישראל ערוץ חדש שהושק "מאפס" - עד שלפני כשנה הושק ערוץ i24news בעברית. עד כניסתו פעלו בישראל ארבעה ערוצים מרכזיים.
ערוץ החדשות i24news עלה לאוויר באופן רשמי לשידורי הרצה ב-30 ליוני, 2024, עם לוח שידורים שהציע מהדורות ותוכניות חדשות מידי שעה. אחרי שבמהלך השנה האחרונה הקפידו על חשאיות, השבוע החליטו בערוץ לקפוץ למים הקרים של ועדת המדרוג, ולפרסם את נתוני הצפייה בהם. קשה לחמוק מהמסר שעמד בלב ההחלטה: אנחנו קטנים, עדיין, אבל כאן כדי להישאר, ואנחנו שחקן על המגרש. במבחן התוצאה: למרות שנתוני הצפייה בו במרבית רצועות היום נמוכים וקרובים מאד לטעות הסטייה הסטטיסטית, קשה ללמוד (רק) מהם על עתידו. וכן, לא פעם i24 - נטול הבסיס והלוגו המוצק והמזוהה שיש לשאר, גם עובר את המתחרים הוותיקים.
למרות ש"בחדרים סגורים" ב-i24 לא מתביישים להודות שהישראלים נעו ימינה, והם אחריהם, מכוונים למרחב העמום של המרכז-ימין הפוליטי, בשנה האחרונה עשו בערוץ החדשות הטרי מאמץ לא מבוטל להרחיק את עצמם מהמותג המשוקץ "ערוץ 14". עבור הנהלת הערוץ מדובר היה במשימה בעלת יעד כפול: עסקית - כדי להתבדל מהערוץ המזוהה (עם רה"מ), ובכך להתמקם בנישה שונה; ומיתוגית - כדי להחליק בגרון של המיינסטרים (והברנז'ה) באופן חלק יותר. באקלים החברתי והפוליטי אחרי שני עשורי נתניהו בשלטון, זו לא משימה מורכבת במיוחד, תוך ביסוס קמפיין על גישה "נייטרלית" ו"סיפור אחר", ושימוש תדיר במילות הקסם "איזון" ו"גיוון".
אלא שמעל הכול מרחפת שאלת התוכנית העסקית: האם האופרציה הזאת, שנשענת בשלב הזה על שברירי אחוז רייטינג (גם אם תועלה לפלטפורמת הכבלים) תוכל לשרוד? בישראל כבר קמו פרויקטים תקשורתיים-פוליטיים (או בעלי הון שהחזיקו ערוץ כחלק מתחזוק שוטף של קשריהם עם נתניהו) שקמו ולא הצליחו לפרוץ לקהל הרחב, ברובם, בעל ההון בסופו של דבר התייאש (בלווטניק, לאודר, ניר צוק ו"רלוונט") או מצא עצמו בחדרי חקירה (אלוביץ').
לא צריך להיות מומחה לענף התקשורת וגם לא איש עסקים כדי להבין שההשקעה בכלי תקשורת, המוערכת בעשרות מיליוני שקלים בשנתיים האחרונות, עבור נתח שוק שנכון לכרגע עומד על 3.1%, היא במקרה הטוב הפסדית. גם לא צריך להיות עיתונאי תקשורת או פוליטיקאי, כדי להבין שהרווח הגולמי פחות רלוונטי כשמדובר בנשק אסטרטגי לכסף הגדול. במילים פשוטות: המיליארדרים שמעוניינים בצעצוע תקשורתי כדי למנף השקעות אחרות או לייצר "סביבת עבודה רגולטורית נוחה" עבורם לא מתים, רק מתחלפים ומחפשים הזדמנויות. ממול, נזכיר, ניצב ראש ממשלה שבאופן רשמי מצהיר על כוונתו לסייע ל"פתיחת השוק לתחרות", ואף עושה צעדים בנידון, באמצעות הפרוקסי שלו, שר התקשורת שלמה קרעי, שהיה הראשון לברך את הערוץ ביום לידתו. לא משהו שבקשת 12, רשת 13 ותאגיד השידור היו מעלים על דעתם, אף לא בחלום תחת השפעת חומרים משני תודעה קשים.
נתניהו ואפקט ישראל היום
לא מדובר כאן רק בעניין חקיקתי או פרוצדורלי. כדי להבין את האקלים הפוליטי שבו זורזה השקתו של הערוץ החדש, מבלי להמתין לחקיקה, מספיק להכיר את נתניהו. ראש הממשלה הוא פוליטיקאי שלא צריך להסביר לו יותר מפעם אחת. הוא ראה כיצד ברגע אחד השקעת הענק שלו בעיתון "ישראל היום" שסיבכה אותו בחקירות וכתב אישום והובילה אותו לבחירות - התפוגגה לה ברגע ששלדון אדלסון הלך לעולמו, והוא לא רוצה שזה ייקרה לו שוב - כלומר לא רוצה להיות תלוי רק במקור תמיכה תקשורתי פופולארי אחד. נתניהו יודע שכמו שישראל היום הפנו לו גב (כפי שהעיד ממש השבוע במשפטו), גם ערוץ 14 יכול לעשות זאת, ולכן - גם כאיתות ל-14 וגם כרשת ביטחון בינו לבין עצמו טוב שיש לו בצד את ערוץ i24. ברצותו הוא יוכל להפוך אותו ל"ישראל היום" או ל-14 החדש, עם הזרמת תקציבים לקמפיינים ושאר אמצעי החייאה. ברצותו - יוכל להתעלם.
מעניין לבחון את עתידו של הערוץ גם במשקפיים של המחזיק בו, המיליארדר פטריק דרהי, המחזיק גם בחברת HOT. ענקית הכבלים יודעת היטב שהיא עומדת בפני מאבק רגולטורי משמעותי בחודשים הקרובים עם חקיקת חוק השידורים החדש. לכן, מבחינתה i24 הוא שוט לנופף בו. אלא שספק אם שהתוצאות הלא משמעותיות לפי שעה ברייטינג משאירות את השוט יעיל בכל הקשור לימי החול. שימוש נוסף, בשלב זה תרחישי-תיאורטי בלבד, שנעשה מעת לעת דווקא על- ידי הנהלת רשת 13 בערוץ הוא כאופציה עתידית להיכנס כמקשה אחת תחת חדשות 13 במקרה של התמוטטות הערוץ. זו אופציה שבשלב הזה איננה חוקית, אך הוזכרה מספר פעמים כמעין נשק שקט נגד עיתונאי החברה המוחים. האופציה תוכל, אם בכלל, להיות מעשית במידה וסעיף ההפרדה המבנית של קרעי יעבור וחברת חדשות תוכל לפעול ללא דירקטוריון ופיקוח ציבורי. אלא שבמקרה כזה, למרבה האירוניה, ל-HOT לא יהיה שום אינסנטיב לוותר עליה.
לפי פרסומים בוואלה, טרם הקמתו, נתניהו וקרעי עבדו לא מעט עבור בעלי הערוץ החדש (ו-HOT) פטריק דרהי, בקידום הרפורמה. שתשפר את נקודת הזינוק הכלכלית שלו. תזכורת: ביולי 2023, פורסם תזכיר חוק התקשורת החדש ממנו יוצאים מורווחים שני שחקנים מרכזיים - ערוץ 14 ו-HOT. הרפורמה כללה את פתיחת שוק הפרסום בטלוויזיה לפלטפורמות כמו HOT; אישור לפלטפורמות כמו HOT לשדר חדשות, ללא מחויבות לשדר מירושלים; וביטול האיסור מנוסח תזכיר החוק של קודמו הנדל על שידור חדשות מטעם בעלים שמרכז עסקיו אינו בישראל - ביטול שעונה ישירות לפרופיל העסקי של דרהי.
נווה מדבר
בפרספקטיבה של שנה ניתן לומר שהמטרה המרכזית מבחינת הערוץ (וגם מבחינת נתניהו) להקמת i24 - יצירת אלטרנטיבה ל"אולפני שישי" עבור החילוניים צופי ערוץ 14 - הצליחה. אם כי כבר עתה ברור שללא החקיקה של השר קרעי, לא תצליח לשבור את מחסום ה-4%.
ברצף אירועי המלחמה השוטפים, לא רבים זוכרים, אבל אי-שם בתחילתה, נשיא ארה"ב לשעבר ביידן הזכיר באחת ההצהרות הראשונות שלו את נושא החטופים, בעוד נתניהו התעלם. הדבר אירע בערב שישי ונתניהו ספג ביקורת עזה באולפנים, שהובילה אותו לשאת "הצהרה מיוחדת" כבר למחרת. לרווחת נתניהו, מציאות כזו (כשברקע דיווחים על תחינות מהשר דרעי שידבר לליבו של בעלי ערוץ 14 שומר המצוות יצחק מירילשווילי שייאות לשדר בערבי שישי) כבר לא תחזור על עצמה. למשפחת נתניהו יש בית גם בערב שישי, ובית לא רע בכלל, במושגי הז'אנר: "קבינט שישי עם נוה דרומי" היא התוכנית הנצפית ביותר בערוץ, עם שיא של 3.4% בחודש מרץ וממוצע של 2.7% לתוכנית. לצורך השוואה, אם הייתה משודרת גם בשידורים האנלוגיים (מה שמכנים בחישובי הערוץ אקסטרפולציה - הממחישה התאמה ל-100% משקי בית), הייתה זוכה התוכנית ל-4.4% צפייה ממשקי הבית היהודים. נתון גבוה מאולפני שישי של כאן 11 וחדשות 13. באותו שבוע - שהפך למכונן עבור i24 - "אולפן שישי" של קשת 12 עמדה על 12.6%, וחדשות שישי כאן 11: 3.2%, זמן שישי ברשת 13 עמדה על 3% בלבד.
אבל לא רק בשיאים מדובר, אלא במגמה - את המילה המפחידה הזו מכירים בערוצים המתחרים היטב - והיא מבטאת עליה. i24news החל לשדר ב-30 ביוני 2024. קשה לקבוע בוודאות כמה מהצופים שמתיישבים מול "קבינט שישי" של דרומי הנם צופי ערוץ 14 שלפני כן לא הדליקו טלוויזיה, וכמה מהם נדדו אליה מ"אולפני שישי" הקיימים, אותם מיתג נתניהו בעבודה עקבית מסורה כ"תבהלה". ניתן רק לראות את המגמות: מהדורות יום שישי של רשת 13 ושל כאן 11 ירדו משמעותית מתחילת השנה ומול השנה שעברה. אולפן שישי יורדת מתחילת השנה בעקביות (מלבד עלייה קלה בחודש מרץ). אולפן שישי ירדה ב-5% באפריל האחרון מול אפריל שעבר. "זמן שישי" ברשת 13 ירדה ב-26% מול חודש אפריל שעבר. "חדשות שישי" בתאגיד ירדה ב-29% מאפריל שעבר. חודש מאי 2025 טרם הסתיים, אך בניתוח הנתונים ללא השבוע האחרון של החודש, "קבינט שישי" בשוויון עם רשת 13 ועם כאן 11, זאת - נזכיר - כאשר i24news זמינים לצפייה בכ-75% מהשוק. עם "אקסטרפולציה" הרייטינג הממוצע של קבינט שישי עומד על 3.6%. נתון שבעידן הנוכחי רווי הפלטפורמות קשה לזלזל בו.
"קבינט שישי" של דרומי אולי מובילה ובפער, אך בין שברירי עשיריות האחוז ישנם איים נוספים שזוכים לעניין ציבורי מסוים. לאורך השנה הרחיב הערוץ את מגוון התוכניות והמשיך בגיוס מאסיבי של עיתונאים ומגישים. בין היתר עלתה בפברואר 2025 תוכניתו של שרון גל, "מגזין השבת" עם מיכל רבינוביץ', "מדברים חדשות" ורצועת מהדורות חדשות מידי שעה בשעות הבוקר. החודש עלתה תוכנית ראיונות חדשה בהגשת דניאל רוט אבנרי. נזכיר שוב: i24 אמנם נמצא באפיק 15 בספקיות על תשתית סטרימינג (OTT), אך אלו מהוות רק כ-75% מהשוק. במציאות שאחרי חקיקת קרעי, או בזו העתידית בה כל תקשורת הטלוויזיה תתבצע על גבי האינטרנט, תקרת הזכוכית של הערוץ תהיה גבוהה בהרבה.
כבר כיום, לדוגמה, "מגזין השבת עם מיכל רבינוביץ'" בערוץ מנפיק ממוצע של 1.2% (1.6% בהתאמה לכלל האוכלוסיה). על פניו, מספר זעיר. אלא שבמציאות רווית הערוצים, מדובר בנתון שלא רחוק שנות אור (כשליש) ממהדורת חדשות 13 באותה רצועה. "7 שרון גל", שעלתה לאוויר רק בפברואר 2025, הכפילה את הרצועה ועומדת כבר כיום על ממוצע של 1% לתוכנית ושיא של 1.5% (24.3.2025). גל השפיע ישירות גם על המתחרים: מתחילת השנה ועד היום, ערוץ 14 עם יערה זרד ירד ב-14% ברצועה, וכאן 11 ירד ב-9% (עד לפני שבועיים הגישה את הרצועה אילה חסון). "הערביסטים עם צבי יחזקאלי" מניבה ממוצע של 0.8% ושיא של 1.7% (15.5.2025). כאמור, מעט, אך בשקלול הרגלי הצפייה והמוכרות של שאר הערוצים על השלט - לא נטול פוטנציאל.
גם ההשקה בזמן מלחמה תורמת לא מעט לערוץ ממותג חדשות. המשדרים המיוחדים לסיקור שחרור חטופים (פברואר 2025) זכו בערוץ לנתון נאה של 3.3%, המשדר המיוחד לסיקור חיסול נסראללה הניב 2.1%, משדר השבעת הנשיא טראמפ הביא 1.9%, סיקור התקיפה הישראלית באיראן עם 1.7%, המשדר המיוחד לחיסול סינוואר עם 1.7% וכך גם סיקור המהומות באמסטרדם.
מעניין לראות שדווקא המהדורה המרכזית של i24 בהגשת מירי מיכאלי עומדת על נתון ממוצע נמוך של 0.8% - בגבול הסטייה הסטטיסטית - ולא מצליחה לפי שעה למשוך צופים מהמהדורות של המתחרים, אף לא מערוץ 14 הקרוב בשלט, ובסביבה הפוליטית.
בלי סדר יום
הובלה חדשותית איננה נמדדת רק ברייטינג, אלא בתוצאות. כאן יש לומר ביושר: במהלך שנת הקמתו הראשונה i24news לא הצליח להוביל סדר יום חדשותי בישראל, לא עם סיפור משמעותי, לא עם תחקיר ולא עם ריאיון ששינה את סדר היום (אלא אם ריאיון הפרצופים התמהים של רזי ברקאי, או שיחה לא-בלתי נעימה שקיים החתום מעלה עם דרומי נחשבים לכאלו). זאת על אף שורה ארוכה של מינויי כתבים מכלי התקשורת השונים. גם בדיגיטל, נוכחות הערוץ דלילה עם מיעוט שיתופים או הצלחות יוצאות דופן, למעט שערוריות שקשורות בערוץ עצמו כמו "חשיפת" החדירה שלא הייתה לקריה בתל-אביב. מנגד, בערוץ מתבלטים ב"פולים" התקשורתיים, למרות שהדבר לא תמיד משתלם במונחי צפייה, ומקדימים לא פעם את הערוצים הוותיקים והמשומנים בדיווחים בעת אירועים ביטחוניים או פיגועים.
הקושי בהובלת סדר היום נגזר בין היתר גם מ(היעדר) הקו הברור של הערוץ. מנהליו ועורכיו טוענים שהוא אינו ערוץ תמיכה בנתניהו, אך קשה לציין תחקיר עומק משמעותי או פרסום מטלטל כנגד הממשלה והעומד בראשה (היו התבטאויות ביקורתיות ופרסומים מצומצמים, אבל הם בטלים בשישים לעומת התמיכה הן מצד הפרשנים, הן מצד עיתונאים והן בזהות המגישים בנתניהו ובממשלת הימין הקיצוני) - מירי מיכאלי, אלירז שדה, שרון גל, דניאל רוט אבנרי, צבי יחזקאלי, נווה דרומי ועוד - כל אלו אל מול כתבים, חלקם זוטרים ואנונימיים, שמתרכזים בדיווח עובדתי ו"נייטרלי".
במקביל, הערוץ לא הצליח להצמיח קולות חדשים או פרצופים רעננים. לאורך השנה האחרונה (והראשונה בחייו) נעשה בערוץ מאמץ גדול לגייס כתבים וטאלנטים מערוצים מתחרים (בעיקר מ-11 ו-13) עם זאת קשה לומר שהגיוסים האלה פגעו משמעותית במתחרים או במגמת הצפייה שגם ככה נטתה כלפיי מטה. מנגד, אין חולק על כך שפרישות המוניות מהמתחרים לטובת הילד החדש בשכונה לא הטיבו עם המורל בהם, ושעזיבה של טאלנטים כמו שרון גל או צבי יחזקאלי הצליחו, לפחות לכמה רגעים, לייצר את אותה דריסת רגל משמעותית שעבורה רשמו הבעלים צ'ק פתוח.
חוסר הבהירות נוגעת גם למבנה ההנהלה, שנראית בשלב הזה כתמהיל לא ממוקד של מספר גורמים שמושכים לכיוונים שונים. לקראת הקמתו, גויסו שני מנהלים בכירים ומנוסים - ישראל טויטו (לשעבר מנכ"ל חדשות 13) וברוך שי (מנכ"ל חדשות כאן - גוף החדשות הגדול בישראל). שניהם נחשבים לעיתונאים שבקיאים הן במקצוע הטלוויזיה והן בחדשות. בפועל, שניהם הפכו למנהלי ערוץ נישה חדשותי עם השפעה בלתי קיימת, לפחות בשלב הזה, על סדר היום החדשותי ישראל, ושניהם כפופים למנהלת שהוצנחה במהלך לא ברור באמצע השנה - רונית גנון עמית - שלה אין כל קשר או אוריינטציה לחדשות.
תחת הנחת המוצא של הערוץ - לכוון לימין, אך לא לשפרור - אותו חוסר-בהירות הופך לבעיה של ממש שנראה כי עוברת לציבור. נראה שב-i24 עדיין לא החליטו עדיין אם הם מעוניינים להיות ראשית כל פלטפורמה מקצועית-חדשותית, או שמדובר באריזה נוצצת ומלוטשת שמשתמשת ב"נייטרליות" לטובת שידור דף המסרים של הימין-הביביסטי. חלק מהתשובות יגיעו, אולי, בבחירות הקרובות.