לא מפתיע: ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא הדמות המסוקרת ביותר בשיח מאבקי התקשורת (ראו תרשים) ב-2016 כך על פי בדיקה של יפעת מחקרי מדיה עבור וואלה ברנז'ה.
לפי הבדיקה, נתניהו מופיע ביותר ממחצית מהכתבות שפורסמו בשנה האחרונה בכלי התקשורת המרכזיים בישראל. הבדיקה נעשתה על עיתונים יומיים, אתרי אינטרנט, תחנות רדיו וערוצי טלוויזיה. היקף הסיקור נמדד במספר הכתבות בתקשורת שעסקו בכל אחד מהנושאים.
ביפעת מסבירים כי העובדה שנתניהו מכהן גם כשר התקשורת מסבירה חלקית את שיעור הבולטות הגבוה שלו בחשיפה תקשורתית, אך שעדיין מדובר בשיעור חריג מאוד. לשם השוואה, נתניהו בלט גם בשיח מתווה הגז אך הופיע רק בשליש מהכתבות בנושא זה.
אחריו ברשימה נמצאים שר האוצר משה כחלון ויו"ר הקואליציה דוד ביטן. ביפעת טוענים כי בעוד שכחלון מסוקר באופן פאסיבי - בדרך כלל כמעין "אופוזיציה" בתוך הקואליציה ביטן לעומתו מסוקר באופן אקטיבי, כיוזם שינויים וכזרוע המבצעת של ראש הממשלה.
מאבקי התקשורת סוקרו בהיקף גדול של 6,370 כתבות במהלך 2016 מה שממקם אותם כנושא השישי המסוקר ביותר בתקשורת הישראלית השנה. לשם השוואה, נושא מתווה הגז סוקר עם 6,500 כתבות במהלך השנה. בראש רשימת הנושאים המסוקרים השנה ניצבים הבחירות בארה"ב, ולאחר מכן גל הטרור בישראל, משבר הדיור, הטרור העולמי ופרשת החייל היורה אלאור אזריה.
בין מאבקי התקשורת שנבחנו, הקמת תאגיד השידור (שתפס תאוצה במיוחד לאחר המהלכים שנעשו בממשלה כדי לדחות את עלייתו לשידור ואף לבטלו), הפוליטיזציה בגל"צ (שכללו את פרשות גידי אורשר ורזי ברקאי), פיצול ערוץ 2, מינוי רמי סדן ליו"ר חדשות 10 (פרשה שבסופה סדן הודח מהדירקטוריון והגיב לכך בטור מיוחד שפורסם בוואלה ברנז'ה), תגובת נתניהו לתחקיר "עובדה" ועוד.
בתחתית הדירוג: מאבק "ידיעות אחרונות" ב"ישראל היום"
מתוך מאבקי התקשורת, נושא תאגיד השידור בלט בסיקור בפער עצום וסוקר בהיקף של 3,470 כתבות מעל מחצית מכלל שיח מאבקי התקשורת. זוהי עלייה של 600% ביחס לסיקור סגירת רשות השידור והקמת התאגיד ב-2015.
בתחתית הדירוג נמצא המאבק של "ידיעות אחרונות" ב"ישראל היום" שירד בכמחצית מול הסיקור של השנה שעברה. כזכור, 2015 הייתה שנת בחירות ולכן המאבק בין שלדון אלדסון לנוני מוזס זכה לסיקור רחב יותר אשתקד.
שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה, מסביר כי "על אף חיבתה הידועה של התקשורת לעסוק בעצמה, סיקור מאבקי התקשורת השנה מעיד על שינוי מהותי בהרבה בשיח. לראשונה, ענף התקשורת חודר באופן עמוק לשיח הפוליטי הכלל ארצי ומתברג בצמרת סיפורי השנה במדיה. בחירתו של ראש הממשלה לכהן גם כשר התקשורת וליזום שינויים מהותיים במפת המדיה העמידה את מערכות התקשורת על רגליהן האחוריות בניסיון למנוע מה שהן רואות כפגיעה בדמוקרטיה. אך הפוליטיזציה של השיח והפיכת כל אירוע נוסף לסיפור של ימין מול שמאל אינה משרתת את התקשורת ומכרסמת עוד יותר ברמת האמון שהציבור מייחס לה".